יום חמישי, 10 בפברואר 2011

זהו נפרדים...פוסט סיכום

זהו, הגעתי כמעט לקו הסיום, יום אחרי המבחן האחרון, הרגשה נפלאה ומיוחדת, הרגשה של הקלה ושחרור. אך עדיין לא תם ונשלם. זהו פוסט סיכום שהוא בעצם התחלה חדשה, שבה אני מצויידת בארגז כלים של סוכנת תקשוב- שאותו קיבלתי בסיום הלימודים במגמת תקשוב ולמידה בניצוחה המושלם של ד"ר גילה קורץ.

במבט לאחור, לאחר עיון בפוסטים הקודמים שכתבתי, בפוסט הראשון הקצרצר שכתבתי , בו הייתי מאוד מדודה במלים וכתבתי תשובות קצרות הקולעות במדויק למה שנתבקשתי לכתוב   (-: - זה מצחיק, כי הרגשתי אז מאוד זהירה , חששות שהציפו אותי בפרט בשל העובדה שזו חשיפה, פומביות , שאינני רגילה אליה, התלמידים שלי אולי יגיעו לפוסטים האלה, אולי אף המנהל או סגניות של המנהל, ההורים, כולם עשויים להגיע לפוסטים שאכתוב. גם כאשר גילה ,בהדרכתה, איפשרה לסגור את הבלוג לקוראים חיצוניים - עדיין קיננה בי הדילמה בין קבלת משובים לבין החשיפה שלא היטיבה עמי. לבסוף כמו כולם , עם הזרם , נסחפתי להמשך עבודה עם בלוג פתוח לכולם.

 הנושאים בהם התמקדתי היו בעיקר נושאים שעניינו אותי בתחום התקשוב, נושאים שחשבתי ש"שווה" לי להשקיע ולקרוא עליהם- יחד עם זאת הייתי מאוד רגישה לנושאים שיכולים לעניין את הקוראים ולכן בחרתי בנושאים משותפים שיכולים לעניין אותי ובעיקר למשוך את הקוראים. משיכת הקוראים היתה חשובה לי מכיוון שבתהליך למידה חשוב לקבל משוב כן ואמיתי מהסובבים  אחרת לא מתקיימת למידה ואין הפרייה משמעותית בתהליך הלמידה ,חיזוק לכך קיבלתי גם בשיעורה של ד"ר נטע נוצר שהתייחסה לכך בנושא למידה משמעותית.

אני חושבת שניהול בלוג הוא מיומנות, אשר צריך לפתח אותה תוך שימוש ופעולה המתבקשת מהלומד. מיומנות זו נרכשת במשך הזמן והניסיון. ראיה לכך היא כל התהליך הזה שעברתי מפוסט קצר ונטול תחושות, רגשות, מחשבות וכתיבה חופשית לפוסט שאני כותבת עכשיו שהוא חופשי וחסר מחסומים, שבו אני מרגישה שניתן לכתוב בגבולות הטעם הטוב כל דבר כמעט.

בזכות ניהול הבלוג, חיפשתי מקורות מידע בתחומים שונים והתעניינתי לעומקו של עניין, במסגרת התכנים שנלמדו, מיזגתי תכנים, חשתי שדברים מתקשרים אחד לשני, כאשר למדתי ממרצה אחד ומרצה אחר הזכיר אותם או גרם לי להיזכר באותו עניין ולהעמיק בו, לחשוב עליו שוב, ולהגיע כך לרמות חשיבה גבוהות יותר- הערכה/ כתיבה ביקורתית, אנליזה וסינתיזה של כל הנלמד. כאן המקום בו "חיברתי" , "תפרתי" את הכל. אלולא הבלוג, אני מודה ,כי לא הייתי  מגיעה לרמות חשיבה גבוהות שאותם הזכרתי.  לדעתי, זה מה  שנדרש מבית הספר לעשות בכדי להעלות את רמת החשיבה של כל לומד (ראו פוסט קודם שכתבתי בנושא הקשר ההדוק בין חשיבה ללמידה) - ולכן אני ממליצה לכל מורה להשתמש בהוראתו בכלי זה- לאפשר ללומדים לנהל בלוג משלהם, מקום שבו יוכלו להשיג יותר בלמידה  ולהרגיל אותם להגיע לרפלקציה עצמית , הערכה , פיתוח רעיונות חדשים ובכך להעצים את  הלמידה בכל תחום שהוא.

אני רוצה להודות ולחבק את כל מי שהיה לצידי ותמך בי באופן ישיר או עקיף:

חיבוק ראשון וחזק לנעמי , המלווה שלי, השותפה שלי, החברה שלי, הבחורה שבאמת לימדה אותי המון ושיתפה אותי בכל, ונתנה לי להרגיש נוח במחיצתה, ויחד הצלחנו לבצע את המשימות הנדרשות בהרמוניה ובשיתוף פעולה פורה ומוצלח ובשילוב מנצח של אהבה, התחשבות והנאה.

חיבוק שני וחזק לכל החברים והחברות שזכיתי להכיר במגמת תקשוב ולמידה, הייתם שותפים אמיתיים, שמחתי להיות בחברתכם, שמחתי להיות חלק מכם. ומאחלת לכל אחד ואחד מכם הצלחה בהמשך הדרך.

חיבוק שלישי חזק ומלא הערכה לד"ר גילה קורץ,  הכרתי בחיי הרבה מאוד מרצים: באוניברסיטה, במכללות, בהשתלמויות, בימי עיון ועוד, מעולם לא הכרתי כמוך, תמיד בחיוך רחב ורצון טוב לעזור, לתמוך, להיות קשובה לצרכי כסטודנטית ולצרכי הקבוצה כולה לגיבושה מתחילת הדרך והצלחתה. יישר כוח, עלי והצליחי !



יום רביעי, 9 בפברואר 2011

הקשר ההדדי בין חשיבה ולמידה

"החשיבה היא חקר מודע של ההתנסות למען מטרה מסוימת. המטרה עשויה להיות הבנה, קבלת החלטה, תכנון, פתרון בעיה, שיפוט, פעולה ..."    אדוארדו דה-בונו , ללמד חשיבה, 1998.
חשיבה יכולה להיות ברמות שונות , התאוריקנים הצביעו על שלוש רמות של חשיבה:הבנה ויכולת שימוש בידע קיים, במושגים ובמיומנויות. רמה שנייה, היכולת לפתור בעיות תוך בחירת הכלל ליישום. ורמה שלישית- מציאת הדרך ליישום הפתרון.

לפי הנאמר בשיעורה של ד"ר נטע נוצר, בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה", החינוך בבתי הספר אינו מצליח להגיע בהוראה לדרגות חשיבה גבוהות יותר מלבד זכירה והבנה- שהן רמות החשיבה הנמוכות ביותר לפי הטקסונומיה של בלום- וזהו ממצא מצער מאוד. המשימה בהוראה היא להעלות את רמות החשיבה בתהליך הלמידה ולהגיע לרמות חשיבה גבוהות- של יישום, אנליזה, סינתיזה והגבוהה ביותר הערכה וביקורת.

חשוב לציין כי חשיבה הוא לא דבר מובן מאליו , קיימים תנאים לחשיבה: החשיבה מתרחשת כאשר האדם כשיר מבחינה נוירולוגית לחשיבה. לפיכך, כל לומד בעל קושי נוירולוגי יתקשה ללמוד. המטרה העיקרית של החינוך היא להביא לשינוי מבני ושיפור התפקוד וההסתגלות של הלומד כך שיגיע לפתרון בעיות.

קיימים מספר סוגי חשיבה: חשיבה אנליטית- ניתוח מצבים ובעיות- היישום לחשיבה הגיונית מדעית בעבודה קוגנטיבית.
חשיבה ביקורתית- הערכה זו חשיבה המגבשת את העמדות והדעות שלנו לגבי המתרחש סביבנו. גיבוש הדעות מאפשר פעילות יעילה. חשיבה יצירתית- ארגון מחדש, עיצוב, פיתוח מקורי של רעיונות (יצירתיות). אנשי חינוך מאמינים כי ניתן לשפר את כושר היצירתיות. ולאור זאת מתבקשת השאלה- מחי חשיבה יעילה ? חשיבה יעילה היא חשיבה אשר משלבת בתוכה את שלושת סוגי החשיבה שהזכרתי. ככל שתלמידים ניחנים בשלוש תכונות אלה כך זה יכול לתרום יותר ללמידה שלהם.

אם כך , מהי למידה ? למידה היא פעולה שכלית שהופנמה על פני רצף הפעילות השכלית הכוללת. לכן הלמידה היא שינוי קוגנטיבי מתמשך שנוצר בעקבות התנסות חוזרת תוך כדי חשיבה ופעולה. אחד הדברים המדגישים הוראה מקוונת היא בגלל הפעולות המתבצעות במהלכה, התלמיד נדרש לפעולה במיומנויות ובמשימות שונות.

אז מה ההבדל בין חשיבה ללמידה?
פעילות אינטליגנטית  נחלקת לשני סוגים מרכזיים:
1. חשיבה- פעילויות שונות על ידע האגור בזיכרון של היחיד.
2. למידה- הרחבת גוף הידע הקיים ברשות היחיד. הרחבה של הידע במעגל סגור שמשלב גם חשיבה וגם למידה: למדתי- חשבתי-למדתי- חשבתי (למידה ספיראלית) וכך הלאה- וכך היכולות עולות ולכן אנו כמורים צריכים לראות איך אנו מביאים את הלומד לשלב הבא ומתקדמים איתו ברמות החשיבה הגבוהות יותר.
בעצם, הלמידה היא תהליך של רכישת ידע חדש , וחשיבה היא תהליך של הפעלת האינטליגנציה בתוך המוח, התרחשות של תהליכים הגורמים לשינוי במוח. מכאן אנו יכולים להסיק כי החשיבה והלמידה מקיימות מערכת יחסים הדדית. תהליכי החשיבה ניתנים לשיפור בעזרת למידה ישירה ועקיפה. תהליכי הלמידה משתפרים בעזרת חשיבה יעילה ואפקטיבית. כל אחד מהיבטים אלה מזין את חברו ומקדם את תהליכי הלמידה.

המושג חשיבה מסדר גבוה הוא היכולת למצות ולהפיק מהמידע מעבר למוצג, לאמץ גישה ביקורתית, לדעת להעריך מידע ותהליכים, לפתח מודעות מטה-קוגנטיבית ויכולות של פתרון בעיות.  היכולת לחשוב באופן עצמאי והיכולת להחליט באופן מושכל מתוך שיקול דעת, כל אלה, לטעמי, הן האיכויות המבוקשות לתפקוד מיטבי במאה ה- 21.
הדרך היעילה להוראת חשיבה היא באמצעות הוראתה באופן משולב בתחומי הדעת השונים. התכנים במקצועות הלימוד הם המכתיבים את הבחירה של אסטרטגיית החשיבה המתאימה, וזאת בהתאמה לרמת הגיל ולצורכי התלמידים.

אנו נוטים לבחון דברים מנקודת מבט אחת מתוך מגוון האפשרויות שישנן, ולהינעל על נקודת מבט זו. נטייה זו מונעת מאיתנו לבחון את הדברים בדרכים נוספות. מודעות לכך שישנן אפשרויות רבות נוספות- מסייעת להעלאת נקודות מבט נוספות ולהגמשת דפוסי החשיבה שלנו. דבר זה נכון גם לדפוסי פעולה בבואנו לפתור בעיות, עלינו להתגבר על הנטייה להינעל על דרך הסתכלות מסוימת (נקרא "קבעון מחשבתי"- שמעתי על כך בהשתלמות בה השתתפתי) ולבחון אפשרויות שונות לבחינת הדברים.
ולסיום, ציטוט בנושא המסכם את חשיבות נושא החשיבה בהוויה האנושית בכלל:

"חשיבה מערבת את כל מהותנו- רגשות, רעיונות, אמונות, תכונות, שאיפות. למידה של חשיבה מתחילה בהבנה את עצמנו,איך אנו חושבים במצבי למידה וחיים מגוונים.... ניתן להתחיל לחשוב בכך שנקשיב לעצמנו ולתגובות שלנו."

ציטוט מתוך הספר:
Costa ,A.L.(2006).five Themes  in a Thought -full Curriculum . Thinking skills and Creativity