במסגרת הקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" של ד"ר שפיק מסאלחה מתוך ספר שקראתי אודות חקר התפתחות החשיבה האנושית ע"פי פיאג'ה, התוודעתי ל- 4 שלבים עיקריים בהתפתחות הילד.
שלב ראשון, השלב הסנסו – מוטורי שברובו מתבסס על הכרת העולם דרך החושים, המתייחס לתחושה ולתנועה.
השלב הבא הוא השלב הקדם אופרציונלי – שלב רכישת השפה. בשלב זה לילד חשיבה אגוצנטרית, הוא לומד דברים באמצעות חיקוי, משחק ודמיון. הוא משתמש רבות בסמליות. שלב זה מקביל לרובד הרגשי, שכן הילד לומד כל פעם דברים מחדש ומהתחלה, הוא עושה זאת בחופשיות ומתוך אהבה, לכן האינטליגנציות הקשורות לשלב זה הן מהרובד הרגשי – כוח בראשית, כוח אהבה וחופש. בשלב זה הילד פועל גם באגוצנטריות – "כולם פה בשבילי" . שלב זה מקביל כפי שנאמר לרובד הרגשי הנובע מתוך חוסרים שקיימים אצל כל אדם. הילד עדיין לא מבין את הנפרדות שלו מאחרים.
השלב השלישי הוא שלב האופרציות הקונקרטיות, שבו הילד מבין את עולמו על ידי יצירת קשרים בין אירועים מוחשיים. הילד עושה דברים מתוך כוונה תחילה. לכן הרובד המקביל לו הוא הרובד השכלי – הילד מתחיל להפעיל חשיבה רציונאלית.
השלב האחרון, לפי פיאז'ה, הוא שלב האופרציות הפורמליות , שבו ישנה חשיבה רפלקטיבית, התחשבות באחר, מודעות עצמית, מוסר, התייחסות לדילמות ערכיות, לאמונה ולכבוד, לכן השלב הזה מקביל לרובד הרוחני – שלב החשיבה הגבוהה.
********************
במהלך הקורס ,כעבודת אמצע, קיבלנו משימה, אשר בחלקה אנו נדרשים לבדוק את התאמת התיאוריה של פיאג'ה למציאות . תוך כדי העבודה על הנושא, הבנתי כי שלבי החשיבה של פיאז'ה חוזרים על עצמם בשלבים שונים בחיים שלנו באופן מחזורי. פיאז'ה מתאר את רוב שלבי החשיבה בתקופת הילדות, אך, למעשה, בכל פעם שמתחילים משהו חדש בחיים – אם בהכרת בן זוג, בלידה של ילד וגם בזקנה, שלבים אלה חוזרים על עצמם. בכל חוויה נלמדת חדשה אנו קודם כל מכירים את הסביבה באמצעות החושים, אח"כ לומדים את השפה המשותפת עם אותם אנשים איתם אנו נמצאים בסיטואציה. בשלב הבא אנו מפרידים את האני מהסביבה, יש לנו יכולת לראות את עצמי נפרד מהסביבה אבל לקבל את הסביבה עצמה. בשלב האחרון בסיטואציה/חוויה אנו מגלים תובנות על הסיטואציה, על האדם איתו אנו נמצאים בסיטואציה וכד'.
למעשה, אם תחשבו על זה, ישנה מחזוריות בכל פעם שלומדים משהו חדש. ישנה מחזוריות ספיראלית. מעגלי למידה שהולכים ומתרחבים עם השנים.
שלב ראשון, השלב הסנסו – מוטורי שברובו מתבסס על הכרת העולם דרך החושים, המתייחס לתחושה ולתנועה.
השלב הבא הוא השלב הקדם אופרציונלי – שלב רכישת השפה. בשלב זה לילד חשיבה אגוצנטרית, הוא לומד דברים באמצעות חיקוי, משחק ודמיון. הוא משתמש רבות בסמליות. שלב זה מקביל לרובד הרגשי, שכן הילד לומד כל פעם דברים מחדש ומהתחלה, הוא עושה זאת בחופשיות ומתוך אהבה, לכן האינטליגנציות הקשורות לשלב זה הן מהרובד הרגשי – כוח בראשית, כוח אהבה וחופש. בשלב זה הילד פועל גם באגוצנטריות – "כולם פה בשבילי" . שלב זה מקביל כפי שנאמר לרובד הרגשי הנובע מתוך חוסרים שקיימים אצל כל אדם. הילד עדיין לא מבין את הנפרדות שלו מאחרים.
השלב השלישי הוא שלב האופרציות הקונקרטיות, שבו הילד מבין את עולמו על ידי יצירת קשרים בין אירועים מוחשיים. הילד עושה דברים מתוך כוונה תחילה. לכן הרובד המקביל לו הוא הרובד השכלי – הילד מתחיל להפעיל חשיבה רציונאלית.
השלב האחרון, לפי פיאז'ה, הוא שלב האופרציות הפורמליות , שבו ישנה חשיבה רפלקטיבית, התחשבות באחר, מודעות עצמית, מוסר, התייחסות לדילמות ערכיות, לאמונה ולכבוד, לכן השלב הזה מקביל לרובד הרוחני – שלב החשיבה הגבוהה.
********************
במהלך הקורס ,כעבודת אמצע, קיבלנו משימה, אשר בחלקה אנו נדרשים לבדוק את התאמת התיאוריה של פיאג'ה למציאות . תוך כדי העבודה על הנושא, הבנתי כי שלבי החשיבה של פיאז'ה חוזרים על עצמם בשלבים שונים בחיים שלנו באופן מחזורי. פיאז'ה מתאר את רוב שלבי החשיבה בתקופת הילדות, אך, למעשה, בכל פעם שמתחילים משהו חדש בחיים – אם בהכרת בן זוג, בלידה של ילד וגם בזקנה, שלבים אלה חוזרים על עצמם. בכל חוויה נלמדת חדשה אנו קודם כל מכירים את הסביבה באמצעות החושים, אח"כ לומדים את השפה המשותפת עם אותם אנשים איתם אנו נמצאים בסיטואציה. בשלב הבא אנו מפרידים את האני מהסביבה, יש לנו יכולת לראות את עצמי נפרד מהסביבה אבל לקבל את הסביבה עצמה. בשלב האחרון בסיטואציה/חוויה אנו מגלים תובנות על הסיטואציה, על האדם איתו אנו נמצאים בסיטואציה וכד'.
למעשה, אם תחשבו על זה, ישנה מחזוריות בכל פעם שלומדים משהו חדש. ישנה מחזוריות ספיראלית. מעגלי למידה שהולכים ומתרחבים עם השנים.