מחזוריות החיים לפי פיאג'ה

במסגרת הקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" של ד"ר שפיק מסאלחה מתוך ספר  שקראתי אודות חקר התפתחות החשיבה האנושית ע"פי פיאג'ה, התוודעתי ל- 4 שלבים עיקריים בהתפתחות הילד.

שלב ראשון, השלב הסנסו – מוטורי שברובו מתבסס על הכרת העולם דרך החושים,  המתייחס לתחושה ולתנועה.

השלב הבא הוא השלב הקדם אופרציונלי – שלב רכישת השפה. בשלב זה לילד חשיבה אגוצנטרית, הוא לומד דברים באמצעות חיקוי, משחק ודמיון. הוא משתמש רבות בסמליות. שלב זה מקביל לרובד הרגשי, שכן הילד לומד כל פעם דברים מחדש ומהתחלה, הוא עושה זאת בחופשיות ומתוך אהבה, לכן האינטליגנציות הקשורות לשלב זה הן מהרובד הרגשי – כוח בראשית, כוח אהבה וחופש. בשלב זה הילד פועל גם באגוצנטריות – "כולם פה בשבילי" . שלב זה מקביל כפי שנאמר לרובד הרגשי הנובע מתוך חוסרים שקיימים אצל כל אדם. הילד עדיין לא מבין את הנפרדות שלו מאחרים.

השלב השלישי הוא שלב האופרציות הקונקרטיות, שבו הילד מבין את עולמו על ידי יצירת קשרים בין אירועים מוחשיים. הילד עושה דברים מתוך כוונה תחילה. לכן הרובד המקביל לו הוא הרובד השכלי – הילד מתחיל להפעיל חשיבה רציונאלית.

השלב האחרון, לפי פיאז'ה, הוא שלב האופרציות הפורמליות , שבו ישנה חשיבה רפלקטיבית, התחשבות באחר, מודעות עצמית, מוסר, התייחסות לדילמות ערכיות, לאמונה ולכבוד, לכן השלב הזה מקביל לרובד הרוחני – שלב החשיבה הגבוהה.

********************

במהלך הקורס ,כעבודת אמצע, קיבלנו משימה, אשר בחלקה אנו נדרשים לבדוק את התאמת התיאוריה של פיאג'ה למציאות . תוך כדי העבודה על הנושא, הבנתי כי שלבי החשיבה של פיאז'ה חוזרים על עצמם בשלבים שונים בחיים שלנו באופן מחזורי. פיאז'ה מתאר את רוב שלבי החשיבה בתקופת הילדות, אך, למעשה, בכל פעם שמתחילים משהו חדש בחיים – אם בהכרת בן זוג, בלידה של ילד וגם בזקנה, שלבים אלה חוזרים על עצמם. בכל חוויה נלמדת חדשה אנו קודם כל מכירים את הסביבה באמצעות החושים, אח"כ לומדים את השפה המשותפת עם אותם אנשים איתם אנו נמצאים בסיטואציה. בשלב הבא אנו מפרידים את האני מהסביבה, יש לנו יכולת לראות את עצמי נפרד מהסביבה אבל לקבל את הסביבה עצמה. בשלב האחרון בסיטואציה/חוויה אנו מגלים תובנות על הסיטואציה, על האדם איתו אנו נמצאים בסיטואציה וכד'.
למעשה, אם תחשבו על זה, ישנה מחזוריות בכל פעם שלומדים משהו חדש. ישנה מחזוריות ספיראלית. מעגלי למידה שהולכים ומתרחבים עם השנים.

כוחו של ממשק למשתמש...

במסגרת קורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של גלית צדוק וד"ר רחל מינץ , אשר בו כל זוג סטודנטים התבקש להכין אינטראקציה (משחק לימודי/ הדמיה), הבנתי עד כמה פיתוח ממשק הוא מורכב ועד כמה הוא חשוב בפיתוח האינטראקציה כולה.   ממשק משתמש, המאפשר אינטראקציה בין הלומד למחשב- הנדסת אנוש, אינטואיטיביות וקלות התפעול הם חלק גדול מהצלחתה או כישלונה של אינטראקציה כלשהיא (משחק לימודי/ הדמיה). 
עניין הגולש באינטראקציה או עזיבתו את האינטראקציה תלויה רבות בנוחות הממשק, במיוחד כשמדובר בגיל הצעיר. הגולש הוא בד"כ חסר סבלנות ולכן על המפתח לתכנן ממשק קל להבנה ונוח לשימוש.

אסקור, על קצה המזלג, מאמר המבוסס על מחקרים, המדריך ונותן כלים לפיתוח ממשק לסביבה לימודית/ אינטראקציה. המאמר "עזרים ללמידה במולטימדיה מבוססת מחשב" מציג תיאוריה קוגנטיבית של למידה במולטימדיה , הנשענת על שתי תיאוריות: תיאורית עומס קוגנטיבית ותיאורית למידה הבנייתית. הנחת היסוד העיקרית בתיאוריה הקוגנטיבית היא שהודעה הוראתית למשתמש צריכה להיות מעוצבת בדרכים, אשר מפחיתות את הסיכוי להצפת המערכת הקוגנטיבית של הלומד. הסברי מולטימדיה מורכבים ממלים ותמונות, מלים יכולות להיות מיוצגות כאנימציות, ווידאו או גרפים. כל הייצוגים של המולטימדיה מתארים הסבר סיבתי בעזרת שימוש באנימציות ומתארים את אותו ההסבר המשתמש בטקסט על המסך.

התיאוריה השנייה היא תיאורית למידה הבנייתית אשר מתמקדת בפתרון בעיות על מנת לקדם למידה הבנייתית, בה הלומד  עוסק באופן אקטיבי  בתהליך הקוגנטיבי.עפ"י תיאוריה למידה זו, למידה משמעותית תתקיים , כאשר הלומדים בוחרים באופן אקטיבי מידע רלבנטי, מארגנים אותו בייצוגים קוהרנטים ומשלבים אותו עם ידע קודם/ קיים.

מתוך:

7. Mayer, R.E. & Moreno, R. (2002). Aids to computer-based multimedia learning. Learning and Instruction 12(1), pp 107-119.

אינטראקציות ומשחקים לימודיים קיימים ברשת,  השאלה הנשאלת היא האם כולם טובים? נוחים? ידידותיים למשתמש?  האם הם משיגים את המטרה ? רוב האינטראקציות ברשת אינן ראויות לשילוב בלמידה בקרב תלמידים, ואינן עונות על הצרכים הבסיסיים בפיתוח של ממשק.

 יתרה מכך, יש מורים שעלולים לחשוב, כי מה שנמצא באינטרנט הוא ברור מאליו ונכון לשימוש, לכן ,אני חושבת, שעל מקבלי ההחלטות, בבואם לאשר שילוב סביבות למידה מתוקשבות בלמידה, לשקול קיומם של השתלמויות חובה למורים , אשר יציידו אותם בכלים בסיסיים לבחירת ממשקים הקיימים ברשת/ לפיתוח ממשקים חדשים. באופן אישי, הקורס שהוזכר לעיל תורם לי רבות בהכרת סוגי האינטראקציה, בהבנת מרכיבי האינטראקציה, יחסי הגומלין בין השותפים לבנייתה (מפתח האינטראקציה, גרפיקאי, מתכנת ועוד), בניתוח ואיתור אינטראקציות קיימות טובות וכאלה הטעונות שיפור, וכמובן בפיתוח אינטראקציה חדשה.

תרומת הבלוג ללמידה

במסגרת הסתגלותי לרעיון טכנולוגית ה- web 2.0  , אני מרבה , לאחרונה , בחיפושים אחר מידע אשר יכול לחדש לי באשר למושגים, שאותם הכרתי מקרוב בשנה האחרונה (בלוג, טכנולוגית ויקי, שיתופיות, למידה שיתופית ועוד).
נתקלתי במאמר מעניין, המוצא קשר בין אוריינות ובין כתיבת בלוגים ע"י תלמידים ובוחן את התפקיד של בלוגים בחינוך כאמצעי לקידום אוריינות במסגרות לימוד של בתי ספר וכיתות לימוד.

חשיבות האוריינות כאמצעי וכתשתית לפיתוח כישורי שפה ויכולות אקדמאיות מצדיקה שימוש בבלוגים כאמצעי התנסות גמיש. כתיבת סיפורים באמצעות טקסטים ממוחשבים יכולה לבוא לידי ביטוי בבלוגים של תלמידים. הבלוגים (weblogs )- יש בהם כדי לדמות יומני כתיבה תוך מתן ערוץ של ביטוי עצמי לתלמידים, כל זאת במסגרת קהילה מתוקשבת שבה גם כותבים נוספים.

הבלוג הוא כלי טוב לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו (בניגוד לפורום ממוחשב הנתון בשליטת המורה) והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית. כתיבת הבלוג מייצגת למידה בגישה של meta-learning, בה נשזרים מושגים, טקסטים והקשרים ע"י הכותב במרחב המתוקשב שלו באופן שהרעיונות יכולים להבנות באופן הדרגתי תוך חשיפתם לאחרים.

מתוך:

"The educated blogger: using weblogs to promote literacy in the classroom," AACE journal 13 (2), 91-98.

עמי סלנט במאמרו מציין את תרומת הבלוג בתהליך הלמידה ומוסיף כי העלאת תכנים דיגיטאליים לאינטרנט באמצעות הבלוג מאפשרת להם לשתף את חבריהם בכיתה וליצור למידת עמיתים. במידה רבה העקרונות של ויגוצקי לגזרת שיתופיות בין עמיתים באים לידי ביטוי במהלך ההתנסות המשותפת של התלמידים ביצירת בלוגים. התנסות בכתיבה של תלמידי חטיבות ביניים (כיתות ח') באנגליה באמצעות יצירת בלוג הוכיחה כי סביבה לימודית מבוססת בלוגים היא גורם רב השראה לתלמידים.

ע"פ ויגוצקי (1978) מימוש פוטנציאל ההתפתחות אצל התלמיד מותנה בהתנסות באינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו, מבוגר או חבר. תלמידים הלומדים בסביבה שיתופית מבוססת בלוגים מסוגלים ללמד תלמידים אחרים בכיתה – תלמידים עמיתים - ובדרך זו להגיע להישגים, תוך כדי תהלכי העצמה. התלמידים הכותבים בלוגים בכיתה מגבירים את סקרנותם והתעניינותם בנושאי הלימוד. התלמידים הכותבים באינטרנט מצליחים בעזרת הוראת העמיתים לחזק את כוחות ה"אני" ולהגביר את ביטחונם ודימויים העצמי, וכן לפתח תפיסה חיובית ביחס ל"אני כלומד". על סמך ויגוצקי, אנו יודעים שגם בסביבה ממוחשבת מתפתחת אישיותו של הילד מתפתחת קודם כל מתוך האינטראקציה הבינאישית. רק לאחר שהפעילות החברתית הטמיעה ידע או מיומנות מסויימים הם יכולים להיות מוטמעים גם ברמת האינדיבידואל. בניגוד לפורומים ממוחשבים הבלוגים מאפשרים גם אינטראקציה בינאישית וגם פיתוח מיומנות של כתיבה אישית .


הנושא של למידה בסביבת בלוגים התפתח במיוחד בקרב המורים לאנגלית . מורים לאנגלית שחשפו תלמידים לכתיבה באנגלית באמצעות בלוגים הביאו לשיפור ניכר ביכולות הלשוניות שלהם. עוד נמצא כי כתיבת בלוג באנגלית מאפשרת יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בין כיתות לאנגלית ברחבי העולם. עצם העובדה כי תלמידים יכולים לחשוף את הבלוג שלהם לתלמידים אחרים במדינות רחוקות יוצרת מוטיבציה בתהליך הלמידה.
 
בישראל נערכת כיום התנסות חדשנית מאתגרת של הוראת ביולוגיה באמצעות בלוגים ע"י ניבה פרי , רכזת תקשוב , תיכון עירוני ה' בחיפה .


מתוך :

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=912

לאחר קריאת המאמרים נוכחתי להכיר את  עוצמתו של כלי למידה זה ויכולותיו הגדולות בשיפור השגים אצל תלמידים. ולפתע עלה במחשבתי צד הלומד -מעניין מה התלמיד חושב על טכנולוגיה זו ? כיצד היא תורמת למוטיבציה ולשיתוף הפעולה מצידו ? למה שירצה בכך ? למה "שווה" לו לנהל בלוג ?

בכדי לענות על שאלות אלה אנסה להכנס לנעליו של הלומד הצעיר- אני חושבת שמאוד מעניין ומרגש ללומד לקבל "פינה" קטנה משלו במרחב האינטרנט, שבה הוא יכול לתרום מנסיונו ומלימודיו האישיים לחבריו- הלומד כותב פוסט ואחרים מגיבים לו. הלומד ,למעשה, צריך להוכיח את עצמו יש לו אינטרס שחבריו יכנסו לפוסט יקראו ויגיבו בצורה מכובדת לדבריו. הרצון לקבל כמה שיותר תגובות ואף כאחד המקובלים ברשימת הבלוגים הנצפים ביותר, ובנוסף- היכולת של הלומד לעצב את הבלוג כראות עיניו ולהוסיף גאדג'טים מעניינים לפי סגנונו האישי- כל זה יכול להוות תרומה רבה לשיתוף הפעולה, בשיפור רמת המוטיבציה ולמאמץ רב מצידו להיותו מעורב בתהליך הלמידה.

ולסיום סרטון קצר המסביר את מהות הבלוג בצורה מאוד מעניינת ויפה:

לאור התנסות בטכנולוגית הויקי...

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה" של ד"ר חגית מישר-טל נתבקשנו להתחלק לקבוצות של כ- 6 סטודנטים בכל קבוצה, כל קבוצה קיבלה מאמר באנגלית, קראה אותו וערכה מסמך בויקי לצורך ההתנסות בטכנולוגיה זו. הוסבר לנו כי במטלה זו יש לשתף פעולה  בחלוקת העבודה וביצירת המסמך המשותף בויקי בנושא המאמר.

די התחברתי למשימה ואף התלהבתי אך מרגע חלוקת המאמר כבר לא הרגשתי חלק מקבוצה,  הרגשתי שאני במעין תחרות סמויה ביני לבין חברותיי לקבוצה, כי הרבה יותר קל להיות בין הראשונים שעורכים את המסמך ראשונים מאשר אלה שמגיעים בסוף והכל כבר כמעט עשוי, בל נשכח כי כל סטודנט מוערך לפי מספר הכניסות והתרומות שלו במסמך הויקי.
הרגשה זו לא נעמה לי וגרמה אצלי לאי נוחות. אני חושבת שחשוב שבכל זאת, במשימה מעין זו ,יש חשיבות רבה לחלוקה לסעיפים של המטלה על מנת להשאיר לכל אחד מקום משלו, שאותו יוכל להשלים בזמנו החופשי, במרחב הזמן המוגבל שניתן עד לסיום המשימה.

לאחר התנסות זו, לא הצלחתי להשתכנע ביעילות כלי הלמידה הזה, לכן פניתי למקורות מידע באינטרנט על מנת ללמוד מעט יותר ממה שלמדתי עד כה ולנסות למצוא יתרונות ללמידה בעזרת הויקי.

מצאתי כי לטכנולוגית הויקי ישנן מטרות חיוביות ובונות, אפרט חלק מהן:

* פיתוח הערכת ידע ועמדות של המשתתפים בלמידה השיתופית.

* פיתוח מעורבות של היחיד במטלה משותפת וקשרי תמיכה והדדיות בין המשתתפים.

* פיתוח שיטות אפקטיביות של למידה שיתופית, תכנון למידה וניהול למידה.

מתוך אתר ויקיברסיטה: (ויקי + אוניברסיטה --> ויקיברסיטה)

http://en.wikiversity.org/wiki/Learning_to_learn_a_wiki_way#Why_is_the_Learning_to_learn_a_Wiki_way_project_needed.3F

יתרונות אלה של הויקי יכולים מאוד לתרום לתהליך הלמידה, אף על פי שאני לא הרגשתי בהתנסות זו למידה משמעותית מיוחדת , אולי בשל העובדה שאינני רגילה לסוג כזה של למידה.

אני מאמינה, כי כאשר ילדינו יתחילו מגיל צעיר ויתנסו בלמידה שיתופית ויורגלו לטכנולוגית web 2.0, הם יוכלו להיתרם  רבות , והלמידה עבורם תהיה יותר משמעותית ואף תעורר בהם את המוטיבציה.

מאמר שנתבקשתי לקרוא במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה: היבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר-טל .

המאמר עוסק בהתפתחות החינוך הוירטואלי בעולם שמחובר באופן ישיר לפיתוח טכנולוגי. החינוך הוירטואלי דינאמי לחלוטין, המידע כל הזמן מתחדש והתלמיד נמצא תמיד בתהליך של למידה במרחב הטכנולוגי המערכתי. הוצגו מספר ממצאים שנמצאו במהלך המחקר, אתייחס לאחד הממצאים של המחקר, אשר נחרט בזכרוני , אשר בו מוזכרים מורים, אשר מסרבים לקבל את המציאות הגלובלית המאופיינת ע"י תרבות טכנולוגית, כלכלה עולמית ותקשורת ללא גבולות- ישנם מורים שאינם מתמצאים בטכנולוגיה וחשים אפילו בושה ממצב עגום זה לנוכח הידע הרב הקיים אצל ילדיהם או נכדיהם הצעירים, לא אחת נתקלתי במורים מהסוג הזה, לו היו מצליחים להחשף לשינויים חדשניים ולרעיונות חדשים והיו מקבלים את הסיוע והתמיכה לו הם זקוקים, היו מצליחים לשתף פעולה ואפילו להגיע למסקנה כי הטכנולוגיה באמת יכולה לתרום ולהקל בעבודה המורה השוטפת ויכולה לקדם אותם מבחינה מקצועית, לעומתם יש כאלה שעדיין מקובעים בעמדתם, בדרך התנהלותם (הם בד"כ המורים המבוגרים) אשר מתעקשים להמשיך בדרך שהם מכירים הכי טוב, ואינם מבינים שהם מעמיקים את הפער התרבותי שנוצר ביחס למציאות הטכנולוגית.

לאור ההתפתחות הטכנולוגית והידע הטכנולוגי המפותח שקיים בדור הצעיר של היום, הגיע הזמן שהמורים יראו בטכנולוגיות כדרך שיכולה לספק נגישות וקשר בין התלמידים, בינם לבין עצמם ובין הצוות, בין בתי"ס בארץ וברחבי העולם. המורים צריכים להבין את המציאות שאנו קיימים בתוכה ולהיות בה שותפים בעיצוב החברה של המאה העשרים ואחת.