במסגרת קורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של גלית צדוק וד"ר רחל מינץ , אשר בו כל זוג סטודנטים התבקש להכין אינטראקציה (משחק לימודי/ הדמיה), הבנתי עד כמה פיתוח ממשק הוא מורכב ועד כמה הוא חשוב בפיתוח האינטראקציה כולה. ממשק משתמש, המאפשר אינטראקציה בין הלומד למחשב- הנדסת אנוש, אינטואיטיביות וקלות התפעול הם חלק גדול מהצלחתה או כישלונה של אינטראקציה כלשהיא (משחק לימודי/ הדמיה).
עניין הגולש באינטראקציה או עזיבתו את האינטראקציה תלויה רבות בנוחות הממשק, במיוחד כשמדובר בגיל הצעיר. הגולש הוא בד"כ חסר סבלנות ולכן על המפתח לתכנן ממשק קל להבנה ונוח לשימוש.
אסקור, על קצה המזלג, מאמר המבוסס על מחקרים, המדריך ונותן כלים לפיתוח ממשק לסביבה לימודית/ אינטראקציה. המאמר "עזרים ללמידה במולטימדיה מבוססת מחשב" מציג תיאוריה קוגנטיבית של למידה במולטימדיה , הנשענת על שתי תיאוריות: תיאורית עומס קוגנטיבית ותיאורית למידה הבנייתית. הנחת היסוד העיקרית בתיאוריה הקוגנטיבית היא שהודעה הוראתית למשתמש צריכה להיות מעוצבת בדרכים, אשר מפחיתות את הסיכוי להצפת המערכת הקוגנטיבית של הלומד. הסברי מולטימדיה מורכבים ממלים ותמונות, מלים יכולות להיות מיוצגות כאנימציות, ווידאו או גרפים. כל הייצוגים של המולטימדיה מתארים הסבר סיבתי בעזרת שימוש באנימציות ומתארים את אותו ההסבר המשתמש בטקסט על המסך.
התיאוריה השנייה היא תיאורית למידה הבנייתית אשר מתמקדת בפתרון בעיות על מנת לקדם למידה הבנייתית, בה הלומד עוסק באופן אקטיבי בתהליך הקוגנטיבי.עפ"י תיאוריה למידה זו, למידה משמעותית תתקיים , כאשר הלומדים בוחרים באופן אקטיבי מידע רלבנטי, מארגנים אותו בייצוגים קוהרנטים ומשלבים אותו עם ידע קודם/ קיים.
מתוך:
7. Mayer, R.E. & Moreno, R. (2002). Aids to computer-based multimedia learning. Learning and Instruction 12(1), pp 107-119.
אינטראקציות ומשחקים לימודיים קיימים ברשת, השאלה הנשאלת היא האם כולם טובים? נוחים? ידידותיים למשתמש? האם הם משיגים את המטרה ? רוב האינטראקציות ברשת אינן ראויות לשילוב בלמידה בקרב תלמידים, ואינן עונות על הצרכים הבסיסיים בפיתוח של ממשק.
יתרה מכך, יש מורים שעלולים לחשוב, כי מה שנמצא באינטרנט הוא ברור מאליו ונכון לשימוש, לכן ,אני חושבת, שעל מקבלי ההחלטות, בבואם לאשר שילוב סביבות למידה מתוקשבות בלמידה, לשקול קיומם של השתלמויות חובה למורים , אשר יציידו אותם בכלים בסיסיים לבחירת ממשקים הקיימים ברשת/ לפיתוח ממשקים חדשים. באופן אישי, הקורס שהוזכר לעיל תורם לי רבות בהכרת סוגי האינטראקציה, בהבנת מרכיבי האינטראקציה, יחסי הגומלין בין השותפים לבנייתה (מפתח האינטראקציה, גרפיקאי, מתכנת ועוד), בניתוח ואיתור אינטראקציות קיימות טובות וכאלה הטעונות שיפור, וכמובן בפיתוח אינטראקציה חדשה.
עניין הגולש באינטראקציה או עזיבתו את האינטראקציה תלויה רבות בנוחות הממשק, במיוחד כשמדובר בגיל הצעיר. הגולש הוא בד"כ חסר סבלנות ולכן על המפתח לתכנן ממשק קל להבנה ונוח לשימוש.
אסקור, על קצה המזלג, מאמר המבוסס על מחקרים, המדריך ונותן כלים לפיתוח ממשק לסביבה לימודית/ אינטראקציה. המאמר "עזרים ללמידה במולטימדיה מבוססת מחשב" מציג תיאוריה קוגנטיבית של למידה במולטימדיה , הנשענת על שתי תיאוריות: תיאורית עומס קוגנטיבית ותיאורית למידה הבנייתית. הנחת היסוד העיקרית בתיאוריה הקוגנטיבית היא שהודעה הוראתית למשתמש צריכה להיות מעוצבת בדרכים, אשר מפחיתות את הסיכוי להצפת המערכת הקוגנטיבית של הלומד. הסברי מולטימדיה מורכבים ממלים ותמונות, מלים יכולות להיות מיוצגות כאנימציות, ווידאו או גרפים. כל הייצוגים של המולטימדיה מתארים הסבר סיבתי בעזרת שימוש באנימציות ומתארים את אותו ההסבר המשתמש בטקסט על המסך.
התיאוריה השנייה היא תיאורית למידה הבנייתית אשר מתמקדת בפתרון בעיות על מנת לקדם למידה הבנייתית, בה הלומד עוסק באופן אקטיבי בתהליך הקוגנטיבי.עפ"י תיאוריה למידה זו, למידה משמעותית תתקיים , כאשר הלומדים בוחרים באופן אקטיבי מידע רלבנטי, מארגנים אותו בייצוגים קוהרנטים ומשלבים אותו עם ידע קודם/ קיים.
מתוך:
7. Mayer, R.E. & Moreno, R. (2002). Aids to computer-based multimedia learning. Learning and Instruction 12(1), pp 107-119.
אינטראקציות ומשחקים לימודיים קיימים ברשת, השאלה הנשאלת היא האם כולם טובים? נוחים? ידידותיים למשתמש? האם הם משיגים את המטרה ? רוב האינטראקציות ברשת אינן ראויות לשילוב בלמידה בקרב תלמידים, ואינן עונות על הצרכים הבסיסיים בפיתוח של ממשק.
יתרה מכך, יש מורים שעלולים לחשוב, כי מה שנמצא באינטרנט הוא ברור מאליו ונכון לשימוש, לכן ,אני חושבת, שעל מקבלי ההחלטות, בבואם לאשר שילוב סביבות למידה מתוקשבות בלמידה, לשקול קיומם של השתלמויות חובה למורים , אשר יציידו אותם בכלים בסיסיים לבחירת ממשקים הקיימים ברשת/ לפיתוח ממשקים חדשים. באופן אישי, הקורס שהוזכר לעיל תורם לי רבות בהכרת סוגי האינטראקציה, בהבנת מרכיבי האינטראקציה, יחסי הגומלין בין השותפים לבנייתה (מפתח האינטראקציה, גרפיקאי, מתכנת ועוד), בניתוח ואיתור אינטראקציות קיימות טובות וכאלה הטעונות שיפור, וכמובן בפיתוח אינטראקציה חדשה.
לאיריס - קראתי בעניין רב את הפוסט שכתבת . ברצוני להתייחס לנושא הצפת הרשת באינטראקציות שונות והדרך שלנו להעריך אותן . על פי דעתי כדאי להציב בפני המורים מספר קרטריונים קלים וברורים על מנת שיוכלו להעריך את המשחק . שילוב של מספר נושאים מהקורס של מיקי ומספר נושאים מקורס זה יוכלו להאיר ( ולהעיר ) את הנושא . אני מסכימה בהחלט שיש לתת מענה כלשהו לנושא זה . לגבי השתלמויות - אינני בטוחה , אלא אם כן ייעשה במסגרת של השתלמות כוללת שילוב המחשב בהוראה .
השבמחק( ואין צורך בלימודי MA על מנת להשכיל בעניין ).
איריס,
השבמחקכתבת פוסט מעניין וחשוב. אכן הקורס תורם רבות להכרת סוגי האינטראקציות וחשוב יותר - לבחינת איכותן. אני סבורה שקורס זה יתרום לנו ונצליח לפתח אינטראקציות יצירתיות ואיכותיות. כמובן שחשוב שנבחן היטב את האינטראקציות הקיימות ברשת לפני שאנו משתמשים בהן וחושפים אליהן את תלמידינו.
דורית
שלום נעמי,
השבמחקתודה על תגובתך. אני חושבת שהכרחי על כל מורה המשתלב בתוכנית לימודים המנסה להטמיע תקשוב בהוראה,
להכיר את כל הקשור לאינטראקציה בהשתלמות קצרה ומרוכזת בלבד, ללא כל קשר ללימודי MA - תואר שני.
ממני, איריס.