יום שישי, 27 באוגוסט 2010

טיבן של אינטראקציות ברשת

במסגרת לימודים בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" עם גלית בן צדוק נתבקשנו לתאר את תהליך פיתוח אינטראקציה לימודית ובהתאם כתיבת מסמך אפיון לאותה אינטראקציה.(עבודה זו בוצעה בזוגות) לאור זאת, הרגשנו צורך לצאת לשטח ולבדוק את האינטראקציות והמשחקים הלימודיים הקיימים ברשת, השאלה אשר לוותה אותנו היתה האם כל האינטראקציות שנמצאות ברשת אכן טובות ?  ידידותיות למשתמש? האם אותן אינטראקציות משיגות את המטרה ?

לאחר בדיקה  ברשת האינטרנט הבחנו כי, רוב האינטראקציות ברשת אינן ראויות לשילוב בלמידה בקרב תלמידים, ואינן עונות על הצרכים הבסיסיים בפיתוח של ממשק, לפי הקריטריונים שנלמדו בכיתה.

לאחר שעות רבות של השקעה בהכנה ופיתוח של אינטראקציה,  הצלחנו להכיר את מורכבות פיתוח סביבת למידה מתוקשבת והגענו למסקנה, כי פיתוח של משחק מתוקשב הוא אתגר מחשבתי ומנטאלי הנבנה בשלבים ובצעדים קטנים ומכיל בתוכו נגיעה של מספר בעלי מקצוע, אשר בעזרת עבודת צוות משותפת יוצרים אינטראקציה, שיכולה לתרום רבות בתהליך הלימודי.


אני ושותפתי לעבודה ניסינו להיות יצירתיות וליצור דבר חדש, נתקלנו בשלבי העבודה בקשיים ובעיות, אשר במהלכה נאלצנו לבחור בין ביצוע מחדש של השלב או ביצוע שינוי אחר על מנת להתאים את האינטראקציה למטרתה תוך הפעלת גמישות מחשבתית רבה ובחירה בדרך הנכונה להמשך לשלב הבא.

הבנו כי ההוראה לבצע את העבודה בזוגות אינה מקרית, הדיאלוג והשיתוף הינו הכרחי. סיעור המוחין הוא חשוב בכל שלב בפיתוח אינטראקציה מסוג זה. נראה שעוד זוג עיניים יכול לזהות פרטים קטנים ובעייתיים הדורשים שיפור, שינוי על מנת לעבור בהצלחה את כל שלבי הפיתוח.

צפו בסרטון הבא המציין את יעילותן ותרומתן של משימות אינטראקטיביות בתהליך הלמידה -






יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

השפעת מגמות הגלובליזציה על תחומי החינוך

מהי הגלובליזציה וכיצד היא משפיעה על חיינו?           


 הגלובליזציה יכולה להיות בתחומים רבים: כלכלי, פוליטי, תרבותי, חברתי וחינוכי. הגלובליזציה מביאה לשבירת המסגרות הלאומיות ויצירת מסגרות על-לאומיות-זהו התהליך החשוב ביותר המתרחש בדור האחרון.
הגלובליזציה הכלכלית היא כוח שמאחד את כל המשקים הלאומים למשק אחד עולמי, חופשי ממעורבות ממשלתית, שאין בו מגבלות אדמיניסטרטיביות. המשק הגלובלי מתאפיין בכך שכל חמרי הייצור שלו זורמים באופן חופשי עפ"נ כדה"א – חמרי גלם, כוח עבודה, טכנולוגיות והון (אין מכסים, אין עובדים זרים, אין סודות מסחריים ואין מגבלה על קניית מטבע זר שערכו נקבע עפ"י היצע וביקוש – כמו בשוק החופשי).


מחקר מעניין בנושא "גלובליזציה וחינוך- מה יצטרכו התלמידים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות בכפר הגלובאלי" מציב בפנינו נתונים ששונים ממה שהורגלנו עד כה. בניגוד לבתי ספר ומערכות החינוך בארה"ב, רוב האירגונים העסקיים כיום אינם ביורוקרטיים אלא מסתמכים על צוותי עבודה, קבלת החלטות במשותף ומידה גבוהה של נטילת סיכונים מתוך מאמץ להתחרות בשוק הגלובאלי. השוודים מבינים זאת ותוכניות הלימודים הארציות שלהם משקפות זאת.

בעוד שאמות המידה לתלמיד ברוב המדינות בארה"ב מונות באופן ספציפי את מה שהתלמידים חייבים לדעת, השוודים מבקשים מתלמידיהם להיות בוגרים שיתופיים ואחראים כדי שיוכלו לחיות בדמוקרטיה. תוכניות לימוד אלו דומות יותר להצהרות על ערכים תרבותיים ופחות למה שנחשב בארה"ב וגם אצלנו כתוכנית למודים.
באחת מנסיעותיו של כותב המאמר לשוודיה שאל את סגנית המנהל של בי"ס על השגי בנה בן ה- 7 התשובה היתה "הוא בסדר, אני חושבת. אם היו בעיות, המורה היתה אומרת לנו".כותב המאמר נדהם מהתגובה כאשר המשיכה להסביר כי בשוודיה הדאגה בשנים הראשונות בביה"ס היא בעיקר לכך שהילדים יסתדרו זה עם זה ולא כל כך משנה אם הילד מסוגל לקרוא ולכתוב ובסופו של דבר הוא ימצא עצמו בכלא.

הכותב מדווח, כי בדק את תוצאות המחקר הבינלאומי השלישי של לימודי מתימטיקה ומדעים ונמצא כי השוודים מותירים את האמריקאים הרחק מאחור.

הכותב הוסיף, כי חקר את תופעת הגלובליזציה וגילה שבעוד שהתחרות בין ארגונים נהייתה עזה יותר, הרי שהתרבות בתוך הארגונים הללו תצטרך להיות שיתופית יותר ויותר, לכן על הילדים להסתגל לסביבה זו. יתר על כן, חשיבות החברות הרב לאומיות גוברת, ולכן נדרשים עובדיהן לגלות הבנה רב תרבותית.

מתוך המאמר:

לדעתי, עלינו להיות ערניים יותר לנעשה בעולם וללמוד מנסיונם. לא להסתכל לגלובליזציה בעיניים ולא לחנך להיות אזרח העולם, היא טמינת הראש בחול. חלק גדול מאתנו הם כבר אזרחי העולם ומי שמשתמש באופן אינטנסיבי ברשתות החברתית גם לצרכים שמעבר למדינה, יודע זאת וחש זאת על בשרו הוירטואלי. יחד עם זאת, ללא הדגשת תכנים ייחודיים הן ברמה הלאומית והן ברמה המגזרית, ניסיון הגלובליזציה יהיה עקר. זאת, משום שכולנו שואבים את המוטיבציות שלנו ואת ניסיון החיים שלנו וגם את גאוותנו, גם מהרמה המקומית - אישית, מגזרית ולאומית. עלינו לדאוג שהדור החדש יהיה מסוגל לתפקד בעולם של תקשוב, ומעורבות מאסיבית בגלובוס המצטמק, אך אין זה אומר שאנו חייבים לקבל את כל הערכים (או חוסר בערכים) המתלווים לחברה הגלובאלית. הנכונות שלנו לקבל רב תרבותיות, אינו מחייב אותנו לוותר על זהותנו הלאומית-תרבותית, על הקשר שלנו לערכי צדק וסולידריות חברתיים.
ולסיום סרטון קצר בנושא:




יום שני, 9 באוגוסט 2010

"אנאלפבתיות דיגיטלית" והסכנות האורבות לה...

בקורס של ד"ר חגית מישר-טל התוודענו לנושא הפער הדיגיטלי, אשר התחזק בעקבות הבשלות של תשתית רשת האינטרנט אשר "דוחפת" ומזמנת לטכנולוגיות התקשוב הזדמנות לסייע במימוש הזכות לנגישות להשכלה בכל מקום בעולם.

 המונח "פער דיגיטלי" נטבע בעשור הקודם. הכוונה לפער בין מי שיש להם אמצעים, יכולת ונגישות לשימוש במחשב וגישה לאינטרנט - עם כל היתרונות שהדבר מעניק להם בתחומי ההשכלה, החברה, התרבות והתעסוקה - לבין מי שהדבר נמנע מהם. למעשה, הולך ומתהווה סוג חדש של "אנאלפבתיות דיגיטלית", עם כל ההשלכות האפשריות של העמקת השסעים בחברתנו.

ארבעה ממדים מובחנים של המונח פער דיגיטאלי:

1. פער דיגיטאלי של מודעות: מוגדר כאי הבנה או אי ידיעה של חלקים מהאוכלוסייה לכך שכללי המשחק של האקולוגיה העסקית השתנו באופן מהותי בשנים האחרונות מכלכלה מסורתית לכלכלת מידע ושטכנולוגיות מידע ומיומנויות מידע הן המפתח לקידום אישי-עסקי ולמימוש פוטנציאל בסביבות החברתיות החדשות.

2. פער דיגיטאלי של תשתיות: נוכחות וזמינות של תשתיות ותשתיות תוכן.

3. פער דיגיטאלי של מיומנויות: מיומנויות מידע גנריות בכלל ומיומנויות שימוש בטכנולוגיות ICT בפרט הכוללות הקניית יכולות מידע גנריות (ניתוח ועיבוד נתונים, סריקה ואבחנה מהירה בין עיקר לטפל, התמודדות עם עומסי מידע וניהול אישי וארגוני של נתונים, מידע וידע) ויכולות טכניות בשימוש בכלי מידע ותקשוב לשם ניווט, איסוף, עיבוד ואריזה של אינפורמציה. מודעות + תשתית מחייבת הקניית יכולות שימוש.

4. פער דיגיטאלי ביכולת של פרטים וארגונים להשתמש בטכנולוגיות מידע כאמצעי ייצור. טכנולוגיות ומיומנויות מידע ותקשורת הם אמצעי ולא מטרה. המטרה בסגירת פער דיגיטאלי היא לאפשר לאזרחים להגיע למימוש פוטנציאל אישי ועסקי-כלכלי ותוך כך לשפר את היתרון התחרותי של המדינה במארג הכלכלי-תרבותי הגלובאלי. לכן האינטגרציה של המודעות-התשתיות-והמיומנויות והשימוש בהם כאמצעי ייצור היא תנאי הכרחי להשגת המטרה. מימד זה של פערים דיגיטאליים הוא המופשט ביותר אך אולי המשמעותי ביותר ונוגע ליכולת של פרטים וארגונים ליישם ולתרגם באופן עסקי, מקצועי ואישי את המודעות, התשתיות והמיומנויות למטרותיהם.

משרד החינוך רואה חשיבות רבה בצמצום הפערים הדיגיטליים,הועדה הלאומית לטכנולוגיה חברת המידע והידע שמה דגש מיוחד על צמצום הפער הדיגיטלי במדינת ישראל. נקבע מדיניות נדרשת לקידום בפועל של מטרה זו.אך שינוי ממשי יכול להתרחש רק לאחר שינוי אישי של כל אלה הממונים על הטמעת המחשוב בישראל, כולל אותנו המורים.

מתוך "צמצום פערים בחינוך היסודי: טכנולוגיות המידע והפער הדיגיטלי " פרסום של משרד החינוך.
לפי דבריו של מארק ורשאוור, לא פלא אפוא ,שהדבר מטריד ומדאיג את הקהילה המדעית, את אנשי החינוך ואת קובעי המדיניות. הסכנות הגלומות בפער הדיגיטלי הביאו מדינאים, תעשיינים וארגונים בינלאומיים ליזום תכניות "לסגור את הפער" על ידי חלוקת מחשבים אישיים וחיבור לאינטרנט, בייחוד לילדים ולצעירים משכבות אוכלוסייה מעוטות יכולת, כמו בפרויקטים מערכתיים בישראל: מחשב לכל ילד, תפוח ולהבה. הגישה הזאת מוכרת בחוגים האקדמיים בכינוי "דטרמיניזם טכנולוגי". הרעיון הוא שעצם הנגישות למחשב ולאינטרנט יוליכו גם ליכולת להשתמש בכלים אלו ולהפיק מהם את מלוא התועלת. ואולם הגישה הזאת נכשלה על פי רוב. היא הייתה בחזקת "לחלק לאנאלפבתים ספרים ועטים", מתוך אמונה שהיכולת לקרוא ולכתוב "תבוא מעצמה".

לפי דבריו של גבי וימן ,כולם מדברים בשבחי אינטרנט , אבל נמנעים מלחקור את נזקיו ,את הדרכים הרעות שבהן הוא הולך בתחומים רבים, ואת התרומה הגדולה שלו לפער הידע בין שכבות חברתיות ומדינות.

אחד האיומים המוצנעים אך החריפים ביותר של מהפכת האינטרנט הוא הרחבת פערים חברתיים עד להקצנה.מהפכת האינטרנט אינה שוויונית. היא אינה חלה על כולם ,ועלולה להוליך לפערי ענק בין אומות ובין שכבות חברתיות. מהפכה זו מותנית בנגישות לאמצעי מחשב,בידע מוקדם בתפעולים,וביכולת כלכלית לקיום הקשר עם מוצרי מהפכה זו ושירותיהם.יכולת זו מוגבלת לשכבות חברתיות מסוימות,נפוצה יותר בחברות מסוימות ,ומכאן סכנת פער הידע.
 יתר על כן,דווקא אותן שכבות חברתיות המסוגלות לממן התחברות כזו נהנות גם מרמת שירותי חינוך גבוהה יחסית,בעוד שהשכבות החלשות ייצאו מקופחות פעמיים:אין להן היכולת להתחבר , והן גם זוכות לשירותי חינוך ברמה נמוכה יותר.
התוצאה עלולה להיות שונה מאוד מהחזון האופטימי ששיווקו לנו נביאי המהפכה. הם דיברו על חינוך ישיר ונגיש לכל , על גלישה שווה לכל למקורות ידע , על קידום השכלה וצמצום פערים עד להכחדתם. אך המציאות מוכיחה את ההפך. פערי הידע לא רק שלא קטנו,הם אף התרחבו. בישראל יעבור קו ברור בין שכבות חברתיות שהתחברו לאלה שנותרו מנותקות. קו זה עלול להיות קו שבר חברתי ותרבותי הרה אסון.
מתוך:

בגיליון של סיינטיפיק אמריקן – עולם המדע והטכנולוגיה התפרסם מאמרו של מארק ורשאוור משנת 2003 בכותרת "לרדת לעומקו של הפער הדיגיטלי". המחבר מביא דוגמאות לכישלון הגישה הפשטנית "מחשב לכל ילד", ומעמיד מול הדטרמיניזם הטכנולוגי את יריביו הרעיוניים המכונים "אינפורמטיקה חברתית" ו"אינפורמטיקה קהילתית". לדברי המחבר, "יש לראות את הטכנולוגיה בהקשר רחב יותר, הכולל לא רק חומרה, תוכנה, משאבי תמיכה ותשתיות, אלא גם בני אדם בתפקידים שונים המקיימים מערכת יחסים בינם לבין עצמם, ובינם לבין המרכיבים האחרים של המערכת. הטכנולוגיה והמערכת החברתית מעצבות זו את זו בלי הרף, בדומה למושבה של יצורים ביולוגיים וסביבתה".

לאור הנאמר והנמצא במקורות שהבאתי בנושא זה הבנתי , כי הפער הדיגיטלי משתלט ובא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של החברה שלנו: הפער בשימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת בין בנים לבנות, בין צעירים למבוגרים, בין השולטים בשפה האנגלית לבין אלה שאינם שולטים בה, בין תושבי הארץ הוותיקים לבין העולים החדשים, בין אוכלוסיות "רגילות" לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים (קשיי שמיעה, לקויות למידה ועוד).

ולסיום , חומר למחשבה....





יום ראשון, 1 באוגוסט 2010

כיצד היית מעדיף/ה ללמוד ?

קורי רשת האינטרנט מתפשטים וחודרים למערכת החינוך בשנים אחרונות. המדיה שהתפתחה בצורה כה מהירה במערכות המסחריות, הפרסומיות, והבנקאיות הגיעה גם למערכת החינוך.


ההטמעה מתרחשת בשלושה אופנים עיקריים:

א. לימודים מקוונים – קורסים המועברים דרך הרשת, ללא מפגשי פנים אל פנים של המורה והתלמידים. אלה התחילו להתפתח עוד לפני עידן האינטרנט ההמוני כמענה לתלמידים הגרים במקומות מרוחקים ממרכזי הלימוד, או לאנשים המעונינים בהשכלה בנוסף לעבודה במשרה מלאה, כגון האוניברסיטה הפתוחה. רשת האינטרנט אפשרה הפצה רחבה יותר של הלימוד מרחוק, ונתנה הרגשה או אשליה שבאמצעות הרשת הלימוד מרחוק אפשרי לכל אחד. קיימות מכללות ואוניברסיטאות ווירטואליות המציעות קורסים מתוקשבים ותוכניות ללימודים לתעודות ולתארים אקדמיים. מאידך אנו עדים לתופעה שקורסים רבים ברשת מפותחים ע"י אנשי עסקים, או אנשי מחשבים, אך לא ע"י אנשי חינוך או מורים.

ב. אופן שני של שילוב האינטרנט במערכת החינוך הוא השימוש במדיה כמקור מידע – עבור לימודים קונבנציונליים. זהו שימוש פסיבי באינטרנט, של המורה ושל התלמידים. הלימודים בכתה מתקיימים כרגיל, והתלמידים מחפשים חומר לעבודותיהם באינטרנט – אולי במקום ללכת לספריה. גם חלק מהמורים נעזרים באינטרנט כמקור מידע לצורך הכנת החומר להוראה.

ג. אופן שלישי המתפתח הוא שימוש אקטיבי באינטרנט כעזר הוראה נוסף ללימודים בכתה: הלימודים מתקיימים בכתה, במפגשים פנים אל פנים בין מורה ותלמידים. בנוסף נבנה אתר אינטרנט המלווה את הקורס ותומך בו. כאן השימוש באינטרנט הוא אקטיבי - בונים אתר המתאים לצורכי הקורס והתלמידים.מדובר באתרי אינטרנט תומכי קורסים במכללות ובאוניברסיטאות. ישנם מרצים שבנו את האתרים בעצמם, וכאלה שהשתמשו במעטפת מוכנה כזו או אחרת, לתוכה יצקו תכנים מתאימים.

בהתחשב באופן השימוש השלישי שהוזכר עולה במחשבתי השאלה: מה הוביל את אותם מרצים לשלב אתרים תומכי קורסים לצורכי הוראה בקורסים בהם מתקיימים מפגשי פנים אל פנים. כיצד התנסות זו שלהם יכולה להשפיע על התוכניות העתידיות לגבי שילוב אתרים תומכי קורסים בהוראה?     
 
לפי בראון, על המורים להעריך את תפקיד הטכנולוגיה כזרז להתפתחותם המקצועית, וכמקור לכלי לימוד. כלומר צריכה להיות הדגשה של הפדגוגיה, ומודעות לכך שטכנולוגיה חדשה יכולה לדחוף את הלומדים לסביבה יותר קונסטרוקטיביסטית.


בראון טוען , שבין אם רואים בטכנולוגיה כוח מניע בהוראה, ובין אם רואים בה מערכת כלים לשיפור התקשורת ולהרחבת מגוון דרכי הוראה, הפיתוח של תהליכים ותוצרים מתחיל במספר קטן של בודדים או צוותים, והוא אשר יקבע האם יחלחל החידוש לכלל המערכת או לא. מידת התרומה של אתרים תומכי קורסים לשיפור ולהתייעלות תהליכי ההוראה / למידה תלויה במורים: בחומרים שהם מכניסים לאתר, בפעילויות, וביישום במהלך הקורס.
 
Brown, C. A., (1999). From the what and why to the how of course support systems – the value of the teachers’ perspective, International Journal of Educational Telecommunications Volume 5 No. 4.


קוליס טוענת שרצויות פגישות פנים אל פנים בין התלמיד והמורה ובין התלמידים עצמם. לדעתה קיימות חוויות לימודיות, וכן אספקטים של התפתחות אדם כאינטלקטואל, שהנם יותר מאשר הצרוף של קריאת ספרים ועבודה על מטלות בסביבת הבית הנוחה של התלמיד.מאידך, בהחלט רצוי לחנך את התלמידים לשימוש מושכל בתקשוב. לכן חשוב לבנות אתר תומך לקורסים/ למקצועות.

Collis, B. and De Boer, W.,(1999(, The TeleTOP Method At The University Of Twente, International Journal of Educational Telecommunications Volume 5 No. 4.

אני תומכת בדעתה של קוליס ומוסיפה כי שילוב של לימוד פנים אל פנים  ועבודה מול מחשב יכולה להגביר את המוטיבציה אצל הלומד ולגוון את סביבת העבודה שלו.

ולסיום, אתייחס לשאלה שנשאלה קודם, אני מסיקה כי המרצים אשר בחרו בסביבת עבודה משולבת, המאפשרת להפיק לקחים מניסיונם באמצעות אתרי-אינטרנט תומכי-קורסים ביקשו להוביל לחיזוק ועיצוב שיטת הוראה זו, לאפיון מעלותיה וחסרונותיה, ואולי לבדיקת הפצתה גם למסגרות הוראה נוספות בעזרת אותם פרחי הוראה, אשר מסיימים את לימודיהם ויוצאים ל"שטח".