מהי הגלובליזציה וכיצד היא משפיעה על חיינו?
הגלובליזציה יכולה להיות בתחומים רבים: כלכלי, פוליטי, תרבותי, חברתי וחינוכי. הגלובליזציה מביאה לשבירת המסגרות הלאומיות ויצירת מסגרות על-לאומיות-זהו התהליך החשוב ביותר המתרחש בדור האחרון.
הגלובליזציה הכלכלית היא כוח שמאחד את כל המשקים הלאומים למשק אחד עולמי, חופשי ממעורבות ממשלתית, שאין בו מגבלות אדמיניסטרטיביות. המשק הגלובלי מתאפיין בכך שכל חמרי הייצור שלו זורמים באופן חופשי עפ"נ כדה"א – חמרי גלם, כוח עבודה, טכנולוגיות והון (אין מכסים, אין עובדים זרים, אין סודות מסחריים ואין מגבלה על קניית מטבע זר שערכו נקבע עפ"י היצע וביקוש – כמו בשוק החופשי).מחקר מעניין בנושא "גלובליזציה וחינוך- מה יצטרכו התלמידים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות בכפר הגלובאלי" מציב בפנינו נתונים ששונים ממה שהורגלנו עד כה. בניגוד לבתי ספר ומערכות החינוך בארה"ב, רוב האירגונים העסקיים כיום אינם ביורוקרטיים אלא מסתמכים על צוותי עבודה, קבלת החלטות במשותף ומידה גבוהה של נטילת סיכונים מתוך מאמץ להתחרות בשוק הגלובאלי. השוודים מבינים זאת ותוכניות הלימודים הארציות שלהם משקפות זאת.
בעוד שאמות המידה לתלמיד ברוב המדינות בארה"ב מונות באופן ספציפי את מה שהתלמידים חייבים לדעת, השוודים מבקשים מתלמידיהם להיות בוגרים שיתופיים ואחראים כדי שיוכלו לחיות בדמוקרטיה. תוכניות לימוד אלו דומות יותר להצהרות על ערכים תרבותיים ופחות למה שנחשב בארה"ב וגם אצלנו כתוכנית למודים.
באחת מנסיעותיו של כותב המאמר לשוודיה שאל את סגנית המנהל של בי"ס על השגי בנה בן ה- 7 התשובה היתה "הוא בסדר, אני חושבת. אם היו בעיות, המורה היתה אומרת לנו".כותב המאמר נדהם מהתגובה כאשר המשיכה להסביר כי בשוודיה הדאגה בשנים הראשונות בביה"ס היא בעיקר לכך שהילדים יסתדרו זה עם זה ולא כל כך משנה אם הילד מסוגל לקרוא ולכתוב ובסופו של דבר הוא ימצא עצמו בכלא.
הכותב מדווח, כי בדק את תוצאות המחקר הבינלאומי השלישי של לימודי מתימטיקה ומדעים ונמצא כי השוודים מותירים את האמריקאים הרחק מאחור.
הכותב הוסיף, כי חקר את תופעת הגלובליזציה וגילה שבעוד שהתחרות בין ארגונים נהייתה עזה יותר, הרי שהתרבות בתוך הארגונים הללו תצטרך להיות שיתופית יותר ויותר, לכן על הילדים להסתגל לסביבה זו. יתר על כן, חשיבות החברות הרב לאומיות גוברת, ולכן נדרשים עובדיהן לגלות הבנה רב תרבותית.
מתוך המאמר:
לדעתי, עלינו להיות ערניים יותר לנעשה בעולם וללמוד מנסיונם. לא להסתכל לגלובליזציה בעיניים ולא לחנך להיות אזרח העולם, היא טמינת הראש בחול. חלק גדול מאתנו הם כבר אזרחי העולם ומי שמשתמש באופן אינטנסיבי ברשתות החברתית גם לצרכים שמעבר למדינה, יודע זאת וחש זאת על בשרו הוירטואלי. יחד עם זאת, ללא הדגשת תכנים ייחודיים הן ברמה הלאומית והן ברמה המגזרית, ניסיון הגלובליזציה יהיה עקר. זאת, משום שכולנו שואבים את המוטיבציות שלנו ואת ניסיון החיים שלנו וגם את גאוותנו, גם מהרמה המקומית - אישית, מגזרית ולאומית. עלינו לדאוג שהדור החדש יהיה מסוגל לתפקד בעולם של תקשוב, ומעורבות מאסיבית בגלובוס המצטמק, אך אין זה אומר שאנו חייבים לקבל את כל הערכים (או חוסר בערכים) המתלווים לחברה הגלובאלית. הנכונות שלנו לקבל רב תרבותיות, אינו מחייב אותנו לוותר על זהותנו הלאומית-תרבותית, על הקשר שלנו לערכי צדק וסולידריות חברתיים.
ולסיום סרטון קצר בנושא:
היי איריס!
השבמחקהרשומה שלך אכן משקפת ומשלימה את הרצאתה של דר' מישר טל אני מסכימה עם דעותייך באשר לכפר הגלובאלי!
"ההוראה של פעם" אינה רלוונטית יותר לימינו . כיום נדרשים מיומנויות של: שיתופיות, עבודת צוות,אינטראקציה, הפריה הדדית, העצמה ועוד.
יר כח!