יום שישי, 30 באפריל 2010

התפתחות האוטונומיה והניהול העצמי במערכת החינוך

מאמר מעניין שקראתי במסגרת לימודי תואר שני בחינוך הסוקר את התפתחות האוטונומיה בחינוך בבתי הספר בישראל מקום המדינה.
במאמר צויין הצורך לשיוויון, אשר נוצר בשל הרצון לאחד בין אוכלוסיית המהגרים הגדולה שהגיעה ארצה והיתה צריכה להתאחד למקשה אחת, לעם אחד.
ההתערבות הראשונה של ממשלת ישראל היתה בקביעת חוקי תקנות וחוזרים אשר יחוייבו בכל מרכזי/ מוסדות החינוך בארץ. במאמר מתוארת הדרך שבה חדרה האוטונומיה לבתי הספר ואפשרה העצמה של המורה, גיוון של תוכניות לימודים, דרכי הוראה ושיתוף הורים למאמץ החינוכי.
משרד החינוך הפעיל תוכנית לעידוד יוזמות בקרב המורים, אשר באה לידי ביטוי בהענקת אוטונומיה פדגוגית למורים, אימוץ דרך הפעולה החינוכית בה צוות המורים האמין, המתאימה לאופי ביה"ס.
בשעה שחל קיצוץ בתקציב ושעות הלימוד קוצצו תוכנית זו ספגה מהלומה קשה– דבר שאינו יכול לעלות בקנה אחד עם התוכנית לעידוד יוזמות.
בהמשך תפסה תאוצה יוזמה חדשה ליצירת מודל מקיף של בתי ספר בניהול עצמי ומנהיגות בית ספרית.
מתוך מחקרים שבוצעו על ניהול עצמי עולה כי ניהול עצמי משפיע בצורה חיובית על מחוייבות המסורים למקצוע ההוראה ולהישגים האקדמיים של התלמידים, דבר המוכיח כי יש להשקיע זמן בתוכניות ולהיאזר בסבלנות בהטמעה של תוכניות ולהסיק מסקנות בסוף התהליך ולא במהלכו.
דבר נוסף, לדעתי חשוב ביותר, אשר הוכיח עצמו בעבר הוא שיש לתת קרדיט למורים ולהנהלה ולאפשר להם להנהיג ולקדם פעילויות ותוכניות בית ספריות אשר יתאימו לאופי האוכלוסיה הלומדת באותו בית ספר מבלי להכתיב סטנדרטים או להתערב בניהול הפדגוגי של ביה"ס.

יום שלישי, 27 באפריל 2010

מעמדו של בית הספר בתהליך החינוכי

בית הספר המתואר במאמרה של סוזן סמל מדגיש את ההתייחסות לילד ולצרכיו במרכז, הילדים ילמדו תוך כדי הבנת הסביבה הטבעית שלהם, כל ילד מתקדם בקצב האישי שלו. למעשה, בית ספר זה הוקם בגלל אנשים שחיפשו משהו אחר עבור ילדיהם, שונה מבית הספר המסורתי.

אני מסכימה עם חזונה של פארט, המבוססת על התיאוריה של דיואי , שהילד צריך ללמוד דרך חוויה והתנסות, למשל, בעזרת שימוש במשחקי ילדים, לומדים הילדים כיצד לנהל משא ומתן ודרך התנהגות במצבים שונים בחיים, תיאור השיעור בנושא וויקינגים - המשחק מאפשר התנסויות חדשות ושונות, אולם איני מסכימה לדרך שבה בחרה להתייחס למורים ולצוות, הפגינה כלפיהם חוסר התחשבות, חוסר סבלנות והרגשה שהם לא שותפים מלאים לתהליך המשותף.

נשאלת השאלה האם בית הספר צריך להראות לפי העקרונות של בית הספר הדמוקרטי או אולי שילוב בין המסורתי לדמוקרטי?
לדעתי, שילוב יכול להיות אולי הפתרון לכל בעיית החינוך בארץ- מחד יש להפוך את ביה"ס למבוסס כללים ברורים של מה מותר ומה אסור ומאידך יש לאפשר ללומד בחירה גדולה יותר במקצועות הלימוד בדרך ההערכה הנוחה והמתאימה לאישיותו וכן הלאה.

דוגמא לבית ספר דמוקרטי היא בית הספר הדמוקרטי ברמת חן "נטעים".

מצורף קישור לאתר ביה"ס:
http://www.akatar.com/17_cvivati.htm

מתוך מאמרה של סוזן סמל:

Semel, S. (1999). The city and country school: a progressive paradigm. In S. F.,Semel and A. R., Sandovnik (Eds.). Schools of tomorrow, schools of today – What happened to progressive education (pp.127-137). New York: Peter Lang.

יום שבת, 17 באפריל 2010

איך לא הכרתי קודם את הפודקאסט?

לאחרונה נחשפתי למספר תחליפים טכנולוגיים, אשר לא הספקתי לגלות עד כה.

1. תחליף למועדפים - דלישס- אשר בו ניתן בצורה קלה ונוחה לשמור את האתרים בהם אני עושה שימוש כמעט יומיומי.

2. תחליף למכשיר הרדיו- אתר בשם iCast- אשר בעזרתו ניתן להעשיר ידע כמעט בכל תחום ולהרגע עם מוסיקה נעימה ברקע .

3. Facebook הרשת החברתית המהווה תחליף למפגש פנים אל פנים.

במסגרת שיטוטי במרחבי האינטרנט, מצאתי רשת חברתית נוספת הנקראת פרנד פיד- אתם מוזמנים להכנס ולהכיר את הרשת החדשה שלא מחדשת הרבה-מבחינתי, זהו עוד כלי שמצליח לחשוף אותנו עוד יותר ממה שתכננו:

היתרון, בהשוואה לפייסבוק, הוא שיש בפרנד פיד אפשרות לקבל עדכון אוטומטי של פידים/ תגובות של חברים , כך שאם חבר פותח בלוג חדש – אני אוטומאטית אתחיל לקבל את הפידים שלו, מבלי שאצטרך להירשם אליו מחדש.

ראו הוזהרתם !!!

http://www.talgalili.com/?p=165
ולאתר פרנד-פיד: http://friendfeed.com/

יום שבת, 10 באפריל 2010

במסגרת קורס "סוגיות במדיניות החינוך" נתבקשתי לקרוא מאמר, הבוחן מצבים רבים בהערכה, בהם הכימות בעזרת מדד- ממוצע הציונים- מטעה. לטענת כותבי המאמר, הבעיה בדירוג רמת ההצלחה מתעוררת כאשר מנסים להכליל מסקנות על קבוצת פרטים ולא על פרטים.


מאמר זה זעזע אותי, כיוון שמסקנות המאמר אינן מתארות באופן מעמיק את המציאות הקיימת בבתי הספר ואינן לוקחות בחשבון מרכיבים חשובים בתהליך הערכת תלמידים. מושג הערכה הוא מושג כוללני וגמיש, מדובר כאן בהערכת ילדים, במקרה זה עלינו להיות יותר רגישים ולהבין כי מעבר לציונים ישנם גורמים אנושיים אחרים שעלינו להוסיף למשוואה.


אני מאמינה כי מרביתם של המורים מודעים לשונות בין התלמידים ומכירים את הדרכים והשיטות (חלופות בהערכה, מבחן בע"פ, מבחן חוזר, תגבור של התלמידים בעזרת מורה להוראה מתקנת, מבחן מותאם ועוד) המסייעות ומאפשרות להם להעריך אחרת את התלמידים המתקשים ולעזור להם להתקדם בגבולות היכולת שלהם.