יום שלישי, 27 באפריל 2010

מעמדו של בית הספר בתהליך החינוכי

בית הספר המתואר במאמרה של סוזן סמל מדגיש את ההתייחסות לילד ולצרכיו במרכז, הילדים ילמדו תוך כדי הבנת הסביבה הטבעית שלהם, כל ילד מתקדם בקצב האישי שלו. למעשה, בית ספר זה הוקם בגלל אנשים שחיפשו משהו אחר עבור ילדיהם, שונה מבית הספר המסורתי.

אני מסכימה עם חזונה של פארט, המבוססת על התיאוריה של דיואי , שהילד צריך ללמוד דרך חוויה והתנסות, למשל, בעזרת שימוש במשחקי ילדים, לומדים הילדים כיצד לנהל משא ומתן ודרך התנהגות במצבים שונים בחיים, תיאור השיעור בנושא וויקינגים - המשחק מאפשר התנסויות חדשות ושונות, אולם איני מסכימה לדרך שבה בחרה להתייחס למורים ולצוות, הפגינה כלפיהם חוסר התחשבות, חוסר סבלנות והרגשה שהם לא שותפים מלאים לתהליך המשותף.

נשאלת השאלה האם בית הספר צריך להראות לפי העקרונות של בית הספר הדמוקרטי או אולי שילוב בין המסורתי לדמוקרטי?
לדעתי, שילוב יכול להיות אולי הפתרון לכל בעיית החינוך בארץ- מחד יש להפוך את ביה"ס למבוסס כללים ברורים של מה מותר ומה אסור ומאידך יש לאפשר ללומד בחירה גדולה יותר במקצועות הלימוד בדרך ההערכה הנוחה והמתאימה לאישיותו וכן הלאה.

דוגמא לבית ספר דמוקרטי היא בית הספר הדמוקרטי ברמת חן "נטעים".

מצורף קישור לאתר ביה"ס:
http://www.akatar.com/17_cvivati.htm

מתוך מאמרה של סוזן סמל:

Semel, S. (1999). The city and country school: a progressive paradigm. In S. F.,Semel and A. R., Sandovnik (Eds.). Schools of tomorrow, schools of today – What happened to progressive education (pp.127-137). New York: Peter Lang.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה