במסגרת קורס "סוגיות במדיניות החינוך" נתבקשתי לקרוא מאמר, הבוחן מצבים רבים בהערכה, בהם הכימות בעזרת מדד- ממוצע הציונים- מטעה. לטענת כותבי המאמר, הבעיה בדירוג רמת ההצלחה מתעוררת כאשר מנסים להכליל מסקנות על קבוצת פרטים ולא על פרטים.
מאמר זה זעזע אותי, כיוון שמסקנות המאמר אינן מתארות באופן מעמיק את המציאות הקיימת בבתי הספר ואינן לוקחות בחשבון מרכיבים חשובים בתהליך הערכת תלמידים. מושג הערכה הוא מושג כוללני וגמיש, מדובר כאן בהערכת ילדים, במקרה זה עלינו להיות יותר רגישים ולהבין כי מעבר לציונים ישנם גורמים אנושיים אחרים שעלינו להוסיף למשוואה.
אני מאמינה כי מרביתם של המורים מודעים לשונות בין התלמידים ומכירים את הדרכים והשיטות (חלופות בהערכה, מבחן בע"פ, מבחן חוזר, תגבור של התלמידים בעזרת מורה להוראה מתקנת, מבחן מותאם ועוד) המסייעות ומאפשרות להם להעריך אחרת את התלמידים המתקשים ולעזור להם להתקדם בגבולות היכולת שלהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה