מאמר שנתבקשתי לקרוא במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה: היבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר-טל .
המאמר עוסק בהתפתחות החינוך הוירטואלי בעולם שמחובר באופן ישיר לפיתוח טכנולוגי. החינוך הוירטואלי דינאמי לחלוטין, המידע כל הזמן מתחדש והתלמיד נמצא תמיד בתהליך של למידה במרחב הטכנולוגי המערכתי. הוצגו מספר ממצאים שנמצאו במהלך המחקר, אתייחס לאחד הממצאים של המחקר, אשר נחרט בזכרוני , אשר בו מוזכרים מורים, אשר מסרבים לקבל את המציאות הגלובלית המאופיינת ע"י תרבות טכנולוגית, כלכלה עולמית ותקשורת ללא גבולות- ישנם מורים שאינם מתמצאים בטכנולוגיה וחשים אפילו בושה ממצב עגום זה לנוכח הידע הרב הקיים אצל ילדיהם או נכדיהם הצעירים, לא אחת נתקלתי במורים מהסוג הזה, לו היו מצליחים להחשף לשינויים חדשניים ולרעיונות חדשים והיו מקבלים את הסיוע והתמיכה לו הם זקוקים, היו מצליחים לשתף פעולה ואפילו להגיע למסקנה כי הטכנולוגיה באמת יכולה לתרום ולהקל בעבודה המורה השוטפת ויכולה לקדם אותם מבחינה מקצועית, לעומתם יש כאלה שעדיין מקובעים בעמדתם, בדרך התנהלותם (הם בד"כ המורים המבוגרים) אשר מתעקשים להמשיך בדרך שהם מכירים הכי טוב, ואינם מבינים שהם מעמיקים את הפער התרבותי שנוצר ביחס למציאות הטכנולוגית.
לאור ההתפתחות הטכנולוגית והידע הטכנולוגי המפותח שקיים בדור הצעיר של היום, הגיע הזמן שהמורים יראו בטכנולוגיות כדרך שיכולה לספק נגישות וקשר בין התלמידים, בינם לבין עצמם ובין הצוות, בין בתי"ס בארץ וברחבי העולם. המורים צריכים להבין את המציאות שאנו קיימים בתוכה ולהיות בה שותפים בעיצוב החברה של המאה העשרים ואחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה