מתוך עיון במאמרים המופיעים בסילבוס של אחד הקורסים השונים במסגרת לימודי תואר שני במכללה , נתקלתי בנושא די מרתק וחשוב בתחום הלמידה, שנקרא סגנונות למידה.
סגנון למידה הוא הדרך בה אדם מעדיף להתמודד עם מידע חדש. לכל אחד מאיתנו דרך ייחודית לקלוט ולעבד מידע – או ללמוד. יחד עם זאת יש דפוסים משותפים, העדפות וגישות משותפות. הכרת סגנון הלמידה האישי יכולה לסייע בהבנת העובדה שקיימת שונות בין לומדים ושתתכן התייחסות שונה (משלך) למצב נתון.
ליציגר ואוסיף חילקו את התהליכים לכמה קבוצות:
1. קוגניטיבי - איך משיג את הידע.
2. תפישתי - כיצד מעובד הידע. יש כאלו שתמיד ינסו לחפש את הקשר בין אירועים, ואצל אחרים כל אירוע יפעיל סדרה של רעיונות חדשים.
3. ריגושי - ההנעה, תהליכי קבלת החלטות, ערכים ורגשות משפיעים גם הם על תהליכי למידה.
מספר חוקרים ניסו להרחיב את הנושא. קולב הוא אחד הבולטים ביניהם. התיאוריה של קולב על סגנונות למידה מתייחסת לשני מימדים של העדפות תלמידים :
א. דרכי קלט של מידע -נסיון קונקרטי או תפישה אבסטרקטית.
ב. דרכי הפנמה של מידע - פעילה או רפלקטיבית.
2 מימדים אלו מאפשרים להגדיר 4 סוגים של לומדים :
* קונקרטי-רפלקטיבי. שאלה אופיינית היא "למה?" . מגיבים טוב כאשר מסבירים להם איך החומר הנלמד מתקשר לנסיונם, לתחומי העניין ולעתידם. המדריך משמש כגורם מוטיבציה.
* אבסטרקטי-רפלקטיבי: שאלה אופיינית היא "מה?". מגיבים טוב למידע המוצג בצורה מאורגנת ולוגית, וכאשר מקבלים זמן לביצוע רפלקציה. המדריך הוא המומחה.
* אבסטרקטי-אקטיבי : השאלה האופיינית היא "איך?". מגיבים טוב להזדמנויות לעבודה על מטלות מוגדרות, ועל מהלכי ניסוי וטעיה המאפשרים להיכשל בלא נזק. המדריך צריך להיות מאמן, לתת הנחיות ומשוב.
* קונקרטי-אקטיבי : שאלה אופיינית היא "מה אם?". מעדיפים ליישם חומר נלמד בקורסים בכדי לפתור בעיות מהחיים. המדריך צריך לעמוד בצד, ולאפשר לתלמידים לגלות דברים בעצמם.
מתוך איך אנו לומדים: http://wremote.macam98.ac.il/rel/learning.html
התיאוריות של סגנונות למידה רבות הן ומגוונות אך מספר דברים משותפים להן:
· הן מציגות פרופיל של סגנונות.
· הן מציגות אמות מידה (קריטריונים) או שאלונים שבעזרתם ניתן לדרג את הסגנונות לפי מידת העדפתם אצל הלומד.
· קשורות באופן ישיר או עקיף לתאוריית האינטליגנציות המרובות של גארדנר.
הנה דוגמה לאתר אינטרנט, http://www.learning-styles-online.com/inventory, שמסווג סגנונות למידה באופן שקול למדיי לשבע האינטליגנציות של גארדנר.
ברשת ניתן לענות על מספר שאלות (באנגלית) ולפענח מה סגנון הלמידה המועדף עליכם:
http://www.engr.ncsu.edu/learningstyles/ilsweb.html
http://www.usd.edu/trio/tut/ts/stylest.html
מהם סוגי הלומדים?
1. לומד חזותי - מבין וקולט מידע בעיקר כאשר הוא רואה אותו לנגד עיניו.
2. לומד שמיעתי - לומד מבין וקולט חומר בעיקר ששומע אותו.
3. לומד מוטורי (תנועתי) - לא מספיק שרואה או שומע הוא זקוק גם לחוש את החומר בידיו.
לצערי, רוב מוסדות הלמידה בארץ מותאמים לתלמידים שמיעתיים שמהוים רק 30% מהילדים. מה שבאמת קורה בשטח הוא שיש מספר מצומצם של מורים שאכן משקיעים באמצעים חזותיים בשיעורים, אבל מורים שמשתמשים באמצעי המחשה מוטוריים הם מעטים וכמעט שאינם בנמצא. מה שמוציא את הילד הלומד באפיק מוטורי מכלל הזדמנות ללמידה במסגרת בית הספר ו"מפיל" את עול הלימודים הרב על כתפי ההורים. כמחנכים עלינו להכיר את סגנונות הלמידה ולהיות מודעים לכך שלתלמידים שלנו סגנונות למידה שונים. עלינו ללמוד לזהות את השונות בסגנונות הלמידה ולדאוג לתת מענה מרובה סגנונות ולהעשיר את הלומדים במגוון סגנונות שיוכלו לתת תירגול מצד אחד והתאמה מצד שני לכל לומד ולסגנונו.
סגנון למידה הוא הדרך בה אדם מעדיף להתמודד עם מידע חדש. לכל אחד מאיתנו דרך ייחודית לקלוט ולעבד מידע – או ללמוד. יחד עם זאת יש דפוסים משותפים, העדפות וגישות משותפות. הכרת סגנון הלמידה האישי יכולה לסייע בהבנת העובדה שקיימת שונות בין לומדים ושתתכן התייחסות שונה (משלך) למצב נתון.
ליציגר ואוסיף חילקו את התהליכים לכמה קבוצות:
1. קוגניטיבי - איך משיג את הידע.
2. תפישתי - כיצד מעובד הידע. יש כאלו שתמיד ינסו לחפש את הקשר בין אירועים, ואצל אחרים כל אירוע יפעיל סדרה של רעיונות חדשים.
3. ריגושי - ההנעה, תהליכי קבלת החלטות, ערכים ורגשות משפיעים גם הם על תהליכי למידה.
מספר חוקרים ניסו להרחיב את הנושא. קולב הוא אחד הבולטים ביניהם. התיאוריה של קולב על סגנונות למידה מתייחסת לשני מימדים של העדפות תלמידים :
א. דרכי קלט של מידע -נסיון קונקרטי או תפישה אבסטרקטית.
ב. דרכי הפנמה של מידע - פעילה או רפלקטיבית.
2 מימדים אלו מאפשרים להגדיר 4 סוגים של לומדים :
* קונקרטי-רפלקטיבי. שאלה אופיינית היא "למה?" . מגיבים טוב כאשר מסבירים להם איך החומר הנלמד מתקשר לנסיונם, לתחומי העניין ולעתידם. המדריך משמש כגורם מוטיבציה.
* אבסטרקטי-רפלקטיבי: שאלה אופיינית היא "מה?". מגיבים טוב למידע המוצג בצורה מאורגנת ולוגית, וכאשר מקבלים זמן לביצוע רפלקציה. המדריך הוא המומחה.
* אבסטרקטי-אקטיבי : השאלה האופיינית היא "איך?". מגיבים טוב להזדמנויות לעבודה על מטלות מוגדרות, ועל מהלכי ניסוי וטעיה המאפשרים להיכשל בלא נזק. המדריך צריך להיות מאמן, לתת הנחיות ומשוב.
* קונקרטי-אקטיבי : שאלה אופיינית היא "מה אם?". מעדיפים ליישם חומר נלמד בקורסים בכדי לפתור בעיות מהחיים. המדריך צריך לעמוד בצד, ולאפשר לתלמידים לגלות דברים בעצמם.
מתוך איך אנו לומדים: http://wremote.macam98.ac.il/rel/learning.html
התיאוריות של סגנונות למידה רבות הן ומגוונות אך מספר דברים משותפים להן:
· הן מציגות פרופיל של סגנונות.
· הן מציגות אמות מידה (קריטריונים) או שאלונים שבעזרתם ניתן לדרג את הסגנונות לפי מידת העדפתם אצל הלומד.
· קשורות באופן ישיר או עקיף לתאוריית האינטליגנציות המרובות של גארדנר.
הנה דוגמה לאתר אינטרנט, http://www.learning-styles-online.com/inventory, שמסווג סגנונות למידה באופן שקול למדיי לשבע האינטליגנציות של גארדנר.
ברשת ניתן לענות על מספר שאלות (באנגלית) ולפענח מה סגנון הלמידה המועדף עליכם:
http://www.engr.ncsu.edu/learningstyles/ilsweb.html
http://www.usd.edu/trio/tut/ts/stylest.html
מהם סוגי הלומדים?
1. לומד חזותי - מבין וקולט מידע בעיקר כאשר הוא רואה אותו לנגד עיניו.
2. לומד שמיעתי - לומד מבין וקולט חומר בעיקר ששומע אותו.
3. לומד מוטורי (תנועתי) - לא מספיק שרואה או שומע הוא זקוק גם לחוש את החומר בידיו.
לצערי, רוב מוסדות הלמידה בארץ מותאמים לתלמידים שמיעתיים שמהוים רק 30% מהילדים. מה שבאמת קורה בשטח הוא שיש מספר מצומצם של מורים שאכן משקיעים באמצעים חזותיים בשיעורים, אבל מורים שמשתמשים באמצעי המחשה מוטוריים הם מעטים וכמעט שאינם בנמצא. מה שמוציא את הילד הלומד באפיק מוטורי מכלל הזדמנות ללמידה במסגרת בית הספר ו"מפיל" את עול הלימודים הרב על כתפי ההורים. כמחנכים עלינו להכיר את סגנונות הלמידה ולהיות מודעים לכך שלתלמידים שלנו סגנונות למידה שונים. עלינו ללמוד לזהות את השונות בסגנונות הלמידה ולדאוג לתת מענה מרובה סגנונות ולהעשיר את הלומדים במגוון סגנונות שיוכלו לתת תירגול מצד אחד והתאמה מצד שני לכל לומד ולסגנונו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה