לקראת סוף לימודי תואר שני אוכל לומר כי מטרת ההוראה היום אינה העברת ידע ושינון כי אם פיתוח היכולת ללמוד באופן עצמאי, לחשוב ולשקול סביב בעיות אותנטיות המחייבות שימוש בידע קודם בשילוב עם ידע חדש על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית. התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית בתחום הלמידה מזמנת מיומנות על תחומית והיא כוללת את כל מכלול העשייה, כל אדם מבנה את הידע האישי שלו על ידי הפיכת מידע לידע דרך התנסות אישית.
פיאז'ה טוען כי ידע אינו מוצר שניתן להעביר אותו "מראש לראש" זהו תהליך ארוך של רכישה שבו הלומד בונה לעצמו את מטעני הידע האישיים שלו כתוצאה מכך המוח נבנה ומסתעף יום יום. פיאז'ה מכנה תהליך זה מבני ידע, מבנים מנטאליים, או מבנים קוגניטיביים, אלה מתהווים על סמך התנסויות אישיות של הלומד והתעסקותו עם גופי ידע.
איך נוכל לדעת כי אכן נוצרה הבנה? סלומון ופרקינס טוענים כי סימני ההיכר של הבנה הם היכולת לחשוב באמצעות מה שיודעים ומה שכבר נלמד ולחשוב באמצעותם על דברים נוספים וחדשים. ההבנה באה לידי ביטוי ביכולות של הלומד לבקר להכליל ליישם ולמצוא קשרים ולהשתמש בידע במצבים חדשים- כל אלה הן פעולות המזמנות הפעלה ושימוש בידע. (תאוריית ההעברה - Transfer) על פי תיאוריה זו הלמידה היא תהליך עצמאי שנעשה רק על ידי הלומד בתהליכים אישיים פנימיים ומנטאליים ומרגע שהידע נבנה הוא הופך להיות נכס אישי של הלומד.
לאור זאת מתחייב שינוי בהדגשים ובמטרות ההוראה, שימת הדגש המרכזי בתהליך ההוראה מן הראוי הוא שיהיה לא עוד בשינון החומר, כי אם בחקירה ובשימוש משמעותי בידע. על כן אחת ממטרות העל של מערכת החינוך כיום היא להכשיר לומד עצמאי, חושב ובעל מכוונות עצמית ללמידה. לומד היודע לעשות שימוש נכון במידע ולהפכו לידע. הכשרת לומד בעל מכוונות עצמית דורש שינוי מהותי בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה בתהליך הלמידה.
במרכזה של הגישה הקונסטרוקטיבסטית עומד התלמיד, אשר יש לאפשר לו קצב למידה והתפתחות, המותאמים לו עצמו, להציב בפניו מטרות לימודיות, חברתיות ואישיות, ההולמות את יכולתו, נטיותיו ודרכי למידתו. בתהליך זה המורה הופך למנחה המלווה את תהליכי הלמידה של תלמידיו, על ידי יצירת הזדמנויות ופעילויות המותאמות לרמת המוכנות של התלמיד.
תפקיד המורה במערך זה הוא לפתח סביבות למידה המזמנות פיתוח מיומנויות קוגניטיביות הכוללות: חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית, שאילת שאלות, שימוש יעיל במידע על ידי ניתוח נתונים, והסקת מסקנות. כמו כן יפתח הלומד מיומנויות של הערכת תהליך הלמידה, התוצר ורפלקסיה עצמית. בתחום החברתי מתפתחות מיומנויות של ניהול שיחה ודיון, שכנוע והליכי קבלת החלטות, עבודת צוות וחלוקת תפקידים. בתחום האישי מפתח התלמיד כשירויות של התמדה, הנעה פנימית, נקיטת יוזמה, סקרנות אישית, לקיחת אחריות ועצמאות. מערך למידה המושתת על יישום התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מחייב: מתן חופש לתלמיד בבחירת הנושא בו הוא מתעניין- נושא הנגזר מנושא מרכזי וכמו כן חופש ויצירתיות בארגון החומר ובבחירת אסטרטגיות ותהליכי למידה.
הוראה/למידה בדרך זו תבטיח את קידומו של התלמיד כיחיד וכחבר בקבוצה ויתרום לפתוח התלמיד כלומד עצמאי. כדי להשיג התאמה בין התלמיד לבין הסביבה הלימודית מציעה תיאורה זו להפעיל הוראה ולמידה דיפרנציאלית, המושתת על עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית שיש בהן סביבה טכנולוגית, עשירה ומגוונת.
השינוי בתפיסת מושג הלמידה וההבחנה בין מידע לידע יוצרת שינוי בתפקיד המורה ובית הספר. בהתאם לכך בית הספר יהפוך מספק ידע למקום המארגן הזדמנויות להתמודד עם ידע, סביבה תרבותית המיועדת לקדם את התלמידים והמורים-בית הספר יהפוך למקום בו מעובד המידע ומופץ.
קבלתי השראה לכתיבת פוסט זה מתוך המאמר - "האומץ להיות קונסטרוקטיביסטי" של מרטין ג' ברוקס וז'קלין גרנון ברוקס http://www.cet.ac.il/libraries/teachers-librarians/ometz.asp ומתוך קורסים נוספים שלמדתי במסגרת לימודי התואר : פסיכולוגיה התפתחותית של הילד - ד"ר מסאלחה שאפיק ובקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה - ד"ר נוצר נטע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה