הקשר ההדדי בין חשיבה ולמידה

"החשיבה היא חקר מודע של ההתנסות למען מטרה מסוימת. המטרה עשויה להיות הבנה, קבלת החלטה, תכנון, פתרון בעיה, שיפוט, פעולה ..."    אדוארדו דה-בונו , ללמד חשיבה, 1998.
חשיבה יכולה להיות ברמות שונות , התאוריקנים הצביעו על שלוש רמות של חשיבה:הבנה ויכולת שימוש בידע קיים, במושגים ובמיומנויות. רמה שנייה, היכולת לפתור בעיות תוך בחירת הכלל ליישום. ורמה שלישית- מציאת הדרך ליישום הפתרון.

לפי הנאמר בשיעורה של ד"ר נטע נוצר, בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה", החינוך בבתי הספר אינו מצליח להגיע בהוראה לדרגות חשיבה גבוהות יותר מלבד זכירה והבנה- שהן רמות החשיבה הנמוכות ביותר לפי הטקסונומיה של בלום- וזהו ממצא מצער מאוד. המשימה בהוראה היא להעלות את רמות החשיבה בתהליך הלמידה ולהגיע לרמות חשיבה גבוהות- של יישום, אנליזה, סינתיזה והגבוהה ביותר הערכה וביקורת.

חשוב לציין כי חשיבה הוא לא דבר מובן מאליו , קיימים תנאים לחשיבה: החשיבה מתרחשת כאשר האדם כשיר מבחינה נוירולוגית לחשיבה. לפיכך, כל לומד בעל קושי נוירולוגי יתקשה ללמוד. המטרה העיקרית של החינוך היא להביא לשינוי מבני ושיפור התפקוד וההסתגלות של הלומד כך שיגיע לפתרון בעיות.

קיימים מספר סוגי חשיבה: חשיבה אנליטית- ניתוח מצבים ובעיות- היישום לחשיבה הגיונית מדעית בעבודה קוגנטיבית.
חשיבה ביקורתית- הערכה זו חשיבה המגבשת את העמדות והדעות שלנו לגבי המתרחש סביבנו. גיבוש הדעות מאפשר פעילות יעילה. חשיבה יצירתית- ארגון מחדש, עיצוב, פיתוח מקורי של רעיונות (יצירתיות). אנשי חינוך מאמינים כי ניתן לשפר את כושר היצירתיות. ולאור זאת מתבקשת השאלה- מחי חשיבה יעילה ? חשיבה יעילה היא חשיבה אשר משלבת בתוכה את שלושת סוגי החשיבה שהזכרתי. ככל שתלמידים ניחנים בשלוש תכונות אלה כך זה יכול לתרום יותר ללמידה שלהם.

אם כך , מהי למידה ? למידה היא פעולה שכלית שהופנמה על פני רצף הפעילות השכלית הכוללת. לכן הלמידה היא שינוי קוגנטיבי מתמשך שנוצר בעקבות התנסות חוזרת תוך כדי חשיבה ופעולה. אחד הדברים המדגישים הוראה מקוונת היא בגלל הפעולות המתבצעות במהלכה, התלמיד נדרש לפעולה במיומנויות ובמשימות שונות.

אז מה ההבדל בין חשיבה ללמידה?
פעילות אינטליגנטית  נחלקת לשני סוגים מרכזיים:
1. חשיבה- פעילויות שונות על ידע האגור בזיכרון של היחיד.
2. למידה- הרחבת גוף הידע הקיים ברשות היחיד. הרחבה של הידע במעגל סגור שמשלב גם חשיבה וגם למידה: למדתי- חשבתי-למדתי- חשבתי (למידה ספיראלית) וכך הלאה- וכך היכולות עולות ולכן אנו כמורים צריכים לראות איך אנו מביאים את הלומד לשלב הבא ומתקדמים איתו ברמות החשיבה הגבוהות יותר.
בעצם, הלמידה היא תהליך של רכישת ידע חדש , וחשיבה היא תהליך של הפעלת האינטליגנציה בתוך המוח, התרחשות של תהליכים הגורמים לשינוי במוח. מכאן אנו יכולים להסיק כי החשיבה והלמידה מקיימות מערכת יחסים הדדית. תהליכי החשיבה ניתנים לשיפור בעזרת למידה ישירה ועקיפה. תהליכי הלמידה משתפרים בעזרת חשיבה יעילה ואפקטיבית. כל אחד מהיבטים אלה מזין את חברו ומקדם את תהליכי הלמידה.

המושג חשיבה מסדר גבוה הוא היכולת למצות ולהפיק מהמידע מעבר למוצג, לאמץ גישה ביקורתית, לדעת להעריך מידע ותהליכים, לפתח מודעות מטה-קוגנטיבית ויכולות של פתרון בעיות.  היכולת לחשוב באופן עצמאי והיכולת להחליט באופן מושכל מתוך שיקול דעת, כל אלה, לטעמי, הן האיכויות המבוקשות לתפקוד מיטבי במאה ה- 21.
הדרך היעילה להוראת חשיבה היא באמצעות הוראתה באופן משולב בתחומי הדעת השונים. התכנים במקצועות הלימוד הם המכתיבים את הבחירה של אסטרטגיית החשיבה המתאימה, וזאת בהתאמה לרמת הגיל ולצורכי התלמידים.

אנו נוטים לבחון דברים מנקודת מבט אחת מתוך מגוון האפשרויות שישנן, ולהינעל על נקודת מבט זו. נטייה זו מונעת מאיתנו לבחון את הדברים בדרכים נוספות. מודעות לכך שישנן אפשרויות רבות נוספות- מסייעת להעלאת נקודות מבט נוספות ולהגמשת דפוסי החשיבה שלנו. דבר זה נכון גם לדפוסי פעולה בבואנו לפתור בעיות, עלינו להתגבר על הנטייה להינעל על דרך הסתכלות מסוימת (נקרא "קבעון מחשבתי"- שמעתי על כך בהשתלמות בה השתתפתי) ולבחון אפשרויות שונות לבחינת הדברים.
ולסיום, ציטוט בנושא המסכם את חשיבות נושא החשיבה בהוויה האנושית בכלל:

"חשיבה מערבת את כל מהותנו- רגשות, רעיונות, אמונות, תכונות, שאיפות. למידה של חשיבה מתחילה בהבנה את עצמנו,איך אנו חושבים במצבי למידה וחיים מגוונים.... ניתן להתחיל לחשוב בכך שנקשיב לעצמנו ולתגובות שלנו."

ציטוט מתוך הספר:

Costa ,A.L.(2006).five Themes  in a Thought -full Curriculum . Thinking skills and Creativity

הערכת אתר בית ספר

במסגרת לימודיי בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע"  של ד"ר גילה קורץ, הקורס מתמקד בהערכת טכנולוגיות ידע ובהקניית הבנה מעמיקה של השלכות שילוב טכנולוגיות ידע  על התהליך החינוכי בכללותו.  ניתנה לנו (לי ולשותפתי היקרה, נעמי) משימת הערכה של אתר על פי מספר מימדים: המימד התיאורי, המימד הפדגוגי, מימד התוכן, סוגי התקשורת הקיימים בין המשתמשים והערכה אישית שלנו אודות האתר. 


בחרנו באתר "על הגובה", מצאנו כי פורטל "על הגובה" מיועד לשעות הפנאי, ולכן תפיסת הפיתוח המרכזית שלו מבוססת על למידה ממשחק. משחקי מחשב הם חלק מעולם הילדים, כמות הזמן שילדים בישראל מקדישים למשחק במחשב היא בין הגבוהות בעולם המערבי. בשנים האחרונות אנו עדים להכרה הולכת וגוברת בכוחם של משחקים בתור כלי למידה חשובים. משחקי "על הגובה" מאפשרים לילדים להתנסות במצבי חיים אותנטיים, לפתח מיומנויות וכישורי חיים, לפתור בעיות ולרכוש ידע. המשחקים מלווים על ידי יחידות תוכן אינטראקטיביות, המציעות מידע משלים ומרחיבות ומעמיקות את הידע שנרכש במשחק.
מתוך ניתוח סביבה זו גילינו כי:
1. האתר עשיר בפרטי מידע : תמונות, אנימציה, חידון , הבעת דיעה, סקר, הוספת תגובה בפורום- מגוון סוגי ייצוג מידע נמצאו באתר.

2. ממשק האתר נוח וידידותי למשתמש-קיימים מדריכים הן הורים והן למורים- הסבר מפורט על כל סביבה מתוך 6 הסביבות הקיימות באתר.

3. האתר מבוסס על משחקים אשר מתאימים לעולמו של הילד.


4. תכני האתר מותאמים לתוכנית הלמודים הנלמדת בבתי הספר.


כתובת אתר "על הגובה":

http://kids.gov.il/

בעקבות משימה זו ומתוקף תפקידי רכזת אתר ביה"ס תיכון עירוני י"ד חשתי צורך להעריך את האתר של בית הספר אותו אני מנהלת ולשם כך פניתי למקורות מידע בנושא זה.
בבואי לבחון את האתר הבית ספרי אבדוק על פי מספר היבטים, אשר אותם מפרטים ד"ר אברום רותם ד"ר יהודה פלד במאמרם "עקרונות ורציונל בפיתוח אתר בית ספרי", המאמר המלא בקישור הבא:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1961

אתר בית ספרי הוא:

http://www.schooly2.co.il/ud


ההיבט הראשון הוא אחידות: לפיו יש להקפיד על סטנדרטים וכללים ברורים לתצוגה והתנהלות מקוונת בכל דף באתר הבית-ספרי, על תוכנו. זאת כדי להבטיח אחידות מובנית וידידותיות לשימוש נכון וקל. באתר התיכון מצאתי כי אכן קיימת אחידות בתצוגה ובעיצוב דפי האתר אך בהתנהלות מקוונת קיים חוסר אחידות - למשל, בניהול פורומים קבוצתיים - ישנם מורים אשר מעוניינים לנהל פורום לצורך למידה והוראה ואחרים שלא מעוניינים לטרוח בניהול פורומים בטענה כי "אינם לוקחים את העבודה הביתה" וזה פוגע באחידות, כאשר תלמיד יודע שבמגמה שבחר לא קיים פורום המנוהל על ידי המורה ובמגמה אחרת ישנו פורום פעיל אשר עונה על צרכי הקבוצה. יחד עם זאת, אין באפשרות מנהל ביה"ס לדרוש ממורה המלמד במגמת רשות או במקצוע חובה לנהל פורום לימודי, וכאן אני חושבת שעליי להתערב ולהפנות את תשומת הלב של אותם מורים המלמדים מקצוע בחירה, ולשכנע אותם כי חלק משיווק המקצוע שלהם (אחת לשנה מתקיים ערב שיווק עבור מקצועות הבחירה שכל ילד רשאי לבחור להתמקצעות ) הוא האפשרות להעניק לתלמידים יחס אישי הולם בעזרת כלי הפורום או מרחב קבוצתי וירטואלי שייבנה במרחב האתר הבית ספרי.

ההיבט השני הוא ייחודיות- יש לתת מענה לייחודיות של כל בית ספר של כל מורה ושל כל תלמיד . ככל שמנהלי האתר הבית ספרי והמורה נהנים מאוטונומיה גדולה יותר בניהול הלמידה ובהתנהלותה, בעיצוב סביבת הלמידה ובאופן הצגת הדברים וארגונם – כך גדלה ההיענות לשימוש בלמידה מקוונת . באתר בית ספרי קיימת ייחודיות לבית הספר אך לא עבור כל מורה ולכן גם לא עבור כל תלמיד. כפי שכבר נאמר, כל מורה חופשי מבחינתו להחליט האם הוא מנהל אתר מקצוע או פורום לימודי או כיתה וירטואלית עבור מחנכים או  לא.הבעייתיות היא השונות בין המורים או המחנכים אשר חלקם לא מעוניינים בעיסוק נוסף הקשור לחינוך/ להוראה, לטענתם תחזוקה שוטפת ועדכון אתר מקצוע/ אתר הכיתה/ פורום מעמיס על עבודתם אשר גם כך שוחקת וגוזלת מהם זמן רב.

מרחב אישי מקוון – לכל משתמש מסגל ההנהלה , ההוראה והלומדים קיים מרחב אישי מקוון . המרחב האישי משמש ארונית מקוונת , שאליה ניתן להגיע מכל מקום באמצעות האינטרנט. בארונית המקוונת נשמרים חומרי הלימוד וחומרים אחרים על פי בחירה. מורי התיכון וסגל ההנהלה בבית ספרי אינם מנהלים מרחב אישי מקוון, כל אחד רגיל לשמור את קבציו במחשב האישי שלו ולהעלות את חומרי הלמידה במידת הצורך. לאחר הדרכה שעברו ונחשפו ליכולות האתר חלקם השתכנע ומנהל מרחב אישי מסוג זה וחלקו האחר החליט להמשיך בדרך המוכרת ואינו פתוח לשינויים.

מרחב התנהלות להנהלה ולסגל ההוראה – מרחב זה מחליף את ארוניות חדר המורים ואת ההתכתבויות של ההנהלה עם המורים , עם התלמידים ועם הוריהם. נוסף על החומרים הנאספים ומחוברים על ידי המורה, המרחב משמש לרישומים , לדיווחים.  בבית ספרי  קיימת תקשורת בין אישית בין המורים - לצורך העברת דיווחים,הודעות, רישומים ופניות אשר מועברים בין מורי התיכון והסגל באמצעות פלטפורמה לניהול למידה שנקראת "סמארט סקול".

מרכז משאבים – באמצעות האתר מופעל מרכז משאבים המנהל את המידע הפדגוגי שהצטבר במהלך השנים בבית הספר. המאגר מזין מרכז משאבים אזורי וייתכן גם ארצי. מאגר משאבים מוסדי ואזורי הוא לב לבה של התנהלות פדגוגית מקוונת.- באתר בית ספרי לא קיים מרכז משאבים מסוג זה.

קיום כחלק מאשכול ( (בתי ספר – אתר בית ספר אינו עומד בפני עצמו ואינו מוקם ומנוהל רק על ידי בית ספר אחד, אלא הוא חלק מאשכול בתי ספר ( יישובי או מחוזי) המשתמשים בפלטפורמה אחידה. לצד חיסכון ניכר באמצעים הדרושים להקמת אתר בית ספר ולתחזוקתו, הגורם העיקרי לכך נובע מההכרה בצורך בלמידה שיתופית מובנית, שהיא חלק חשוב בלמידה איכותית המשתמשת בסביבת למידה מקוונת. אשכול בתי ספר מזמן הזדמנויות למידה שיתופיות רבות ומגוונות הרבה יותר מאתר בית ספר יחיד.

אתר ביה"ס בנוי בפלטפורמה של סקולי - חברה המאפשרת הקמת פלטפורמה לאתר , המותאמת לצרכי ביה"ס ושימוש בשרת - העלאת חומרים ומידע לשרת שלהם. כמונו , יש עוד בתי ספר תיכוניים אשר בנו את האתר הבית ספרי באותה פלטפורמה. ומידי פעם אני מוצאת עצמי משווה ונעזרת ברעיונות של אתרי בתי ספר אחרים מאותה פלטפורמה הן לצרכי עבודה הקשורים במקצוע, מדעי המחשב, והן לצרכי האתר.

פתיחות – נגישות לכל – באתר הבית ספרי יש חלק פתוח , שבו משתקפת פעילות בית הספר ללא קשר למרחבים המקוונים האישיים.  אכן כך גם אצלנו יש מרחבים הפתוחים לציבור- חומרים הקשורים למידע אודות ביה"ס ופורומים המאפשרים צפייה פאסיבית אך לא אקטיבית. ישנה אפשרות כניסה ללא זיהוי למידעון בית ספר ומידע אודות בית הספר לגלריות ללוחות המבחנים לסילבוסים- תכניות הלימודים של כל המקצועות ועוד. החלק שאינו פתוח לצפייה הוא התערבות המשתמש והשתתפות לפורומים של קבוצות הלימוד ולכרטיסי התלמידים / מורים/ הורים שכניסה מתאפשרת רק בהזנת שם משתמש וססמא של תלמיד/ מורה/  הורה- בכרטיסים אלה מוצגים פרטים אישיים של אותו משתמש , ציונים, אירועי משמעת, הערות המורים המלמדים, נשמרים שם חומרי הלימוד של מורים מקצועיים/ מחנכים אשר מעלים את חומרי הלימוד והעשרה לצורכי הוראה וכו'.

אני סבורה כי החלקים שנמצאו חסרים בבחינת האתר בית ספרי זה , על פי מאפייני המאמר, נגזרו מהעובדה שהמאמר מתייחס למאפייני ביה"ס יסודי וחטיבות ביניים ולא התייחסות לצורכי בתי ספר תיכוניים אשר שונים במידה רבה מצורכי בתי ספר יסודיים או חטיבות. אתייחס לנושא מאוד בולט- מרחבים כיתתיים וירטואליים. מרחבים כיתתיים וירטואליים יכולים להתקיים לצורכי הילדים הקטנים בבתי ספר יסודי  ופחות יעיל, שימושי ואטרקטיבי עבור הבוגרים/ התיכוניים, אשר מתגלים כיותר עצמאיים ומיומנים דיים לדעת מה נדרש מהם ומה מצופה מהם לכן אני רואה (וכך גם מנהל ביה"ס שלי) את הוספת תחזוקה ועדכון של מרחב וירטואלי כיתתי כנטל על גבו של  המחנך יותר מאשר עזרה ותרומה במהלך עבודתו. יחד עם זאת , אני חושבת שתפקידי כרכזת תקשוב עדיין לא הסתיים ועליי להמשיך ולהשקיע מאמצים רבים בפתיחת אתרי מקצוע אשר יכולים לתרום רבות ולענות על צרכים שונים של תלמידים, בעיקר במקצועות הבחירה, ויפותחו עם מבחר של גישות הוראה ודרכי למידה שונות , קרי סגנונות למידה המותאמים לצרכים של תלמידים בקבוצות למידה שונות. אתר המקצוע יכול לשמש כתמיכה להוראה בכיתה ולספק דרך  אלטרנטיבית ללמידה פרונטאלית.

במסגרת קורס "סוגיות במדיניות החינוך" נתבקשתי לקרוא מאמר, הבוחן מצבים רבים בהערכה, בהם הכימות בעזרת מדד- ממוצע הציונים- מטעה. לטענת כותבי המאמר, הבעיה בדירוג רמת ההצלחה מתעוררת כאשר מנסים להכליל מסקנות על קבוצת פרטים ולא על פרטים.

מאמר זה זעזע אותי, כיוון שמסקנות המאמר אינן מתארות באופן מעמיק את המציאות הקיימת בבתי הספר ואינן לוקחות בחשבון מרכיבים חשובים בתהליך הערכת תלמידים. מושג הערכה הוא מושג כוללני וגמיש, מדובר כאן בהערכת ילדים, במקרה זה עלינו להיות יותר רגישים ולהבין כי מעבר לציונים ישנם גורמים אנושיים אחרים שעלינו להוסיף למשוואה.

אני מאמינה כי מרביתם של המורים מודעים לשונות בין התלמידים ומכירים את הדרכים והשיטות (חלופות בהערכה, מבחן בע"פ, מבחן חוזר, תגבור של התלמידים בעזרת מורה להוראה מתקנת, מבחן מותאם ועוד) המסייעות ומאפשרות להם להעריך אחרת את התלמידים המתקשים ולעזור להם להתקדם בגבולות היכולת שלהם.