‏הצגת רשומות עם תוויות חשיבה_ביקורתית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חשיבה_ביקורתית. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

קונקטיביזם- דרך ללמידה משמעותית

בשיעור האחרון שמעתי לראשונה מד"ר אלון הסגל על מושג הקונקטיביזם (connectivism) - תיאורית למידה המתיחסת למושג רשת כמושג מרכזי בהבנת תהליכי למידה. מצאתי מאמר של ג'ורג' סימנס העוסק בקונקטיביזם כ"תיאורית למידה שמתאימה לעידן הדיגיטאלי" .המאמר נמצא בכתובת הבאה:

קונקטיביזם הינה תיאוריה עדכנית שהמשיג סימנס (2006) , עקרונותיה של התאוריה מתחברים באופן ברור למיומנויות חשיבה גבוהות בלמידה משמעותית המשלבת את האינטרנט ומתבססת עליו. הגישה הקונקטיביסטית ללמידה מתבססת על החשיבות של רשת האינטרנט כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה וניתוח מורכב של הידע. למידה במרחב המתוקשב היא יצירת מידע. היכולת והכוונה למצוא מידע ולהפכו לידע משמעותיים יותר מן הידיעה עצמה בתחומי תוכן מגוונים.

 קונטקיביזם הוא שילוב של עקרונות מורכבים, העוסקת בלמידה מסועפת,  והלומד הוא במידה רבה יותר אחראי לתהליך הלמידה שלו – בהשוואה ללמידה המסורתית. הוויקי, המאמרים, הדיונים – כל אלה דורשים מהלומד כישורי למידה רבים.  סוגיה זו נידונה גם במאמר של סימנס אשר משווה את הלמידה שהייתה קיימת בעבר לזו של היום: בעבר היא היתה איטית יותר, תהליך מסירת המידע לא היה כה מהיר וגם תפוצתו היתה יותר מצומצמת (השוו כיתה של 30 ילד לזו של כמה מאות תלמידים).

נשמע לכם אולי ערטילאי ומופשט מידי. אנסה לתת דוגמא ללמידה מסוג זה:

ניהול יומן למידה (בלוג) בידי לומד או בידי קבוצת לומדים היא אחת הפעולות המומלצות, מנסיוני האישי (בניהול בלוג זה),  בתחום המטאקוגניציה. יומן מסוג זה יכול לעזור ללמידה הפעילה ולהרחיב את משמעות הנלמד, בין אם הלומד בוחר בעצמו את מה להרחיב ובין אם בוחרים עבורו. הלומד מעבד ומרחיב ביומן מושגים, טקסטים או רעיונות שהוא נחשף אליהם.
הרחבה זו שמקורה בלומד תורמת להרחבת משמעות פעילה שלו. התלמיד מתבקש להרחיב את המשמעות בעזרת עיבוד והרחבה של מושג, טקסט או של רעיון ולהשתמש בכלים שונים: חיבור או קישור לחיים או למקרים, בניית דימויים או מטפורות, חיבור למידע אחר וקישורים שונים ברוח הקונקטיביזם. אפשר גם שקבוצת לומדים תנהל הרחבה כזו במשותף, ובכך תתרום לגיוס ההיבט החברתי החשוב ללמידה. מנהל היומן לומד להפעיל חשיבה ביקורתית המאפשרת ללומד תהליך של התכנסות בתוך עצמו ולהביא לידי ביטוי העדפות שלו בחירה בין משמעויות, פרשנויות שלו, דרך התנסות מנקודת מבט שלו, מסקנות, פתרונות שלו או דרכי פתרון והחלטות אישיות. פעילויות אלה מופעלות בד"כ כשצריך להגיע להסכמות או לתובנות שתהיינה נורמטיביות או מקובלות בתחום הידע והתוכן של הלמידה.

אני חושבת שלמידה מסועפת זו דורשת תהליכים משמעותיים המובילים ללמידה משמעותית מעמיקה ורחבה הדורשת סבלנות והתמדה. ולפני שמגיעים ללימוד מסוג זה בבתי הספר יש להכשיר את הקרקע אצל הלומד ולפתח אצלו יכולות חשיבה מתאימים שיכולים לצייד אותו בכלים קוגנטיביים אלה. ולכן רצוי להתחיל את הדרך עוד בשלבי ההתפתחות  הראשונים של החינוך בגן הילדים ולפתח כבר בגיל הצעיר חשיבה עצמאית, יצירתית ומשמעותית.

יום שני, 29 בנובמבר 2010

עצמי למידה

לראשונה נחשפתי למושג "עצם למידה"  בשעור של ד"ר אלון הסגל , נתבקשנו לבחור מושג/נושא  שקשור להתפתחות הטכנולוגיה הדיגיטאלית וליצור אותו כמושג ב- wiki. כמורה למדעי המחשב הכרתי את המושג עצם (תכנות מבוסס עצמים- בתכנות מונחה עצמים, תהליך פתרון בעיה  מתחיל בזיהוי המרכיבים המשתתפים בפתרון. למרכיבים אלו אנו קוראים עצמים ) אך לא עלה בדעתי שמושג זה יהיה שימושי ובר קיימא בעולם הלמידה.


מהם עצמי למידה? עצמי למידה הם יחידות לימוד דיגיטאליות קצרות ומובנות (קצרות: ביחס לגודל של שיעור; עד 20 דקות) המועברות ברשת, וניתן להשתמש בהם שימוש חוזר בהקשרים (קונטקסטים) שונים של למידה. עצמי למידה נבנים תוך דגש על אינטראקטיביות ושימוש באנימציות, סימולציות ומגוון דרכי הוראה המנצלות את המדיה הדיגיטאלית.
יחידות תוכן אלה ניתנות, בעקרון, להעברה על גבי פלטפורמות שונות. ניתן לבנות מהם רצפים. ניתן לקשר בין היחידות בדרכים שונות, בכדי לבנות מגוון קורסים ע"פ צרכי ההוראה והלמידה. בעקרון אוכל לתמצת במשפט אחד: עצם-למידה הוא מבנית-פעילות לימודית פשוטה [=לא מורכבת], מוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות / פעולות מצומצם למשך למידה של חלקי שעור.


דוגמא למאגר של עצמי למידה בתחום המדעים -


ד"ר אברום רותם כותב על הפדגוגיה של עצמי הלמידה וסוקר 5 היבטים בעקרונות פדגוגיים של עצמי למידה:
א. הרכב       ב. חיבוריות     ג. רב-אופנים      ד. מענה ליכולות הלומד    ה. אסטרטגיית הוראה     ו. אטרקטיביות. ומקשר את דבריו לתאוריות חינוכיות בלמידה , הבולטים שבהם הם: D. Ausubel בתאורית ההכללה, ו-J. Bruner - קונסטרוקטביזם- תאוריית הבניית הידע, פיאז'ה ועוד


לשם מה עצמי למידה ? ומה מבדיל עצמי למידה מיחידות לימוד ?

לפי הבנתי , עצמי למידה הם יחידות ידע בסיסיות אשר מהן יוצרים יחידות לימוד בנושא מסוים. עצמי למידה מאפשרים לנו , המורים, לפצל את יחידת הלימוד בנושא מסויים לתתי נושאים ולנתק אותם מהקשר. וזאת לצורך הבניית ידע בנושאים בינתחומיים ובמציאת קשרים משמעותיים המשותפים לתחומי ידע שונים בעלי מכנה משותף. כמורים , חשוב שנרכוש גם כלים לבניית עצמי למידה דיגיטאלים ונכיר את הדרך לפיתוחם .באתרי בתי ספר שונים ניתן למצוא מטלות לימודיות שונות אך השאלה הנשאלת היא האם הם עונים ועומדים בסטנדרטים של עצמי למידה.

יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

הפורום - האם תורם בלמידה?

במסגרת כתיבת הסמינריון בנושא פורום בלמידה , אני מוצאת את עצמי קוראת רבות בנושא זה. הנני מנהלת פורום לכתה י' (הקבצה- אינה כיתת אם) מדעי המחשב, מבחינתי הוא נועד לצורך מתן תמיכה עבור תלמידים והעברת הודעות שוטפות לקבוצת הלימוד.התמיכה בתלמידים באה לידי ביטוי בשאילת שאלות לקראת המבחן בהעברת קטעי קוד של תוכנית לשם בדיקה וסיוע במציאת הבעיה בפתרון, התלמיד מקבל משוב מתאים- רמז להמשך עבודה/ הערות המתייחסות לבעיה בפתרון או פתרון מלא+הערות.

במסגרת חיפושיי אחר חומר בנושא זה מצאתי את מאמרה של פרופ' מנוחה בירנבוים "פורום מקוון", וגליתי דרך המאמר את הפוטנציאל הרב  הגלום בפורום, הרבה יותר ממה ששערתי  עד כה. במאמר יש הצגה של פורמטים שונים לפורומים החל מפורום פתוח, שבו משתתף בוחר את הזמן ואת אופן ההשתתפות וכלה בפורום מובנה, שבו המנחה קובע את מסגרת העבודה ומגביל בנושאי הדיון ומחייב השתתפות פעילה של הלומדים בקורס.
סביבת למידה זו מאפשרת העמקה קוגנטיבית והכנה טובה לקראת שיעור, כל תגובה תורמת לדיון ולתכני הקורס. הפורום מאפשר טיפוח של קהילה לומדת המשלבת שיתוף ידע קבלת עזרה מעמיתים ושיתוף פעולה בין הלומדים. הלומד יכול לקרוא את ההודעות המתועדות בפורום ולהפעיל חשיבה ביקורתית-רפלקטיבית.

החסרון העיקרי בסביבה זו הוא עבור לומדים בעלי מיומנויות לשוניות נמוכות שיכולים לחוש קושי ונחיתות מאחר והכלי מאפשר תוכן טקסטואלי ואינו תומך בתקשורת ויזואלית ותקשורת שאינה מילולית, דבר שיכול לערער את בטחונם העצמי ולפגוע בתפקודם בפורום, לכן ברגע שאנו משתמשים בפורום יש לקחת בחשבון חסרון זה ולהתחשב באותם תלמידים מתקשים.

תרומת הפורום מבחינה קוגנטיבית: מפתח ספקנות, ביקורתיות, התייחסות מוסרית וטיפוח ערכים בסיסיים, מיומנויות למידה פעילה הכוללות בין היתר הכללות, ניתוח, המשגות, ייצוג תכנים ורעיונות בדרכים חדשות וכו'. בנוסף הפורום תורם מבחינה רגשית: מפתח בניית שיווי וערך עצמי, מאפשר תחושה של יכולת להבנות משמעות באופן עצמאי ,העלאת רעיונות תוך שיקול דעת ומחשבה והיכולת לקבל תוקף לכך ע"י פתרון בעיות תוך כדי כך הם חשים כי ה"קול" שלהם נחשב - מעניק להם תחושה של שותפים ללמידה.

בהמשך פרופ' בירנבוים נעזרת בעדויות לחשיבה ביקורתית בסמינרים מקוונים ומסיקה כי בסמינר פנים אל פנים קל יותר לבצע סיעור מוחין ולהעלות רעיונות אך הסמינר המקוון מעודד את הלומדים להפגין חשיבה בקורתית בשלבים מתקדמים, הערכת חלופות שונות לפתרון בעיות והכנת פעולות ליישום הפתרון.
פורום ככלי הערכה כמותית: ההודעות המתועדות מהוות בסיס לניתוח תכנים, מיון ההודעות לפי מדדים כמותיים- מספר פעמים שהלומד נכנס לפורום, אורך ההודעות שהשאיר.תיעוד ההודעות מאפשר מעקב אחר ביצועי התלמיד- תוכנה לניהול סביבה זו מאפשרת מעקב ובקרה אחר כניסות והשתתפות הלומד בפורום.
הפורום מהווה אמצעי לביצוע הערכה מעצבת-איכותית: מתן משוב בונה בין הגורמים המשתתפים בתהליך (המורה, שותפים ללמידה והלומד עצמו) על תפקודו וביצועיו בפורום. ניתן להעריך את השתתפות התלמיד בקבוצת הדיון בעזרת ניתוח תוכן של ההודעות שהשאיר עפ"י קריטריונים שנקבעו מראש.

גריסון (Garrison, 1993) טוען כי נדרשים שלושה מרכיבי למידה כדי שמידע יהפוך לידע. ניתוח תוכן של ההודעות שנכתבים בפורומים יכול להוות בסיס לפיתוח תבחינים המתארים כל מרכיב משלושת מרכיבי הלמידה:
א. שיתוף אחרים במידע.
ב. ניתוח ביקורתי של המידע .
ג. יישום המידע.

מתוך המאמר:
Garison, D. R. (1993). Quality and access in distance education: Theretical considerations. In D. Keegan (Ed.), Theoretical enderpinning of education at a distance. London: Routledge.


לפורום חלק רב ביצירת תהליכים רפלקטיביים. תהליכים אלה נובעים, לדעתי, מתוך צורך של המשתתפים, דרישה של המורה ומתוך קריאת מאמרים בעלי הקשר ותוכן לימודי שמובאים להרחבת הידע, וכן מההקשר החברתי והאינטראקציות בין הלומדים.
אני מניחה ששיטת לימוד זו, המבוססת על תקשורת וירטואלית שבה שמים דגש על למידה אינטראקטיבית המתבססת על השיטה הקונסטרוקטיביסטית, נערכת מתוך מטרה מכוונת לעודד חשיבה מטאקוגנטיבית אצל הלומדים ולבניית שיח קבוצתי שיאפשר התפתחות מידע אישי לידע קבוצתי.

פוסט זה מבוסס על המאמר: "פורום מקוון" של פרופ' מנוחה בירנבוים (2003).

יום שישי, 10 בספטמבר 2010

כיצד נשלב את הבלוג בלמידה?

לפני מספר ימים החלה שנת הלימודים החדשה ובמקביל מסתיים לו עוד סמסטר במסגרת לימודי התואר השני במכללה. בתי הגדולה עלתה לכיתה ה' וכשבדקתי אלו מקצועות היא לומדת השנה גליתי להפתעתי מקצועות חדשים, שבעבר לא נלמדו וחבל- המקצועות הם כיתות ה'-ו' לומדים נואם צעיר- טיפוח היכולת לעמוד אל מול קהל מאזינים ולנאום (דבר התורם מאוד לבטחון העצמי של הלומד) ובכתות ז'-ח' לומדים מקצוע הנקרא Deabate -דיון או ויכוח - שיטה רשמית ייצוגית של ויכוח אינטראקטיבי . הוויכוח הוא צורה רחבה יותר של טיעון ולימוד טכניקה של שכנוע.

אני חושבת, כי בוגר מערכת החינוך צריך להיות בעל יכולת חשיבה ביקורתית (שהיא כלי מחשבתי-מנטלי מרכזי המעצים ודרוש לאזרח בחברה מודרנית –דמוקרטית הן כאדם לומד והן כאזרח, צרכן, איש מקצוע ועוד) וכן לאמץ את החשיבה היצירתית כדרך חיים המתאפיינת ברצון לבדוק ולהתבטא. בנוסף , הקנייה של אסטרטגיות למידה קוגניטיביות ומטה קוגניטיביות תסייע לתלמיד להכיר את עצמו כלומד, לפתח כישורי תכנון ובקרה ותוביל לשיפור ביטחונו העצמי ותחושת המסוגלות והיכולת.

 הבלוג יכול לשמש כלי מצויין , אשר יאפשר לתלמיד יכולות ביטוי אישיות וחשיבה בקורתית על כל נושא שנלמד במסגרת לימודי החינוך או מקצוע עיוני אחר .

הפעולות החשובות המתבצעות בתכנון ובניהול בלוג ע"י הלומד הן:

* קריאה וצפיה בחומרים מגוונים בהתבסס על מקורות מידע ובשילוב מירב החושים.

* כתיבת סיכום של טקסטים ו/או התייחסות לסיכום שנכתב בידי עמיתים/ מגיבים לבלוג.

* שאילת שאלות בהקשר לנושא ומענה עליהן מנקודת מבטו של הכותב.

* אחזור מידע באינטרנט, פילוחו, הערכתו והמלצה עליו.

* כתיבת רפלקציה אודות נושא לימודי או תהליך הלמידה שעברו הלומדים.

* ניתוח אירועים ודילמות העולים מתוך חומרי הלמידה, וקישורם לנושאי הלימוד.

* פתרון בעיות בהתבסס על חומרי הלימוד.

* הכנת פורטפוליו המשקף את תהליך הלמידה.

נשאלת השאלה האם זה בכלל קיים ב"שטח", אם כן , כיצד ? לצורך חיזוק עמדתי זו , חיפשתי מקורות מידע בתחום ומצאתי מספר עדויות מה"שטח":

מתוך מאמר מעניין של ניבה פרי, אשר מדווחת על המחקר המתמשך שלה בבית ספר תיכון עירוני ה' להפעלת תלמידים באמצעות בלוגים חינוכיים. במאמרה הכותבת טוענת , כי שילוב הטכנולוגיה בתחום החינוך גרמה לתהליכים של למידה אפקטיבית בהבניית ידע בחשיבה ביקורתית ואפשרה תהליך של רפלקציה בקרב הלומדים. הבלוג החינוכי נוצר מהצורך להשתמש בטכנולוגיה הבלוגית לצרכי למידה. תחילה, ככלי לביטוי אישי וכיום משתמשים בו במרחב האישי ובמרחב השיתופי. הבלוג החינוכי מהווה הזמנה לרב שיח באינטראקציה בין הבלוגר לקהל הקוראים (תלמידים ומורה). שיח זה הוא לב ליבו של תהליך הלמידה המתועד בבלוג בכל שלב. מודל הלמידה בעזרת הבלוג החינוכי כלל יצירת טבעת בלוגים כיתתית מקושרת לבלוג המורה (רשימת הבלוגים של התלמידים כקישורים קבועים בכל בלוג), ממשק ידידותי לתלמידים, סרגל כלים פשוט ומותאם ללמידה, יכולת העלאת תכנים פשוטה וזמינה, שימוש ביישומי מדיה מתקדמים כולל יישומי ווב 2, ממשק ניהול פשוט למורה. מטלות הלמידה תועדו בבלוג האישי כמחברת מקוונת בלמידה מהבית בהנחיית המורה. מאפייניה הייחודיים של למידה זו במגוון תחומי דעת מושתתים על תרבות הקריאה/כתיבה ברשת תוך יצירת שינוי משמעותי להרחבת הלמידה מעבר לכותלי הכיתה בעזרת שיח מקוון בבלוג. קידום תרבות למידה עצמאית והעצמת מעמד התלמידים במרכז היו המטרות העיקריות בשילוב הבלוג החינוכי ככלי טכנולוגי מקוון. ממשובי התלמידים ניכר כי הלמידה בעזרת הבלוג החינוכי תרמה והניעה את הלומדים באמצעות שיח חברתי – לימודי בהנחיית המורה ובהשתתפות פעילה דינאמית של התלמידים. חשיבותו של מודל למידה זה מאופיין באיזון שבין למידה עצמאית מצד אחד, ויעילות הלמידה באינטראקציה בתוך קבוצת הלומדים מצד שני. בנוסף, הבלוג הכיתתי בבית הספר מנוהל ע"י נאמני מחשב המתעדים בו את אירועי הכיתה ועדכון שיעורי הבית.

מתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2292

מאז ומתמיד נבחן המחנך הטוב בזכות האינטראקציה והקשר שלו עם הכיתה . היכולת להעביר לכיתה מסרים ערכיים וחינוכיים לאורך זמן קבעה במידה רבה את דמותו של המורה בעיני תלמידיו. בעבר האמצעים לכך היו בעיקר מילוליים ובעיקר במסגרת הכיתה , אך כיום עומדים לרשותו של המורה אמצעים דיגיטאליים יעילים יותר כמו בלוג היכול להיות אמצעי קשר והעברת מסרים לתלמידי הכיתה מעבר לשעות הלימוד. אחד המחנכים הראויים לציון אשר ניצל את הבלוג לטיפוח ההוויה של הכיתה כקבוצה לומדת הוא איציק הופמן, מחנך י"א 2, בית החינוך המשותף חוף השרון.

להבדיל מבלוגים אחרים, הבלוג הזה נועד ללוות כיתה מיום היווסדה (תחילת כיתה י') ועד סיום י"ב. איציק הופמן , כמחנך הכיתה, כותב פוסטים המתעדים את חוויות הכיתה, מגיב לדברים שקורים בכיתה ובלמידה , מרחיב על דברים שעליהם דיברו בכיתה (הוא מלמד אותם היסטוריה) וכותב, לעתים גם על עצמו. בבלוג יש יותר משישים פוסטים, מאז היום בו נפגש לראשונה עם תלמידי בכיתה י' ועד היום, כאשר הם באמצע כיתה י"א. התלמידים קוראים את הבלוג (חלקם באופן קבוע, חלקם פחות, אבל כולם מכירים ונכנסו).

יש כאן רעיון חדש שלא נוסה עדיין ויוזמה חינוכית ראויה לציון של מחנך בביה"ס תיכון. בנוסף לכך, בלוג כיתתי שמנוהל ע"י מחנך יכול לתרום מאוד לגיבוש הכיתה ולחיזוק הקשר בין התלמידים למחנך הכיתה. המלצה חמה לכל מחנך (-:

כתובת הבלוג:

http://blog.tapuz.co.il/yud2