עצמי למידה

לראשונה נחשפתי למושג "עצם למידה"  בשעור של ד"ר אלון הסגל , נתבקשנו לבחור מושג/נושא  שקשור להתפתחות הטכנולוגיה הדיגיטאלית וליצור אותו כמושג ב- wiki. כמורה למדעי המחשב הכרתי את המושג עצם (תכנות מבוסס עצמים- בתכנות מונחה עצמים, תהליך פתרון בעיה  מתחיל בזיהוי המרכיבים המשתתפים בפתרון. למרכיבים אלו אנו קוראים עצמים ) אך לא עלה בדעתי שמושג זה יהיה שימושי ובר קיימא בעולם הלמידה.

מהם עצמי למידה? עצמי למידה הם יחידות לימוד דיגיטאליות קצרות ומובנות (קצרות: ביחס לגודל של שיעור; עד 20 דקות) המועברות ברשת, וניתן להשתמש בהם שימוש חוזר בהקשרים (קונטקסטים) שונים של למידה. עצמי למידה נבנים תוך דגש על אינטראקטיביות ושימוש באנימציות, סימולציות ומגוון דרכי הוראה המנצלות את המדיה הדיגיטאלית.

יחידות תוכן אלה ניתנות, בעקרון, להעברה על גבי פלטפורמות שונות. ניתן לבנות מהם רצפים. ניתן לקשר בין היחידות בדרכים שונות, בכדי לבנות מגוון קורסים ע"פ צרכי ההוראה והלמידה. בעקרון אוכל לתמצת במשפט אחד: עצם-למידה הוא מבנית-פעילות לימודית פשוטה [=לא מורכבת], מוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות / פעולות מצומצם למשך למידה של חלקי שעור.


דוגמא למאגר של עצמי למידה בתחום המדעים -

http://www.edulink.co.il/

ד"ר אברום רותם כותב על הפדגוגיה של עצמי הלמידה וסוקר 5 היבטים בעקרונות פדגוגיים של עצמי למידה:
א. הרכב       ב. חיבוריות     ג. רב-אופנים      ד. מענה ליכולות הלומד    ה. אסטרטגיית הוראה     ו. אטרקטיביות. ומקשר את דבריו לתאוריות חינוכיות בלמידה , הבולטים שבהם הם: D. Ausubel בתאורית ההכללה, ו-J. Bruner - קונסטרוקטביזם- תאוריית הבניית הידע, פיאז'ה ועוד

http://avrumrotem.com/avrum-S/LO_pedagog/principle.htm

לשם מה עצמי למידה ? ומה מבדיל עצמי למידה מיחידות לימוד ?

לפי הבנתי , עצמי למידה הם יחידות ידע בסיסיות אשר מהן יוצרים יחידות לימוד בנושא מסוים. עצמי למידה מאפשרים לנו , המורים, לפצל את יחידת הלימוד בנושא מסויים לתתי נושאים ולנתק אותם מהקשר. וזאת לצורך הבניית ידע בנושאים בינתחומיים ובמציאת קשרים משמעותיים המשותפים לתחומי ידע שונים בעלי מכנה משותף. כמורים , חשוב שנרכוש גם כלים לבניית עצמי למידה דיגיטאלים ונכיר את הדרך לפיתוחם .באתרי בתי ספר שונים ניתן למצוא מטלות לימודיות שונות אך השאלה הנשאלת היא האם הם עונים ועומדים בסטנדרטים של עצמי למידה.

מחזוריות החיים לפי פיאג'ה

במסגרת הקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" של ד"ר שפיק מסאלחה מתוך ספר  שקראתי אודות חקר התפתחות החשיבה האנושית ע"פי פיאג'ה, התוודעתי ל- 4 שלבים עיקריים בהתפתחות הילד.

שלב ראשון, השלב הסנסו – מוטורי שברובו מתבסס על הכרת העולם דרך החושים,  המתייחס לתחושה ולתנועה.

השלב הבא הוא השלב הקדם אופרציונלי – שלב רכישת השפה. בשלב זה לילד חשיבה אגוצנטרית, הוא לומד דברים באמצעות חיקוי, משחק ודמיון. הוא משתמש רבות בסמליות. שלב זה מקביל לרובד הרגשי, שכן הילד לומד כל פעם דברים מחדש ומהתחלה, הוא עושה זאת בחופשיות ומתוך אהבה, לכן האינטליגנציות הקשורות לשלב זה הן מהרובד הרגשי – כוח בראשית, כוח אהבה וחופש. בשלב זה הילד פועל גם באגוצנטריות – "כולם פה בשבילי" . שלב זה מקביל כפי שנאמר לרובד הרגשי הנובע מתוך חוסרים שקיימים אצל כל אדם. הילד עדיין לא מבין את הנפרדות שלו מאחרים.

השלב השלישי הוא שלב האופרציות הקונקרטיות, שבו הילד מבין את עולמו על ידי יצירת קשרים בין אירועים מוחשיים. הילד עושה דברים מתוך כוונה תחילה. לכן הרובד המקביל לו הוא הרובד השכלי – הילד מתחיל להפעיל חשיבה רציונאלית.

השלב האחרון, לפי פיאז'ה, הוא שלב האופרציות הפורמליות , שבו ישנה חשיבה רפלקטיבית, התחשבות באחר, מודעות עצמית, מוסר, התייחסות לדילמות ערכיות, לאמונה ולכבוד, לכן השלב הזה מקביל לרובד הרוחני – שלב החשיבה הגבוהה.

********************

במהלך הקורס ,כעבודת אמצע, קיבלנו משימה, אשר בחלקה אנו נדרשים לבדוק את התאמת התיאוריה של פיאג'ה למציאות . תוך כדי העבודה על הנושא, הבנתי כי שלבי החשיבה של פיאז'ה חוזרים על עצמם בשלבים שונים בחיים שלנו באופן מחזורי. פיאז'ה מתאר את רוב שלבי החשיבה בתקופת הילדות, אך, למעשה, בכל פעם שמתחילים משהו חדש בחיים – אם בהכרת בן זוג, בלידה של ילד וגם בזקנה, שלבים אלה חוזרים על עצמם. בכל חוויה נלמדת חדשה אנו קודם כל מכירים את הסביבה באמצעות החושים, אח"כ לומדים את השפה המשותפת עם אותם אנשים איתם אנו נמצאים בסיטואציה. בשלב הבא אנו מפרידים את האני מהסביבה, יש לנו יכולת לראות את עצמי נפרד מהסביבה אבל לקבל את הסביבה עצמה. בשלב האחרון בסיטואציה/חוויה אנו מגלים תובנות על הסיטואציה, על האדם איתו אנו נמצאים בסיטואציה וכד'.
למעשה, אם תחשבו על זה, ישנה מחזוריות בכל פעם שלומדים משהו חדש. ישנה מחזוריות ספיראלית. מעגלי למידה שהולכים ומתרחבים עם השנים.