הקשר ההדדי בין חשיבה ולמידה

"החשיבה היא חקר מודע של ההתנסות למען מטרה מסוימת. המטרה עשויה להיות הבנה, קבלת החלטה, תכנון, פתרון בעיה, שיפוט, פעולה ..."    אדוארדו דה-בונו , ללמד חשיבה, 1998.
חשיבה יכולה להיות ברמות שונות , התאוריקנים הצביעו על שלוש רמות של חשיבה:הבנה ויכולת שימוש בידע קיים, במושגים ובמיומנויות. רמה שנייה, היכולת לפתור בעיות תוך בחירת הכלל ליישום. ורמה שלישית- מציאת הדרך ליישום הפתרון.

לפי הנאמר בשיעורה של ד"ר נטע נוצר, בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה", החינוך בבתי הספר אינו מצליח להגיע בהוראה לדרגות חשיבה גבוהות יותר מלבד זכירה והבנה- שהן רמות החשיבה הנמוכות ביותר לפי הטקסונומיה של בלום- וזהו ממצא מצער מאוד. המשימה בהוראה היא להעלות את רמות החשיבה בתהליך הלמידה ולהגיע לרמות חשיבה גבוהות- של יישום, אנליזה, סינתיזה והגבוהה ביותר הערכה וביקורת.

חשוב לציין כי חשיבה הוא לא דבר מובן מאליו , קיימים תנאים לחשיבה: החשיבה מתרחשת כאשר האדם כשיר מבחינה נוירולוגית לחשיבה. לפיכך, כל לומד בעל קושי נוירולוגי יתקשה ללמוד. המטרה העיקרית של החינוך היא להביא לשינוי מבני ושיפור התפקוד וההסתגלות של הלומד כך שיגיע לפתרון בעיות.

קיימים מספר סוגי חשיבה: חשיבה אנליטית- ניתוח מצבים ובעיות- היישום לחשיבה הגיונית מדעית בעבודה קוגנטיבית.
חשיבה ביקורתית- הערכה זו חשיבה המגבשת את העמדות והדעות שלנו לגבי המתרחש סביבנו. גיבוש הדעות מאפשר פעילות יעילה. חשיבה יצירתית- ארגון מחדש, עיצוב, פיתוח מקורי של רעיונות (יצירתיות). אנשי חינוך מאמינים כי ניתן לשפר את כושר היצירתיות. ולאור זאת מתבקשת השאלה- מחי חשיבה יעילה ? חשיבה יעילה היא חשיבה אשר משלבת בתוכה את שלושת סוגי החשיבה שהזכרתי. ככל שתלמידים ניחנים בשלוש תכונות אלה כך זה יכול לתרום יותר ללמידה שלהם.

אם כך , מהי למידה ? למידה היא פעולה שכלית שהופנמה על פני רצף הפעילות השכלית הכוללת. לכן הלמידה היא שינוי קוגנטיבי מתמשך שנוצר בעקבות התנסות חוזרת תוך כדי חשיבה ופעולה. אחד הדברים המדגישים הוראה מקוונת היא בגלל הפעולות המתבצעות במהלכה, התלמיד נדרש לפעולה במיומנויות ובמשימות שונות.

אז מה ההבדל בין חשיבה ללמידה?
פעילות אינטליגנטית  נחלקת לשני סוגים מרכזיים:
1. חשיבה- פעילויות שונות על ידע האגור בזיכרון של היחיד.
2. למידה- הרחבת גוף הידע הקיים ברשות היחיד. הרחבה של הידע במעגל סגור שמשלב גם חשיבה וגם למידה: למדתי- חשבתי-למדתי- חשבתי (למידה ספיראלית) וכך הלאה- וכך היכולות עולות ולכן אנו כמורים צריכים לראות איך אנו מביאים את הלומד לשלב הבא ומתקדמים איתו ברמות החשיבה הגבוהות יותר.
בעצם, הלמידה היא תהליך של רכישת ידע חדש , וחשיבה היא תהליך של הפעלת האינטליגנציה בתוך המוח, התרחשות של תהליכים הגורמים לשינוי במוח. מכאן אנו יכולים להסיק כי החשיבה והלמידה מקיימות מערכת יחסים הדדית. תהליכי החשיבה ניתנים לשיפור בעזרת למידה ישירה ועקיפה. תהליכי הלמידה משתפרים בעזרת חשיבה יעילה ואפקטיבית. כל אחד מהיבטים אלה מזין את חברו ומקדם את תהליכי הלמידה.

המושג חשיבה מסדר גבוה הוא היכולת למצות ולהפיק מהמידע מעבר למוצג, לאמץ גישה ביקורתית, לדעת להעריך מידע ותהליכים, לפתח מודעות מטה-קוגנטיבית ויכולות של פתרון בעיות.  היכולת לחשוב באופן עצמאי והיכולת להחליט באופן מושכל מתוך שיקול דעת, כל אלה, לטעמי, הן האיכויות המבוקשות לתפקוד מיטבי במאה ה- 21.
הדרך היעילה להוראת חשיבה היא באמצעות הוראתה באופן משולב בתחומי הדעת השונים. התכנים במקצועות הלימוד הם המכתיבים את הבחירה של אסטרטגיית החשיבה המתאימה, וזאת בהתאמה לרמת הגיל ולצורכי התלמידים.

אנו נוטים לבחון דברים מנקודת מבט אחת מתוך מגוון האפשרויות שישנן, ולהינעל על נקודת מבט זו. נטייה זו מונעת מאיתנו לבחון את הדברים בדרכים נוספות. מודעות לכך שישנן אפשרויות רבות נוספות- מסייעת להעלאת נקודות מבט נוספות ולהגמשת דפוסי החשיבה שלנו. דבר זה נכון גם לדפוסי פעולה בבואנו לפתור בעיות, עלינו להתגבר על הנטייה להינעל על דרך הסתכלות מסוימת (נקרא "קבעון מחשבתי"- שמעתי על כך בהשתלמות בה השתתפתי) ולבחון אפשרויות שונות לבחינת הדברים.
ולסיום, ציטוט בנושא המסכם את חשיבות נושא החשיבה בהוויה האנושית בכלל:

"חשיבה מערבת את כל מהותנו- רגשות, רעיונות, אמונות, תכונות, שאיפות. למידה של חשיבה מתחילה בהבנה את עצמנו,איך אנו חושבים במצבי למידה וחיים מגוונים.... ניתן להתחיל לחשוב בכך שנקשיב לעצמנו ולתגובות שלנו."

ציטוט מתוך הספר:

Costa ,A.L.(2006).five Themes  in a Thought -full Curriculum . Thinking skills and Creativity

התפתחות הזכרון הדיגיטאלי

בשבוע שעבר לוויתי קבוצה של תלמידי יא' הלומדים במגמת מדעי המחשב יחד עמיתיי למקצוע לביקור בחברת ההייטק      "SanDisk" בכפר סבא. מעט על סאנדיסק: נוסדה ב-1988 על ידי ד"ר אלי הררי, היא בת-סמכא בינלאומית בכל הנוגע לטכנולוגיית זיכרון בלתי נדיף. כיום היא הספקית הגדולה בעולם של מוצרי אחסון נתונים בזיכרון פלאש. כיום מחזיקה SanDisk ביותר מ-450 פטנטים אמריקניים וזרים, והיא החברה היחידה בעולם בעלת זכויות גם לייצור וגם למכירה של כל פורמט כרטיס פלאש.


הנושא העיקרי שבו יום העיון עסק היה הזיכרון, המהווה מעין "מחסן" לאחסון ולשליפה של נתונים מסוגים שונים. נושא הזכרון הוסבר מכמה היבטים: היבט הסטורי –השוואה בין זכרון הסטורי לבין זכרון דיגיטאלי, היבט קוגנטיבי- זכרון לטווח קצר, זכרון לטווח ארוך , מבנה המוח ותפקודיו והשפעותיו על הזכרון , זכרון קולקטיבי, ביולוגי ובזיכרון וירטואלי. הוצגו מספר דוגמאות של תעתועי ראייה והבחנו בהבדלים.

                                                מה אתם רואים- גשר או שורה של ספינות?

בתום הביקור נערכה תחרות בין התלמידים (שאלות זכירה בכל מה שקשור ליום זה בנושא ההרצאות ופרטים קטנים שהיו צריכים לזכור עד הפרט הקטן ביותר - לדוגמא: איזו חולצה לבשה המרצה הראשונה, או איזו תחנת דלק נמצאת באיזור התעשיה אליו הגענו) מקבוצות שונות (כל קבוצה מבית ספר אחר), התלמידה שלנו עלתה לגמר וזכתה בתחרות במקום הראשון וקיבלה נגן MP4 מתוצרת SanDisk. לבסוף, הופיע פאנל של מספר עובדים בחברה, שסיפר לילדים על החוויות האישיות שלהם בעבודה , איך הגיעו לחברה זו, התלמידים הפנו אליהם שאלות, אותן הכינו מראש.

לאור הנאמר בתום יום עיון זה , ניתן להסיק כי ברגע שנבין כיצד נשמרים הזכרונות, נוכל להעתיק אותם למחשב. קרי, נוכל "לגבות" את המוח לדיסק הקשיח ולהרחיב את יכולת הזיכרון שלנו עד אינסוף. נוכל לאפשר למידה מיידית של כל תחום שנרצה, ממש כמו במטריקס. נוכל גם להקליט ולצפות, או יותר נכון - לחוות מחדש את כל החלומות והזכרונות שלנו, גם המודחקים ביותר. נוכל בסופו של דבר לתקשר טלפתית ישירות ממוח למוח ואולי נוכל אפילו לשתף מוחות בשלב כלשהו. נוכל גם לשמר מוח של אדם באמצעות חיבורו לרשת, ובשלב מסוים גם העתקתו לרשת, מה שיאפשר למעשה קיום וירטואלי מוחלט ללא צורך בגוף גשמי.


ככל שההבנה שלנו בכל הקשור לפעולת המוח הולכת ומתרחבת, כך יתרחבו גם היכולות שלנו.ריי קורצוויל חוזה כי כבר בשנת 2029 יהיו נפוצים מגוון שתלים עצביים שישפרו ויגבירו את הזיכרון, החשיבה והתפיסה של המוח האנושי. עם זיכרון בלתי מוגבל וכוח חישוב גדול לאין שעור נוכל להגיע לפיתוחים טכנולוגיים מהירים הרבה יותר וייתכן כי נחווה פריצות דרך מדעיות בכל תחום אפשרי שלא ניתן לדעת להיכן יובילו את האנושות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA


כמובן שיש גם צדדים שליליים בטכנולוגיות מסוג זה איתם נאלץ להתמודד. בעיות מוסריות קשות יעלו. האם נרצה לאפשר למוחות לחיות ללא גוף אנושי? מי מלבד הרופאים שלנו יקבלו את המידע האולטימטיבי אודות מצב גופנו? קשה לדעת באילו דילמות מוסריות נעמוד, אבל נאלץ להתמודד איתן רק בבוא היום. הטכנולוגיה, כמו תמיד, תמשיך לרוץ קדימה ולעולם לא תעצור.

מה סגנון הלמידה שלך?

מתוך עיון במאמרים המופיעים בסילבוס של אחד הקורסים השונים במסגרת לימודי תואר שני במכללה ,  נתקלתי בנושא די מרתק וחשוב  בתחום הלמידה, שנקרא סגנונות למידה.


סגנון למידה הוא הדרך בה אדם מעדיף להתמודד עם מידע חדש. לכל אחד מאיתנו דרך ייחודית לקלוט ולעבד מידע – או ללמוד. יחד עם זאת יש דפוסים משותפים, העדפות וגישות משותפות. הכרת סגנון הלמידה האישי יכולה לסייע בהבנת העובדה שקיימת שונות בין לומדים ושתתכן התייחסות שונה (משלך) למצב נתון.


ליציגר ואוסיף חילקו את התהליכים לכמה קבוצות:
1. קוגניטיבי - איך משיג את הידע.
2. תפישתי - כיצד מעובד הידע. יש כאלו שתמיד ינסו לחפש את הקשר בין אירועים, ואצל אחרים כל אירוע יפעיל סדרה של רעיונות חדשים.
3. ריגושי - ההנעה, תהליכי קבלת החלטות, ערכים ורגשות משפיעים גם הם על תהליכי למידה.


מספר חוקרים ניסו להרחיב את הנושא. קולב הוא אחד הבולטים ביניהם. התיאוריה של קולב על סגנונות למידה מתייחסת לשני מימדים של העדפות תלמידים :


א. דרכי קלט של מידע -נסיון קונקרטי או תפישה אבסטרקטית.
ב. דרכי הפנמה של מידע - פעילה או רפלקטיבית.


2 מימדים אלו מאפשרים להגדיר 4 סוגים של לומדים :
* קונקרטי-רפלקטיבי. שאלה אופיינית היא "למה?" . מגיבים טוב כאשר מסבירים להם איך החומר הנלמד מתקשר לנסיונם, לתחומי העניין ולעתידם. המדריך משמש כגורם מוטיבציה.
* אבסטרקטי-רפלקטיבי: שאלה אופיינית היא "מה?". מגיבים טוב למידע המוצג בצורה מאורגנת ולוגית, וכאשר מקבלים זמן לביצוע רפלקציה. המדריך הוא המומחה.
* אבסטרקטי-אקטיבי : השאלה האופיינית היא "איך?". מגיבים טוב להזדמנויות לעבודה על מטלות מוגדרות, ועל מהלכי ניסוי וטעיה המאפשרים להיכשל בלא נזק. המדריך צריך להיות מאמן, לתת הנחיות ומשוב.
* קונקרטי-אקטיבי : שאלה אופיינית היא "מה אם?". מעדיפים ליישם חומר נלמד בקורסים בכדי לפתור בעיות מהחיים. המדריך צריך לעמוד בצד, ולאפשר לתלמידים לגלות דברים בעצמם.


מתוך איך אנו לומדים:        http://wremote.macam98.ac.il/rel/learning.html


התיאוריות של סגנונות למידה רבות הן ומגוונות אך מספר דברים משותפים להן:


· הן מציגות פרופיל של סגנונות.
· הן מציגות אמות מידה (קריטריונים) או שאלונים שבעזרתם ניתן לדרג את הסגנונות לפי מידת העדפתם אצל הלומד.
· קשורות באופן ישיר או עקיף לתאוריית האינטליגנציות המרובות של גארדנר.


הנה דוגמה לאתר אינטרנט, http://www.learning-styles-online.com/inventory, שמסווג סגנונות למידה באופן שקול למדיי לשבע האינטליגנציות של גארדנר.
ברשת ניתן לענות על מספר שאלות (באנגלית) ולפענח מה סגנון הלמידה המועדף עליכם:



http://www.engr.ncsu.edu/learningstyles/ilsweb.html


http://www.usd.edu/trio/tut/ts/stylest.html


מהם סוגי הלומדים?


1. לומד חזותי - מבין וקולט מידע בעיקר כאשר הוא רואה אותו לנגד עיניו.
2. לומד שמיעתי - לומד מבין וקולט חומר בעיקר ששומע אותו.
3. לומד מוטורי (תנועתי) - לא מספיק שרואה או שומע הוא זקוק גם לחוש את החומר בידיו.




לצערי, רוב מוסדות הלמידה בארץ מותאמים לתלמידים שמיעתיים שמהוים רק 30% מהילדים.  מה שבאמת קורה בשטח הוא שיש מספר מצומצם של מורים שאכן משקיעים באמצעים חזותיים בשיעורים, אבל מורים שמשתמשים באמצעי המחשה מוטוריים הם מעטים וכמעט שאינם בנמצא. מה שמוציא את הילד הלומד באפיק מוטורי מכלל הזדמנות ללמידה במסגרת בית הספר ו"מפיל" את עול הלימודים הרב על כתפי ההורים. כמחנכים עלינו להכיר את סגנונות הלמידה  ולהיות מודעים לכך שלתלמידים שלנו סגנונות למידה שונים. עלינו ללמוד לזהות את השונות בסגנונות הלמידה ולדאוג לתת מענה מרובה סגנונות ולהעשיר את הלומדים במגוון סגנונות שיוכלו לתת תירגול מצד אחד והתאמה מצד שני לכל לומד ולסגנונו.