‏הצגת רשומות עם תוויות פורום. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פורום. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 6 בינואר 2011

הערכת אתר בית ספר

במסגרת לימודיי בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע"  של ד"ר גילה קורץ, הקורס מתמקד בהערכת טכנולוגיות ידע ובהקניית הבנה מעמיקה של השלכות שילוב טכנולוגיות ידע  על התהליך החינוכי בכללותו.  ניתנה לנו (לי ולשותפתי היקרה, נעמי) משימת הערכה של אתר על פי מספר מימדים: המימד התיאורי, המימד הפדגוגי, מימד התוכן, סוגי התקשורת הקיימים בין המשתמשים והערכה אישית שלנו אודות האתר. 


בחרנו באתר "על הגובה", מצאנו כי פורטל "על הגובה" מיועד לשעות הפנאי, ולכן תפיסת הפיתוח המרכזית שלו מבוססת על למידה ממשחק. משחקי מחשב הם חלק מעולם הילדים, כמות הזמן שילדים בישראל מקדישים למשחק במחשב היא בין הגבוהות בעולם המערבי. בשנים האחרונות אנו עדים להכרה הולכת וגוברת בכוחם של משחקים בתור כלי למידה חשובים. משחקי "על הגובה" מאפשרים לילדים להתנסות במצבי חיים אותנטיים, לפתח מיומנויות וכישורי חיים, לפתור בעיות ולרכוש ידע. המשחקים מלווים על ידי יחידות תוכן אינטראקטיביות, המציעות מידע משלים ומרחיבות ומעמיקות את הידע שנרכש במשחק.
מתוך ניתוח סביבה זו גילינו כי:
1. האתר עשיר בפרטי מידע : תמונות, אנימציה, חידון , הבעת דיעה, סקר, הוספת תגובה בפורום- מגוון סוגי ייצוג מידע נמצאו באתר.

2. ממשק האתר נוח וידידותי למשתמש-קיימים מדריכים הן הורים והן למורים- הסבר מפורט על כל סביבה מתוך 6 הסביבות הקיימות באתר.

3. האתר מבוסס על משחקים אשר מתאימים לעולמו של הילד.


4. תכני האתר מותאמים לתוכנית הלמודים הנלמדת בבתי הספר.


כתובת אתר "על הגובה":


בעקבות משימה זו ומתוקף תפקידי רכזת אתר ביה"ס תיכון עירוני י"ד חשתי צורך להעריך את האתר של בית הספר אותו אני מנהלת ולשם כך פניתי למקורות מידע בנושא זה.
בבואי לבחון את האתר הבית ספרי אבדוק על פי מספר היבטים, אשר אותם מפרטים ד"ר אברום רותם ד"ר יהודה פלד במאמרם "עקרונות ורציונל בפיתוח אתר בית ספרי", המאמר המלא בקישור הבא:



אתר בית ספרי הוא:
ההיבט הראשון הוא אחידות: לפיו יש להקפיד על סטנדרטים וכללים ברורים לתצוגה והתנהלות מקוונת בכל דף באתר הבית-ספרי, על תוכנו. זאת כדי להבטיח אחידות מובנית וידידותיות לשימוש נכון וקל. באתר התיכון מצאתי כי אכן קיימת אחידות בתצוגה ובעיצוב דפי האתר אך בהתנהלות מקוונת קיים חוסר אחידות - למשל, בניהול פורומים קבוצתיים - ישנם מורים אשר מעוניינים לנהל פורום לצורך למידה והוראה ואחרים שלא מעוניינים לטרוח בניהול פורומים בטענה כי "אינם לוקחים את העבודה הביתה" וזה פוגע באחידות, כאשר תלמיד יודע שבמגמה שבחר לא קיים פורום המנוהל על ידי המורה ובמגמה אחרת ישנו פורום פעיל אשר עונה על צרכי הקבוצה. יחד עם זאת, אין באפשרות מנהל ביה"ס לדרוש ממורה המלמד במגמת רשות או במקצוע חובה לנהל פורום לימודי, וכאן אני חושבת שעליי להתערב ולהפנות את תשומת הלב של אותם מורים המלמדים מקצוע בחירה, ולשכנע אותם כי חלק משיווק המקצוע שלהם (אחת לשנה מתקיים ערב שיווק עבור מקצועות הבחירה שכל ילד רשאי לבחור להתמקצעות ) הוא האפשרות להעניק לתלמידים יחס אישי הולם בעזרת כלי הפורום או מרחב קבוצתי וירטואלי שייבנה במרחב האתר הבית ספרי.

ההיבט השני הוא ייחודיות- יש לתת מענה לייחודיות של כל בית ספר של כל מורה ושל כל תלמיד . ככל שמנהלי האתר הבית ספרי והמורה נהנים מאוטונומיה גדולה יותר בניהול הלמידה ובהתנהלותה, בעיצוב סביבת הלמידה ובאופן הצגת הדברים וארגונם – כך גדלה ההיענות לשימוש בלמידה מקוונת . באתר בית ספרי קיימת ייחודיות לבית הספר אך לא עבור כל מורה ולכן גם לא עבור כל תלמיד. כפי שכבר נאמר, כל מורה חופשי מבחינתו להחליט האם הוא מנהל אתר מקצוע או פורום לימודי או כיתה וירטואלית עבור מחנכים או  לא.הבעייתיות היא השונות בין המורים או המחנכים אשר חלקם לא מעוניינים בעיסוק נוסף הקשור לחינוך/ להוראה, לטענתם תחזוקה שוטפת ועדכון אתר מקצוע/ אתר הכיתה/ פורום מעמיס על עבודתם אשר גם כך שוחקת וגוזלת מהם זמן רב.

מרחב אישי מקוון – לכל משתמש מסגל ההנהלה , ההוראה והלומדים קיים מרחב אישי מקוון . המרחב האישי משמש ארונית מקוונת , שאליה ניתן להגיע מכל מקום באמצעות האינטרנט. בארונית המקוונת נשמרים חומרי הלימוד וחומרים אחרים על פי בחירה. מורי התיכון וסגל ההנהלה בבית ספרי אינם מנהלים מרחב אישי מקוון, כל אחד רגיל לשמור את קבציו במחשב האישי שלו ולהעלות את חומרי הלמידה במידת הצורך. לאחר הדרכה שעברו ונחשפו ליכולות האתר חלקם השתכנע ומנהל מרחב אישי מסוג זה וחלקו האחר החליט להמשיך בדרך המוכרת ואינו פתוח לשינויים.
מרחב התנהלות להנהלה ולסגל ההוראה – מרחב זה מחליף את ארוניות חדר המורים ואת ההתכתבויות של ההנהלה עם המורים , עם התלמידים ועם הוריהם. נוסף על החומרים הנאספים ומחוברים על ידי המורה, המרחב משמש לרישומים , לדיווחים.  בבית ספרי  קיימת תקשורת בין אישית בין המורים - לצורך העברת דיווחים,הודעות, רישומים ופניות אשר מועברים בין מורי התיכון והסגל באמצעות פלטפורמה לניהול למידה שנקראת "סמארט סקול".

מרכז משאבים – באמצעות האתר מופעל מרכז משאבים המנהל את המידע הפדגוגי שהצטבר במהלך השנים בבית הספר. המאגר מזין מרכז משאבים אזורי וייתכן גם ארצי. מאגר משאבים מוסדי ואזורי הוא לב לבה של התנהלות פדגוגית מקוונת.- באתר בית ספרי לא קיים מרכז משאבים מסוג זה.

קיום כחלק מאשכול ( (בתי ספר – אתר בית ספר אינו עומד בפני עצמו ואינו מוקם ומנוהל רק על ידי בית ספר אחד, אלא הוא חלק מאשכול בתי ספר ( יישובי או מחוזי) המשתמשים בפלטפורמה אחידה. לצד חיסכון ניכר באמצעים הדרושים להקמת אתר בית ספר ולתחזוקתו, הגורם העיקרי לכך נובע מההכרה בצורך בלמידה שיתופית מובנית, שהיא חלק חשוב בלמידה איכותית המשתמשת בסביבת למידה מקוונת. אשכול בתי ספר מזמן הזדמנויות למידה שיתופיות רבות ומגוונות הרבה יותר מאתר בית ספר יחיד.
אתר ביה"ס בנוי בפלטפורמה של סקולי - חברה המאפשרת הקמת פלטפורמה לאתר , המותאמת לצרכי ביה"ס ושימוש בשרת - העלאת חומרים ומידע לשרת שלהם. כמונו , יש עוד בתי ספר תיכוניים אשר בנו את האתר הבית ספרי באותה פלטפורמה. ומידי פעם אני מוצאת עצמי משווה ונעזרת ברעיונות של אתרי בתי ספר אחרים מאותה פלטפורמה הן לצרכי עבודה הקשורים במקצוע, מדעי המחשב, והן לצרכי האתר.
פתיחות – נגישות לכל – באתר הבית ספרי יש חלק פתוח , שבו משתקפת פעילות בית הספר ללא קשר למרחבים המקוונים האישיים.  אכן כך גם אצלנו יש מרחבים הפתוחים לציבור- חומרים הקשורים למידע אודות ביה"ס ופורומים המאפשרים צפייה פאסיבית אך לא אקטיבית. ישנה אפשרות כניסה ללא זיהוי למידעון בית ספר ומידע אודות בית הספר לגלריות ללוחות המבחנים לסילבוסים- תכניות הלימודים של כל המקצועות ועוד. החלק שאינו פתוח לצפייה הוא התערבות המשתמש והשתתפות לפורומים של קבוצות הלימוד ולכרטיסי התלמידים / מורים/ הורים שכניסה מתאפשרת רק בהזנת שם משתמש וססמא של תלמיד/ מורה/  הורה- בכרטיסים אלה מוצגים פרטים אישיים של אותו משתמש , ציונים, אירועי משמעת, הערות המורים המלמדים, נשמרים שם חומרי הלימוד של מורים מקצועיים/ מחנכים אשר מעלים את חומרי הלימוד והעשרה לצורכי הוראה וכו'.


אני סבורה כי החלקים שנמצאו חסרים בבחינת האתר בית ספרי זה , על פי מאפייני המאמר, נגזרו מהעובדה שהמאמר מתייחס למאפייני ביה"ס יסודי וחטיבות ביניים ולא התייחסות לצורכי בתי ספר תיכוניים אשר שונים במידה רבה מצורכי בתי ספר יסודיים או חטיבות. אתייחס לנושא מאוד בולט- מרחבים כיתתיים וירטואליים. מרחבים כיתתיים וירטואליים יכולים להתקיים לצורכי הילדים הקטנים בבתי ספר יסודי  ופחות יעיל, שימושי ואטרקטיבי עבור הבוגרים/ התיכוניים, אשר מתגלים כיותר עצמאיים ומיומנים דיים לדעת מה נדרש מהם ומה מצופה מהם לכן אני רואה (וכך גם מנהל ביה"ס שלי) את הוספת תחזוקה ועדכון של מרחב וירטואלי כיתתי כנטל על גבו של  המחנך יותר מאשר עזרה ותרומה במהלך עבודתו. יחד עם זאת , אני חושבת שתפקידי כרכזת תקשוב עדיין לא הסתיים ועליי להמשיך ולהשקיע מאמצים רבים בפתיחת אתרי מקצוע אשר יכולים לתרום רבות ולענות על צרכים שונים של תלמידים, בעיקר במקצועות הבחירה, ויפותחו עם מבחר של גישות הוראה ודרכי למידה שונות , קרי סגנונות למידה המותאמים לצרכים של תלמידים בקבוצות למידה שונות. אתר המקצוע יכול לשמש כתמיכה להוראה בכיתה ולספק דרך  אלטרנטיבית ללמידה פרונטאלית.

יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

הפורום - האם תורם בלמידה?

במסגרת כתיבת הסמינריון בנושא פורום בלמידה , אני מוצאת את עצמי קוראת רבות בנושא זה. הנני מנהלת פורום לכתה י' (הקבצה- אינה כיתת אם) מדעי המחשב, מבחינתי הוא נועד לצורך מתן תמיכה עבור תלמידים והעברת הודעות שוטפות לקבוצת הלימוד.התמיכה בתלמידים באה לידי ביטוי בשאילת שאלות לקראת המבחן בהעברת קטעי קוד של תוכנית לשם בדיקה וסיוע במציאת הבעיה בפתרון, התלמיד מקבל משוב מתאים- רמז להמשך עבודה/ הערות המתייחסות לבעיה בפתרון או פתרון מלא+הערות.

במסגרת חיפושיי אחר חומר בנושא זה מצאתי את מאמרה של פרופ' מנוחה בירנבוים "פורום מקוון", וגליתי דרך המאמר את הפוטנציאל הרב  הגלום בפורום, הרבה יותר ממה ששערתי  עד כה. במאמר יש הצגה של פורמטים שונים לפורומים החל מפורום פתוח, שבו משתתף בוחר את הזמן ואת אופן ההשתתפות וכלה בפורום מובנה, שבו המנחה קובע את מסגרת העבודה ומגביל בנושאי הדיון ומחייב השתתפות פעילה של הלומדים בקורס.
סביבת למידה זו מאפשרת העמקה קוגנטיבית והכנה טובה לקראת שיעור, כל תגובה תורמת לדיון ולתכני הקורס. הפורום מאפשר טיפוח של קהילה לומדת המשלבת שיתוף ידע קבלת עזרה מעמיתים ושיתוף פעולה בין הלומדים. הלומד יכול לקרוא את ההודעות המתועדות בפורום ולהפעיל חשיבה ביקורתית-רפלקטיבית.

החסרון העיקרי בסביבה זו הוא עבור לומדים בעלי מיומנויות לשוניות נמוכות שיכולים לחוש קושי ונחיתות מאחר והכלי מאפשר תוכן טקסטואלי ואינו תומך בתקשורת ויזואלית ותקשורת שאינה מילולית, דבר שיכול לערער את בטחונם העצמי ולפגוע בתפקודם בפורום, לכן ברגע שאנו משתמשים בפורום יש לקחת בחשבון חסרון זה ולהתחשב באותם תלמידים מתקשים.

תרומת הפורום מבחינה קוגנטיבית: מפתח ספקנות, ביקורתיות, התייחסות מוסרית וטיפוח ערכים בסיסיים, מיומנויות למידה פעילה הכוללות בין היתר הכללות, ניתוח, המשגות, ייצוג תכנים ורעיונות בדרכים חדשות וכו'. בנוסף הפורום תורם מבחינה רגשית: מפתח בניית שיווי וערך עצמי, מאפשר תחושה של יכולת להבנות משמעות באופן עצמאי ,העלאת רעיונות תוך שיקול דעת ומחשבה והיכולת לקבל תוקף לכך ע"י פתרון בעיות תוך כדי כך הם חשים כי ה"קול" שלהם נחשב - מעניק להם תחושה של שותפים ללמידה.

בהמשך פרופ' בירנבוים נעזרת בעדויות לחשיבה ביקורתית בסמינרים מקוונים ומסיקה כי בסמינר פנים אל פנים קל יותר לבצע סיעור מוחין ולהעלות רעיונות אך הסמינר המקוון מעודד את הלומדים להפגין חשיבה בקורתית בשלבים מתקדמים, הערכת חלופות שונות לפתרון בעיות והכנת פעולות ליישום הפתרון.
פורום ככלי הערכה כמותית: ההודעות המתועדות מהוות בסיס לניתוח תכנים, מיון ההודעות לפי מדדים כמותיים- מספר פעמים שהלומד נכנס לפורום, אורך ההודעות שהשאיר.תיעוד ההודעות מאפשר מעקב אחר ביצועי התלמיד- תוכנה לניהול סביבה זו מאפשרת מעקב ובקרה אחר כניסות והשתתפות הלומד בפורום.
הפורום מהווה אמצעי לביצוע הערכה מעצבת-איכותית: מתן משוב בונה בין הגורמים המשתתפים בתהליך (המורה, שותפים ללמידה והלומד עצמו) על תפקודו וביצועיו בפורום. ניתן להעריך את השתתפות התלמיד בקבוצת הדיון בעזרת ניתוח תוכן של ההודעות שהשאיר עפ"י קריטריונים שנקבעו מראש.

גריסון (Garrison, 1993) טוען כי נדרשים שלושה מרכיבי למידה כדי שמידע יהפוך לידע. ניתוח תוכן של ההודעות שנכתבים בפורומים יכול להוות בסיס לפיתוח תבחינים המתארים כל מרכיב משלושת מרכיבי הלמידה:
א. שיתוף אחרים במידע.
ב. ניתוח ביקורתי של המידע .
ג. יישום המידע.

מתוך המאמר:
Garison, D. R. (1993). Quality and access in distance education: Theretical considerations. In D. Keegan (Ed.), Theoretical enderpinning of education at a distance. London: Routledge.


לפורום חלק רב ביצירת תהליכים רפלקטיביים. תהליכים אלה נובעים, לדעתי, מתוך צורך של המשתתפים, דרישה של המורה ומתוך קריאת מאמרים בעלי הקשר ותוכן לימודי שמובאים להרחבת הידע, וכן מההקשר החברתי והאינטראקציות בין הלומדים.
אני מניחה ששיטת לימוד זו, המבוססת על תקשורת וירטואלית שבה שמים דגש על למידה אינטראקטיבית המתבססת על השיטה הקונסטרוקטיביסטית, נערכת מתוך מטרה מכוונת לעודד חשיבה מטאקוגנטיבית אצל הלומדים ולבניית שיח קבוצתי שיאפשר התפתחות מידע אישי לידע קבוצתי.

פוסט זה מבוסס על המאמר: "פורום מקוון" של פרופ' מנוחה בירנבוים (2003).