הקשר ההדדי בין חשיבה ולמידה

"החשיבה היא חקר מודע של ההתנסות למען מטרה מסוימת. המטרה עשויה להיות הבנה, קבלת החלטה, תכנון, פתרון בעיה, שיפוט, פעולה ..."    אדוארדו דה-בונו , ללמד חשיבה, 1998.
חשיבה יכולה להיות ברמות שונות , התאוריקנים הצביעו על שלוש רמות של חשיבה:הבנה ויכולת שימוש בידע קיים, במושגים ובמיומנויות. רמה שנייה, היכולת לפתור בעיות תוך בחירת הכלל ליישום. ורמה שלישית- מציאת הדרך ליישום הפתרון.

לפי הנאמר בשיעורה של ד"ר נטע נוצר, בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה", החינוך בבתי הספר אינו מצליח להגיע בהוראה לדרגות חשיבה גבוהות יותר מלבד זכירה והבנה- שהן רמות החשיבה הנמוכות ביותר לפי הטקסונומיה של בלום- וזהו ממצא מצער מאוד. המשימה בהוראה היא להעלות את רמות החשיבה בתהליך הלמידה ולהגיע לרמות חשיבה גבוהות- של יישום, אנליזה, סינתיזה והגבוהה ביותר הערכה וביקורת.

חשוב לציין כי חשיבה הוא לא דבר מובן מאליו , קיימים תנאים לחשיבה: החשיבה מתרחשת כאשר האדם כשיר מבחינה נוירולוגית לחשיבה. לפיכך, כל לומד בעל קושי נוירולוגי יתקשה ללמוד. המטרה העיקרית של החינוך היא להביא לשינוי מבני ושיפור התפקוד וההסתגלות של הלומד כך שיגיע לפתרון בעיות.

קיימים מספר סוגי חשיבה: חשיבה אנליטית- ניתוח מצבים ובעיות- היישום לחשיבה הגיונית מדעית בעבודה קוגנטיבית.
חשיבה ביקורתית- הערכה זו חשיבה המגבשת את העמדות והדעות שלנו לגבי המתרחש סביבנו. גיבוש הדעות מאפשר פעילות יעילה. חשיבה יצירתית- ארגון מחדש, עיצוב, פיתוח מקורי של רעיונות (יצירתיות). אנשי חינוך מאמינים כי ניתן לשפר את כושר היצירתיות. ולאור זאת מתבקשת השאלה- מחי חשיבה יעילה ? חשיבה יעילה היא חשיבה אשר משלבת בתוכה את שלושת סוגי החשיבה שהזכרתי. ככל שתלמידים ניחנים בשלוש תכונות אלה כך זה יכול לתרום יותר ללמידה שלהם.

אם כך , מהי למידה ? למידה היא פעולה שכלית שהופנמה על פני רצף הפעילות השכלית הכוללת. לכן הלמידה היא שינוי קוגנטיבי מתמשך שנוצר בעקבות התנסות חוזרת תוך כדי חשיבה ופעולה. אחד הדברים המדגישים הוראה מקוונת היא בגלל הפעולות המתבצעות במהלכה, התלמיד נדרש לפעולה במיומנויות ובמשימות שונות.

אז מה ההבדל בין חשיבה ללמידה?
פעילות אינטליגנטית  נחלקת לשני סוגים מרכזיים:
1. חשיבה- פעילויות שונות על ידע האגור בזיכרון של היחיד.
2. למידה- הרחבת גוף הידע הקיים ברשות היחיד. הרחבה של הידע במעגל סגור שמשלב גם חשיבה וגם למידה: למדתי- חשבתי-למדתי- חשבתי (למידה ספיראלית) וכך הלאה- וכך היכולות עולות ולכן אנו כמורים צריכים לראות איך אנו מביאים את הלומד לשלב הבא ומתקדמים איתו ברמות החשיבה הגבוהות יותר.
בעצם, הלמידה היא תהליך של רכישת ידע חדש , וחשיבה היא תהליך של הפעלת האינטליגנציה בתוך המוח, התרחשות של תהליכים הגורמים לשינוי במוח. מכאן אנו יכולים להסיק כי החשיבה והלמידה מקיימות מערכת יחסים הדדית. תהליכי החשיבה ניתנים לשיפור בעזרת למידה ישירה ועקיפה. תהליכי הלמידה משתפרים בעזרת חשיבה יעילה ואפקטיבית. כל אחד מהיבטים אלה מזין את חברו ומקדם את תהליכי הלמידה.

המושג חשיבה מסדר גבוה הוא היכולת למצות ולהפיק מהמידע מעבר למוצג, לאמץ גישה ביקורתית, לדעת להעריך מידע ותהליכים, לפתח מודעות מטה-קוגנטיבית ויכולות של פתרון בעיות.  היכולת לחשוב באופן עצמאי והיכולת להחליט באופן מושכל מתוך שיקול דעת, כל אלה, לטעמי, הן האיכויות המבוקשות לתפקוד מיטבי במאה ה- 21.
הדרך היעילה להוראת חשיבה היא באמצעות הוראתה באופן משולב בתחומי הדעת השונים. התכנים במקצועות הלימוד הם המכתיבים את הבחירה של אסטרטגיית החשיבה המתאימה, וזאת בהתאמה לרמת הגיל ולצורכי התלמידים.

אנו נוטים לבחון דברים מנקודת מבט אחת מתוך מגוון האפשרויות שישנן, ולהינעל על נקודת מבט זו. נטייה זו מונעת מאיתנו לבחון את הדברים בדרכים נוספות. מודעות לכך שישנן אפשרויות רבות נוספות- מסייעת להעלאת נקודות מבט נוספות ולהגמשת דפוסי החשיבה שלנו. דבר זה נכון גם לדפוסי פעולה בבואנו לפתור בעיות, עלינו להתגבר על הנטייה להינעל על דרך הסתכלות מסוימת (נקרא "קבעון מחשבתי"- שמעתי על כך בהשתלמות בה השתתפתי) ולבחון אפשרויות שונות לבחינת הדברים.
ולסיום, ציטוט בנושא המסכם את חשיבות נושא החשיבה בהוויה האנושית בכלל:

"חשיבה מערבת את כל מהותנו- רגשות, רעיונות, אמונות, תכונות, שאיפות. למידה של חשיבה מתחילה בהבנה את עצמנו,איך אנו חושבים במצבי למידה וחיים מגוונים.... ניתן להתחיל לחשוב בכך שנקשיב לעצמנו ולתגובות שלנו."

ציטוט מתוך הספר:

Costa ,A.L.(2006).five Themes  in a Thought -full Curriculum . Thinking skills and Creativity

מה היית עושה אם היית עומד למות?

במסגרת לימודיי בקורס של ד"ר נטע נוצר שנקרא "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה" נחשפנו להרצאת מופת של

ד"ר רנדי פאוש (Randy Pausch ), ד"ר למדעי המחשב בפיטס בורג, פנסילבניה, נשוי ואבא ל- 3 ילדים . הוא גילה באוגוסט 2006, שהוא חולה סרטן הלבלב ויש 10 גידולים ממאירים בגופו. הרופאים ניבאו שיש לו מקסימום חצי שנה לחיות.פאוש לא הגיב באופן רגיל לנבואה על סוף חייו. הוא החליט שבשארית הזמן שנותר לו, הוא יעביר הרצאות מעוררות חיים בפני אנשים כדי להותיר זיכרונות לילדיו הקטנים, לכשיגדלו. הוא אמר, שהוא רוצה להשאיר את הערכים שהוא מאמין בהם לילדיו ולקהל המאזינים שלו אמר: "אני לא מרצה עבורכם אלא עבור משפחתי".

רנדי דיבר בשבח ההנאות שיש בחיים. הוא הזמין את הקהל לחיות חיים מלאים, להקשיב ללב, להיות מוקירי תודה על כל מה שיש.ביולי 2007 הוא נפטר ממחלת הסרטן כשהוא מותיר מאחוריו אישה ו- 3 ילדים. רנדי פאוש מסוגל להתייחס לסרטן שלו כאל מתנה משום שהוא אפשר לו לדעת בוודאות את יום מותו ולהיערך אליו כראוי.
לפני מותו, רנדי פאוש אמר שהייתה לו זכות נדירה שאין בדרך כלל לאנשים:אלוהים גילה לו מתי מגיע סופו כדי שהוא יוכל לעשות משהו משמעותי בשארית חייו. אתם לא צריכים את ההודעה הזאת כדי לחיות חיים מלאים. תתחילו החל מעכשיו !
בדרך מקורית, מלאת דמיון ומשעשעת הוא דיבר על איך להתגבר על מכשולים ("אנחנו לא יכולים לשנות את הקלפים שחילקו לנו, אלא רק את אופן המשחק שלנו.") איך לחיות את הרגע (כי "זמן הוא כל מה שיש לכם, ויום אחד אתם עלולים לגלות שיש לכם פחות מכפי שחשבתם."), איך לעשות חיים ("אני לא יודע איך לא לעשות חיים. אני עומד למות ואני עושה חיים.") וכמובן איך להגשים את חלומות הילדות.

זהו סיפור מרגש מאוד של אדם שהפך את תהליך מותו לסמל של אופטימיות. בהרצאה הוא נחשף מעביר לקהל את תפיסת עולמו והדרך לחוות חיים אופטימיים. בהרצאה פאוש לא פסח על דברים שוברי לב כאהבתו לאשתו ג'יי ולשלושת ילדיהם, ואמר שהחליט לשאת את ההרצאה כדי להשאיר להם זיכרון מוקלט ומצולם, מעין דימוי לבקבוק שאולי ימצאו יום אחד, על שפת הים. ההרצאה הועברה ברשת והפכה בן לילה ללהיט עולמי. מיליונים צפו בה והיא תורגמה לשפות רבות. פאוש השתתף בכתיבת ספר המבוסס על ההרצאה והפך לידיד אישי, חכם, מבין ומלא הומור, של אנשים רבים שאותם לא פגש מעולם.

ההרצאה מרגשת במיוחד בשל העובדה שהוא יודע כי זהו סופו והדרך שבה בחר לחיות ואפילו למות היא לראות את החיים מפרספקטיבה אחרת, חלק מהדברים שאמר בהרצאה שריגשו אותי מאוד היו:

"אני לא יודע איך לא לעשות חיים. אני עומד למות ואני עושה חיים. ואני מתכוון להמשיך לעשות חיים בכל יום שנותר לי, כי אין דרך אחרת."

"אחד הדברים שמאפשרים לך להיות אופטימיסט הוא תוכנית מגירה למקרה שהכל יתפקשש. יש המון דברים שלא מדאיגים אותי, כי יש לי תוכנית מוכנה למקרה שהם אכן יתרחשו."

"עבודה קשה היא כמו ריבית דריבית שמצטברת בבנק. התגמול גדל מהר יותר."

"כשמתנצלים לא בלב שלם או בחוסר כנות זה לרוב גרוע מלא להתנצל כלל, כי אלה שבפניהם התנצלתם יחשבו שהתנצלותכם מעליבה. אם עשיתם משהו רע ביחסיכם עם אדם אחר, הדבר הזה נשאר שם כמו דלקת. התנצלות טובה פועלת כאנטיביוטיקה. התנצלות גרועה היא כמו מלח על הפצעים."  זהו רק חלק מתאוריית החיים האופטימית ויוצאת הדופן שלו".

בהרצאתו שיבח פאוש את הוריו, שהניחו לו לצייר על קירות חדרו. עשרות הורים כתבו לו לאחר מכן כי לקחו דוגמה מהוריו והרשו לילדיהם לקשט את חדרם באותה הדרך. רבים מהגולשים שצפו בהרצאה באינטרנט כתבו לו מכתבים ואי-מיילים וסיפרו כי הוא נתן להם השראה להפסיק לרחם על עצמם ולהעניק תשומת לב רבה יותר למשפחתם. אחדים כתבו כי בזכותו התגברו על מחשבות אובדניות.

הספר, שאותו החליט להקדיש למשפחתו, נגזר למעשה מההרצאה, אשר ניתנה בספטמבר 2007, והוא כולל למעלה משישים לקחים, שלמד פרופסור פאוש במהלך 48 שנות חייו. הסיפור שמאחורי הספר מרגש, והסיפורים בספר נותנים הצצה לחייו של אדם חכם מאוד, שמצליח לשמור על חוש הומור (וכושר לא רע בכלל!- כפי שתראו בסרטון המצורף בהמשך ) גם שהוא קרוב לסוף חייו, וגם כשהוא נושא בקרבו מספר לא מבוטל של גידולים ממאירים.

זה לא סיפור עלילתי, עם התחלה, אמצע וסוף. זה לא פנטזיה או רומן. זה יותר רשימה של מה צריך לעשות כל עוד אתה חי, מפי אדם שנותר לו מעט מאוד זמן לחיות.  ומי שקורא את הספר ו/או רואה את ההרצאה, בהחלט מתוודע אל האיש הנפלא והחזק הזה.

ההרצאה האחרונה של פאוש שתהיה סמן דרך עבורכם- הרצאה למופת עם המון מוסר השכל : מומלץ בחום!!! 

** 12  מיליון איש צפו בה.**

קונקטיביזם- דרך ללמידה משמעותית

בשיעור האחרון שמעתי לראשונה מד"ר אלון הסגל על מושג הקונקטיביזם (connectivism) - תיאורית למידה המתיחסת למושג רשת כמושג מרכזי בהבנת תהליכי למידה. מצאתי מאמר של ג'ורג' סימנס העוסק בקונקטיביזם כ"תיאורית למידה שמתאימה לעידן הדיגיטאלי" .המאמר נמצא בכתובת הבאה:

http://www.elearnspace.org/Articles/connectivism.htm

קונקטיביזם הינה תיאוריה עדכנית שהמשיג סימנס (2006) , עקרונותיה של התאוריה מתחברים באופן ברור למיומנויות חשיבה גבוהות בלמידה משמעותית המשלבת את האינטרנט ומתבססת עליו. הגישה הקונקטיביסטית ללמידה מתבססת על החשיבות של רשת האינטרנט כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה וניתוח מורכב של הידע. למידה במרחב המתוקשב היא יצירת מידע. היכולת והכוונה למצוא מידע ולהפכו לידע משמעותיים יותר מן הידיעה עצמה בתחומי תוכן מגוונים.

 קונטקיביזם הוא שילוב של עקרונות מורכבים, העוסקת בלמידה מסועפת,  והלומד הוא במידה רבה יותר אחראי לתהליך הלמידה שלו – בהשוואה ללמידה המסורתית. הוויקי, המאמרים, הדיונים – כל אלה דורשים מהלומד כישורי למידה רבים.  סוגיה זו נידונה גם במאמר של סימנס אשר משווה את הלמידה שהייתה קיימת בעבר לזו של היום: בעבר היא היתה איטית יותר, תהליך מסירת המידע לא היה כה מהיר וגם תפוצתו היתה יותר מצומצמת (השוו כיתה של 30 ילד לזו של כמה מאות תלמידים).

נשמע לכם אולי ערטילאי ומופשט מידי. אנסה לתת דוגמא ללמידה מסוג זה:

ניהול יומן למידה (בלוג) בידי לומד או בידי קבוצת לומדים היא אחת הפעולות המומלצות, מנסיוני האישי (בניהול בלוג זה),  בתחום המטאקוגניציה. יומן מסוג זה יכול לעזור ללמידה הפעילה ולהרחיב את משמעות הנלמד, בין אם הלומד בוחר בעצמו את מה להרחיב ובין אם בוחרים עבורו. הלומד מעבד ומרחיב ביומן מושגים, טקסטים או רעיונות שהוא נחשף אליהם.
הרחבה זו שמקורה בלומד תורמת להרחבת משמעות פעילה שלו. התלמיד מתבקש להרחיב את המשמעות בעזרת עיבוד והרחבה של מושג, טקסט או של רעיון ולהשתמש בכלים שונים: חיבור או קישור לחיים או למקרים, בניית דימויים או מטפורות, חיבור למידע אחר וקישורים שונים ברוח הקונקטיביזם. אפשר גם שקבוצת לומדים תנהל הרחבה כזו במשותף, ובכך תתרום לגיוס ההיבט החברתי החשוב ללמידה. מנהל היומן לומד להפעיל חשיבה ביקורתית המאפשרת ללומד תהליך של התכנסות בתוך עצמו ולהביא לידי ביטוי העדפות שלו בחירה בין משמעויות, פרשנויות שלו, דרך התנסות מנקודת מבט שלו, מסקנות, פתרונות שלו או דרכי פתרון והחלטות אישיות. פעילויות אלה מופעלות בד"כ כשצריך להגיע להסכמות או לתובנות שתהיינה נורמטיביות או מקובלות בתחום הידע והתוכן של הלמידה.

אני חושבת שלמידה מסועפת זו דורשת תהליכים משמעותיים המובילים ללמידה משמעותית מעמיקה ורחבה הדורשת סבלנות והתמדה. ולפני שמגיעים ללימוד מסוג זה בבתי הספר יש להכשיר את הקרקע אצל הלומד ולפתח אצלו יכולות חשיבה מתאימים שיכולים לצייד אותו בכלים קוגנטיביים אלה. ולכן רצוי להתחיל את הדרך עוד בשלבי ההתפתחות  הראשונים של החינוך בגן הילדים ולפתח כבר בגיל הצעיר חשיבה עצמאית, יצירתית ומשמעותית.

עצמי למידה

לראשונה נחשפתי למושג "עצם למידה"  בשעור של ד"ר אלון הסגל , נתבקשנו לבחור מושג/נושא  שקשור להתפתחות הטכנולוגיה הדיגיטאלית וליצור אותו כמושג ב- wiki. כמורה למדעי המחשב הכרתי את המושג עצם (תכנות מבוסס עצמים- בתכנות מונחה עצמים, תהליך פתרון בעיה  מתחיל בזיהוי המרכיבים המשתתפים בפתרון. למרכיבים אלו אנו קוראים עצמים ) אך לא עלה בדעתי שמושג זה יהיה שימושי ובר קיימא בעולם הלמידה.

מהם עצמי למידה? עצמי למידה הם יחידות לימוד דיגיטאליות קצרות ומובנות (קצרות: ביחס לגודל של שיעור; עד 20 דקות) המועברות ברשת, וניתן להשתמש בהם שימוש חוזר בהקשרים (קונטקסטים) שונים של למידה. עצמי למידה נבנים תוך דגש על אינטראקטיביות ושימוש באנימציות, סימולציות ומגוון דרכי הוראה המנצלות את המדיה הדיגיטאלית.

יחידות תוכן אלה ניתנות, בעקרון, להעברה על גבי פלטפורמות שונות. ניתן לבנות מהם רצפים. ניתן לקשר בין היחידות בדרכים שונות, בכדי לבנות מגוון קורסים ע"פ צרכי ההוראה והלמידה. בעקרון אוכל לתמצת במשפט אחד: עצם-למידה הוא מבנית-פעילות לימודית פשוטה [=לא מורכבת], מוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות / פעולות מצומצם למשך למידה של חלקי שעור.


דוגמא למאגר של עצמי למידה בתחום המדעים -

http://www.edulink.co.il/

ד"ר אברום רותם כותב על הפדגוגיה של עצמי הלמידה וסוקר 5 היבטים בעקרונות פדגוגיים של עצמי למידה:
א. הרכב       ב. חיבוריות     ג. רב-אופנים      ד. מענה ליכולות הלומד    ה. אסטרטגיית הוראה     ו. אטרקטיביות. ומקשר את דבריו לתאוריות חינוכיות בלמידה , הבולטים שבהם הם: D. Ausubel בתאורית ההכללה, ו-J. Bruner - קונסטרוקטביזם- תאוריית הבניית הידע, פיאז'ה ועוד

http://avrumrotem.com/avrum-S/LO_pedagog/principle.htm

לשם מה עצמי למידה ? ומה מבדיל עצמי למידה מיחידות לימוד ?

לפי הבנתי , עצמי למידה הם יחידות ידע בסיסיות אשר מהן יוצרים יחידות לימוד בנושא מסוים. עצמי למידה מאפשרים לנו , המורים, לפצל את יחידת הלימוד בנושא מסויים לתתי נושאים ולנתק אותם מהקשר. וזאת לצורך הבניית ידע בנושאים בינתחומיים ובמציאת קשרים משמעותיים המשותפים לתחומי ידע שונים בעלי מכנה משותף. כמורים , חשוב שנרכוש גם כלים לבניית עצמי למידה דיגיטאלים ונכיר את הדרך לפיתוחם .באתרי בתי ספר שונים ניתן למצוא מטלות לימודיות שונות אך השאלה הנשאלת היא האם הם עונים ועומדים בסטנדרטים של עצמי למידה.

האומץ להיות קונסטרוקטיביסטי !

עידן הידע המוביל אותנו אל המאה ה- 21 מאופיין בדינאמיקה רבה, פלורליזם, השתנות והתחדשות מתמדת, לכן אין הידע נתפס עוד כסופי ומוחלט. הידע הקיים היום בתחומים רבים עשוי להשתנות במהרה כך שנושאים הנלמדים היום עשויים להיות פחות רלוונטיים בעתיד. השינויים הדרמטיים המתחוללים בעולם בנושא זמינות המידע, ותדירות הכפלת הידע דורשים מיומנויות חדשות. לאור שינויים אלה עולה הצורך להכשיר בוגר אחר היוצא משערי בית הספר, לומד בעל מיומנויות ויכולת תפקוד מקצועי בעולם טכנולוגי מתוחכם שכמות הידע בו משתנה במהירות. אדם בעל כשרים ומיומנויות לטפל, להתמודד ולהשתמש במידע נגיש ורב.

לקראת סוף לימודי תואר שני אוכל לומר כי מטרת ההוראה היום אינה העברת ידע ושינון כי אם פיתוח היכולת ללמוד באופן עצמאי, לחשוב ולשקול סביב בעיות אותנטיות המחייבות שימוש בידע קודם בשילוב עם ידע חדש על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית. התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית בתחום הלמידה מזמנת מיומנות על תחומית והיא כוללת את כל מכלול העשייה, כל אדם מבנה את הידע האישי שלו על ידי הפיכת מידע לידע דרך התנסות אישית.
פיאז'ה  טוען כי ידע אינו מוצר שניתן להעביר אותו "מראש לראש" זהו תהליך ארוך של רכישה שבו הלומד בונה לעצמו את מטעני הידע האישיים שלו כתוצאה מכך המוח נבנה ומסתעף יום יום. פיאז'ה מכנה תהליך זה מבני ידע, מבנים מנטאליים, או מבנים קוגניטיביים, אלה מתהווים על סמך התנסויות אישיות של הלומד והתעסקותו עם גופי ידע.

איך נוכל לדעת כי אכן נוצרה הבנה? סלומון ופרקינס טוענים כי סימני ההיכר של הבנה הם היכולת לחשוב באמצעות מה שיודעים ומה שכבר נלמד ולחשוב באמצעותם על דברים נוספים וחדשים. ההבנה באה לידי ביטוי ביכולות של הלומד לבקר להכליל ליישם ולמצוא קשרים ולהשתמש בידע במצבים חדשים- כל אלה הן פעולות המזמנות הפעלה ושימוש בידע. (תאוריית ההעברה - Transfer) על פי תיאוריה זו הלמידה היא תהליך עצמאי שנעשה רק על ידי הלומד בתהליכים אישיים פנימיים ומנטאליים ומרגע שהידע נבנה הוא הופך להיות נכס אישי של הלומד.

לאור זאת מתחייב שינוי בהדגשים ובמטרות ההוראה, שימת הדגש המרכזי בתהליך ההוראה מן הראוי הוא שיהיה לא עוד בשינון החומר, כי אם בחקירה ובשימוש משמעותי בידע. על כן אחת ממטרות העל של מערכת החינוך כיום היא להכשיר לומד עצמאי, חושב ובעל מכוונות עצמית ללמידה. לומד היודע לעשות שימוש נכון במידע ולהפכו לידע. הכשרת לומד בעל מכוונות עצמית דורש שינוי מהותי בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה בתהליך הלמידה.

במרכזה של הגישה הקונסטרוקטיבסטית עומד התלמיד, אשר יש לאפשר לו קצב למידה והתפתחות, המותאמים לו עצמו, להציב בפניו מטרות לימודיות, חברתיות ואישיות, ההולמות את יכולתו, נטיותיו ודרכי למידתו. בתהליך זה המורה הופך למנחה המלווה את תהליכי הלמידה של תלמידיו, על ידי יצירת הזדמנויות ופעילויות המותאמות לרמת המוכנות של התלמיד.

תפקיד המורה במערך זה הוא לפתח סביבות למידה המזמנות פיתוח מיומנויות קוגניטיביות הכוללות: חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית, שאילת שאלות, שימוש יעיל במידע על ידי ניתוח נתונים, והסקת מסקנות. כמו כן יפתח הלומד מיומנויות של הערכת תהליך הלמידה, התוצר ורפלקסיה עצמית. בתחום החברתי מתפתחות מיומנויות של ניהול שיחה ודיון, שכנוע והליכי קבלת החלטות, עבודת צוות וחלוקת תפקידים. בתחום האישי מפתח התלמיד כשירויות של התמדה, הנעה פנימית, נקיטת יוזמה, סקרנות אישית, לקיחת אחריות ועצמאות. מערך למידה המושתת על יישום התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מחייב: מתן חופש לתלמיד בבחירת הנושא בו הוא מתעניין- נושא הנגזר מנושא מרכזי וכמו כן חופש ויצירתיות בארגון החומר ובבחירת אסטרטגיות ותהליכי למידה.

הוראה/למידה בדרך זו תבטיח את קידומו של התלמיד כיחיד וכחבר בקבוצה ויתרום לפתוח התלמיד כלומד עצמאי. כדי להשיג התאמה בין התלמיד לבין הסביבה הלימודית מציעה תיאורה זו להפעיל הוראה ולמידה דיפרנציאלית, המושתת על עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית שיש בהן סביבה טכנולוגית, עשירה ומגוונת.
השינוי בתפיסת מושג הלמידה וההבחנה בין מידע לידע יוצרת שינוי בתפקיד המורה ובית הספר. בהתאם לכך בית הספר יהפוך מספק ידע למקום המארגן הזדמנויות להתמודד עם ידע, סביבה תרבותית המיועדת לקדם את התלמידים והמורים-בית הספר יהפוך למקום בו מעובד המידע ומופץ.



קבלתי השראה לכתיבת פוסט זה מתוך המאמר - "האומץ להיות קונסטרוקטיביסטי" של מרטין ג' ברוקס וז'קלין גרנון ברוקס http://www.cet.ac.il/libraries/teachers-librarians/ometz.asp  ומתוך קורסים נוספים שלמדתי במסגרת לימודי התואר : פסיכולוגיה התפתחותית של הילד - ד"ר מסאלחה שאפיק ובקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה - ד"ר נוצר נטע.