הקשר ההדדי בין חשיבה ולמידה

"החשיבה היא חקר מודע של ההתנסות למען מטרה מסוימת. המטרה עשויה להיות הבנה, קבלת החלטה, תכנון, פתרון בעיה, שיפוט, פעולה ..."    אדוארדו דה-בונו , ללמד חשיבה, 1998.
חשיבה יכולה להיות ברמות שונות , התאוריקנים הצביעו על שלוש רמות של חשיבה:הבנה ויכולת שימוש בידע קיים, במושגים ובמיומנויות. רמה שנייה, היכולת לפתור בעיות תוך בחירת הכלל ליישום. ורמה שלישית- מציאת הדרך ליישום הפתרון.

לפי הנאמר בשיעורה של ד"ר נטע נוצר, בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה", החינוך בבתי הספר אינו מצליח להגיע בהוראה לדרגות חשיבה גבוהות יותר מלבד זכירה והבנה- שהן רמות החשיבה הנמוכות ביותר לפי הטקסונומיה של בלום- וזהו ממצא מצער מאוד. המשימה בהוראה היא להעלות את רמות החשיבה בתהליך הלמידה ולהגיע לרמות חשיבה גבוהות- של יישום, אנליזה, סינתיזה והגבוהה ביותר הערכה וביקורת.

חשוב לציין כי חשיבה הוא לא דבר מובן מאליו , קיימים תנאים לחשיבה: החשיבה מתרחשת כאשר האדם כשיר מבחינה נוירולוגית לחשיבה. לפיכך, כל לומד בעל קושי נוירולוגי יתקשה ללמוד. המטרה העיקרית של החינוך היא להביא לשינוי מבני ושיפור התפקוד וההסתגלות של הלומד כך שיגיע לפתרון בעיות.

קיימים מספר סוגי חשיבה: חשיבה אנליטית- ניתוח מצבים ובעיות- היישום לחשיבה הגיונית מדעית בעבודה קוגנטיבית.
חשיבה ביקורתית- הערכה זו חשיבה המגבשת את העמדות והדעות שלנו לגבי המתרחש סביבנו. גיבוש הדעות מאפשר פעילות יעילה. חשיבה יצירתית- ארגון מחדש, עיצוב, פיתוח מקורי של רעיונות (יצירתיות). אנשי חינוך מאמינים כי ניתן לשפר את כושר היצירתיות. ולאור זאת מתבקשת השאלה- מחי חשיבה יעילה ? חשיבה יעילה היא חשיבה אשר משלבת בתוכה את שלושת סוגי החשיבה שהזכרתי. ככל שתלמידים ניחנים בשלוש תכונות אלה כך זה יכול לתרום יותר ללמידה שלהם.

אם כך , מהי למידה ? למידה היא פעולה שכלית שהופנמה על פני רצף הפעילות השכלית הכוללת. לכן הלמידה היא שינוי קוגנטיבי מתמשך שנוצר בעקבות התנסות חוזרת תוך כדי חשיבה ופעולה. אחד הדברים המדגישים הוראה מקוונת היא בגלל הפעולות המתבצעות במהלכה, התלמיד נדרש לפעולה במיומנויות ובמשימות שונות.

אז מה ההבדל בין חשיבה ללמידה?
פעילות אינטליגנטית  נחלקת לשני סוגים מרכזיים:
1. חשיבה- פעילויות שונות על ידע האגור בזיכרון של היחיד.
2. למידה- הרחבת גוף הידע הקיים ברשות היחיד. הרחבה של הידע במעגל סגור שמשלב גם חשיבה וגם למידה: למדתי- חשבתי-למדתי- חשבתי (למידה ספיראלית) וכך הלאה- וכך היכולות עולות ולכן אנו כמורים צריכים לראות איך אנו מביאים את הלומד לשלב הבא ומתקדמים איתו ברמות החשיבה הגבוהות יותר.
בעצם, הלמידה היא תהליך של רכישת ידע חדש , וחשיבה היא תהליך של הפעלת האינטליגנציה בתוך המוח, התרחשות של תהליכים הגורמים לשינוי במוח. מכאן אנו יכולים להסיק כי החשיבה והלמידה מקיימות מערכת יחסים הדדית. תהליכי החשיבה ניתנים לשיפור בעזרת למידה ישירה ועקיפה. תהליכי הלמידה משתפרים בעזרת חשיבה יעילה ואפקטיבית. כל אחד מהיבטים אלה מזין את חברו ומקדם את תהליכי הלמידה.

המושג חשיבה מסדר גבוה הוא היכולת למצות ולהפיק מהמידע מעבר למוצג, לאמץ גישה ביקורתית, לדעת להעריך מידע ותהליכים, לפתח מודעות מטה-קוגנטיבית ויכולות של פתרון בעיות.  היכולת לחשוב באופן עצמאי והיכולת להחליט באופן מושכל מתוך שיקול דעת, כל אלה, לטעמי, הן האיכויות המבוקשות לתפקוד מיטבי במאה ה- 21.
הדרך היעילה להוראת חשיבה היא באמצעות הוראתה באופן משולב בתחומי הדעת השונים. התכנים במקצועות הלימוד הם המכתיבים את הבחירה של אסטרטגיית החשיבה המתאימה, וזאת בהתאמה לרמת הגיל ולצורכי התלמידים.

אנו נוטים לבחון דברים מנקודת מבט אחת מתוך מגוון האפשרויות שישנן, ולהינעל על נקודת מבט זו. נטייה זו מונעת מאיתנו לבחון את הדברים בדרכים נוספות. מודעות לכך שישנן אפשרויות רבות נוספות- מסייעת להעלאת נקודות מבט נוספות ולהגמשת דפוסי החשיבה שלנו. דבר זה נכון גם לדפוסי פעולה בבואנו לפתור בעיות, עלינו להתגבר על הנטייה להינעל על דרך הסתכלות מסוימת (נקרא "קבעון מחשבתי"- שמעתי על כך בהשתלמות בה השתתפתי) ולבחון אפשרויות שונות לבחינת הדברים.
ולסיום, ציטוט בנושא המסכם את חשיבות נושא החשיבה בהוויה האנושית בכלל:

"חשיבה מערבת את כל מהותנו- רגשות, רעיונות, אמונות, תכונות, שאיפות. למידה של חשיבה מתחילה בהבנה את עצמנו,איך אנו חושבים במצבי למידה וחיים מגוונים.... ניתן להתחיל לחשוב בכך שנקשיב לעצמנו ולתגובות שלנו."

ציטוט מתוך הספר:

Costa ,A.L.(2006).five Themes  in a Thought -full Curriculum . Thinking skills and Creativity

הערכת אתר בית ספר

במסגרת לימודיי בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע"  של ד"ר גילה קורץ, הקורס מתמקד בהערכת טכנולוגיות ידע ובהקניית הבנה מעמיקה של השלכות שילוב טכנולוגיות ידע  על התהליך החינוכי בכללותו.  ניתנה לנו (לי ולשותפתי היקרה, נעמי) משימת הערכה של אתר על פי מספר מימדים: המימד התיאורי, המימד הפדגוגי, מימד התוכן, סוגי התקשורת הקיימים בין המשתמשים והערכה אישית שלנו אודות האתר. 


בחרנו באתר "על הגובה", מצאנו כי פורטל "על הגובה" מיועד לשעות הפנאי, ולכן תפיסת הפיתוח המרכזית שלו מבוססת על למידה ממשחק. משחקי מחשב הם חלק מעולם הילדים, כמות הזמן שילדים בישראל מקדישים למשחק במחשב היא בין הגבוהות בעולם המערבי. בשנים האחרונות אנו עדים להכרה הולכת וגוברת בכוחם של משחקים בתור כלי למידה חשובים. משחקי "על הגובה" מאפשרים לילדים להתנסות במצבי חיים אותנטיים, לפתח מיומנויות וכישורי חיים, לפתור בעיות ולרכוש ידע. המשחקים מלווים על ידי יחידות תוכן אינטראקטיביות, המציעות מידע משלים ומרחיבות ומעמיקות את הידע שנרכש במשחק.
מתוך ניתוח סביבה זו גילינו כי:
1. האתר עשיר בפרטי מידע : תמונות, אנימציה, חידון , הבעת דיעה, סקר, הוספת תגובה בפורום- מגוון סוגי ייצוג מידע נמצאו באתר.

2. ממשק האתר נוח וידידותי למשתמש-קיימים מדריכים הן הורים והן למורים- הסבר מפורט על כל סביבה מתוך 6 הסביבות הקיימות באתר.

3. האתר מבוסס על משחקים אשר מתאימים לעולמו של הילד.


4. תכני האתר מותאמים לתוכנית הלמודים הנלמדת בבתי הספר.


כתובת אתר "על הגובה":

http://kids.gov.il/

בעקבות משימה זו ומתוקף תפקידי רכזת אתר ביה"ס תיכון עירוני י"ד חשתי צורך להעריך את האתר של בית הספר אותו אני מנהלת ולשם כך פניתי למקורות מידע בנושא זה.
בבואי לבחון את האתר הבית ספרי אבדוק על פי מספר היבטים, אשר אותם מפרטים ד"ר אברום רותם ד"ר יהודה פלד במאמרם "עקרונות ורציונל בפיתוח אתר בית ספרי", המאמר המלא בקישור הבא:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1961

אתר בית ספרי הוא:

http://www.schooly2.co.il/ud


ההיבט הראשון הוא אחידות: לפיו יש להקפיד על סטנדרטים וכללים ברורים לתצוגה והתנהלות מקוונת בכל דף באתר הבית-ספרי, על תוכנו. זאת כדי להבטיח אחידות מובנית וידידותיות לשימוש נכון וקל. באתר התיכון מצאתי כי אכן קיימת אחידות בתצוגה ובעיצוב דפי האתר אך בהתנהלות מקוונת קיים חוסר אחידות - למשל, בניהול פורומים קבוצתיים - ישנם מורים אשר מעוניינים לנהל פורום לצורך למידה והוראה ואחרים שלא מעוניינים לטרוח בניהול פורומים בטענה כי "אינם לוקחים את העבודה הביתה" וזה פוגע באחידות, כאשר תלמיד יודע שבמגמה שבחר לא קיים פורום המנוהל על ידי המורה ובמגמה אחרת ישנו פורום פעיל אשר עונה על צרכי הקבוצה. יחד עם זאת, אין באפשרות מנהל ביה"ס לדרוש ממורה המלמד במגמת רשות או במקצוע חובה לנהל פורום לימודי, וכאן אני חושבת שעליי להתערב ולהפנות את תשומת הלב של אותם מורים המלמדים מקצוע בחירה, ולשכנע אותם כי חלק משיווק המקצוע שלהם (אחת לשנה מתקיים ערב שיווק עבור מקצועות הבחירה שכל ילד רשאי לבחור להתמקצעות ) הוא האפשרות להעניק לתלמידים יחס אישי הולם בעזרת כלי הפורום או מרחב קבוצתי וירטואלי שייבנה במרחב האתר הבית ספרי.

ההיבט השני הוא ייחודיות- יש לתת מענה לייחודיות של כל בית ספר של כל מורה ושל כל תלמיד . ככל שמנהלי האתר הבית ספרי והמורה נהנים מאוטונומיה גדולה יותר בניהול הלמידה ובהתנהלותה, בעיצוב סביבת הלמידה ובאופן הצגת הדברים וארגונם – כך גדלה ההיענות לשימוש בלמידה מקוונת . באתר בית ספרי קיימת ייחודיות לבית הספר אך לא עבור כל מורה ולכן גם לא עבור כל תלמיד. כפי שכבר נאמר, כל מורה חופשי מבחינתו להחליט האם הוא מנהל אתר מקצוע או פורום לימודי או כיתה וירטואלית עבור מחנכים או  לא.הבעייתיות היא השונות בין המורים או המחנכים אשר חלקם לא מעוניינים בעיסוק נוסף הקשור לחינוך/ להוראה, לטענתם תחזוקה שוטפת ועדכון אתר מקצוע/ אתר הכיתה/ פורום מעמיס על עבודתם אשר גם כך שוחקת וגוזלת מהם זמן רב.

מרחב אישי מקוון – לכל משתמש מסגל ההנהלה , ההוראה והלומדים קיים מרחב אישי מקוון . המרחב האישי משמש ארונית מקוונת , שאליה ניתן להגיע מכל מקום באמצעות האינטרנט. בארונית המקוונת נשמרים חומרי הלימוד וחומרים אחרים על פי בחירה. מורי התיכון וסגל ההנהלה בבית ספרי אינם מנהלים מרחב אישי מקוון, כל אחד רגיל לשמור את קבציו במחשב האישי שלו ולהעלות את חומרי הלמידה במידת הצורך. לאחר הדרכה שעברו ונחשפו ליכולות האתר חלקם השתכנע ומנהל מרחב אישי מסוג זה וחלקו האחר החליט להמשיך בדרך המוכרת ואינו פתוח לשינויים.

מרחב התנהלות להנהלה ולסגל ההוראה – מרחב זה מחליף את ארוניות חדר המורים ואת ההתכתבויות של ההנהלה עם המורים , עם התלמידים ועם הוריהם. נוסף על החומרים הנאספים ומחוברים על ידי המורה, המרחב משמש לרישומים , לדיווחים.  בבית ספרי  קיימת תקשורת בין אישית בין המורים - לצורך העברת דיווחים,הודעות, רישומים ופניות אשר מועברים בין מורי התיכון והסגל באמצעות פלטפורמה לניהול למידה שנקראת "סמארט סקול".

מרכז משאבים – באמצעות האתר מופעל מרכז משאבים המנהל את המידע הפדגוגי שהצטבר במהלך השנים בבית הספר. המאגר מזין מרכז משאבים אזורי וייתכן גם ארצי. מאגר משאבים מוסדי ואזורי הוא לב לבה של התנהלות פדגוגית מקוונת.- באתר בית ספרי לא קיים מרכז משאבים מסוג זה.

קיום כחלק מאשכול ( (בתי ספר – אתר בית ספר אינו עומד בפני עצמו ואינו מוקם ומנוהל רק על ידי בית ספר אחד, אלא הוא חלק מאשכול בתי ספר ( יישובי או מחוזי) המשתמשים בפלטפורמה אחידה. לצד חיסכון ניכר באמצעים הדרושים להקמת אתר בית ספר ולתחזוקתו, הגורם העיקרי לכך נובע מההכרה בצורך בלמידה שיתופית מובנית, שהיא חלק חשוב בלמידה איכותית המשתמשת בסביבת למידה מקוונת. אשכול בתי ספר מזמן הזדמנויות למידה שיתופיות רבות ומגוונות הרבה יותר מאתר בית ספר יחיד.

אתר ביה"ס בנוי בפלטפורמה של סקולי - חברה המאפשרת הקמת פלטפורמה לאתר , המותאמת לצרכי ביה"ס ושימוש בשרת - העלאת חומרים ומידע לשרת שלהם. כמונו , יש עוד בתי ספר תיכוניים אשר בנו את האתר הבית ספרי באותה פלטפורמה. ומידי פעם אני מוצאת עצמי משווה ונעזרת ברעיונות של אתרי בתי ספר אחרים מאותה פלטפורמה הן לצרכי עבודה הקשורים במקצוע, מדעי המחשב, והן לצרכי האתר.

פתיחות – נגישות לכל – באתר הבית ספרי יש חלק פתוח , שבו משתקפת פעילות בית הספר ללא קשר למרחבים המקוונים האישיים.  אכן כך גם אצלנו יש מרחבים הפתוחים לציבור- חומרים הקשורים למידע אודות ביה"ס ופורומים המאפשרים צפייה פאסיבית אך לא אקטיבית. ישנה אפשרות כניסה ללא זיהוי למידעון בית ספר ומידע אודות בית הספר לגלריות ללוחות המבחנים לסילבוסים- תכניות הלימודים של כל המקצועות ועוד. החלק שאינו פתוח לצפייה הוא התערבות המשתמש והשתתפות לפורומים של קבוצות הלימוד ולכרטיסי התלמידים / מורים/ הורים שכניסה מתאפשרת רק בהזנת שם משתמש וססמא של תלמיד/ מורה/  הורה- בכרטיסים אלה מוצגים פרטים אישיים של אותו משתמש , ציונים, אירועי משמעת, הערות המורים המלמדים, נשמרים שם חומרי הלימוד של מורים מקצועיים/ מחנכים אשר מעלים את חומרי הלימוד והעשרה לצורכי הוראה וכו'.

אני סבורה כי החלקים שנמצאו חסרים בבחינת האתר בית ספרי זה , על פי מאפייני המאמר, נגזרו מהעובדה שהמאמר מתייחס למאפייני ביה"ס יסודי וחטיבות ביניים ולא התייחסות לצורכי בתי ספר תיכוניים אשר שונים במידה רבה מצורכי בתי ספר יסודיים או חטיבות. אתייחס לנושא מאוד בולט- מרחבים כיתתיים וירטואליים. מרחבים כיתתיים וירטואליים יכולים להתקיים לצורכי הילדים הקטנים בבתי ספר יסודי  ופחות יעיל, שימושי ואטרקטיבי עבור הבוגרים/ התיכוניים, אשר מתגלים כיותר עצמאיים ומיומנים דיים לדעת מה נדרש מהם ומה מצופה מהם לכן אני רואה (וכך גם מנהל ביה"ס שלי) את הוספת תחזוקה ועדכון של מרחב וירטואלי כיתתי כנטל על גבו של  המחנך יותר מאשר עזרה ותרומה במהלך עבודתו. יחד עם זאת , אני חושבת שתפקידי כרכזת תקשוב עדיין לא הסתיים ועליי להמשיך ולהשקיע מאמצים רבים בפתיחת אתרי מקצוע אשר יכולים לתרום רבות ולענות על צרכים שונים של תלמידים, בעיקר במקצועות הבחירה, ויפותחו עם מבחר של גישות הוראה ודרכי למידה שונות , קרי סגנונות למידה המותאמים לצרכים של תלמידים בקבוצות למידה שונות. אתר המקצוע יכול לשמש כתמיכה להוראה בכיתה ולספק דרך  אלטרנטיבית ללמידה פרונטאלית.

טכנולוגיה- טוב או רע לאנושות ?

התפתחויות טכנולוגיות הובילו להתפתחויות בחיי החברה האנושית, ולהפך: ככל שהתפתחה התרבות האנושית, ככל שבני-האדם למדו לחיות בקרבה גדלה והולכת, כך התפתחו צרכים, יושמו פתרונות, הועבר ידע והוחלפו רעיונות.

הטכנולוגיה תמיד היתה אחד הצירים המרכזיים, שסביבם סובבים חיינו. מכאן נובעת גם עוצמת השפעתה, לטוב ולרע: כשם שבאמצעותה אנו מגבירים את יכולתנו לתפקד, מרחיבים את טווח החושים שלנו ומתגברים על מגבלותינו הביולוגיות, כך היא מזיקה בנקל כאשר אנו עושים בה שימוש בלתי מבוקר, ניצולה של הטכנולוגיה למטרות מלחמה או יישומה ללא התייחסות למרכיבי הסביבה השונים עלולים להביא להרס העולם שבו אנו חיים. החור בשכבת האוזון בסטרטוספירה, הגברת אפקט החממה, זיהום מקורות מים, זיהום קרקעות וסחיפתן ודילדול במשאבי הטבע העומדים לרשותנו - כל אלה הם רק חלק מהנזקים שאנו גורמים לעצמנו ולסביבה שבה אנו חיים. פגעים אלה מדגישים את החשיבות של תהליכי קבלת החלטות המורכבים מבדיקת האפשרויות, תיכנון, פיתוח ויישום טכנולוגי. כל אלה מחייבים תפיסה מערכתית רחבה של שותפות, שנוטלים בה חלק כל גורמי החברה. כיצד נוודא כי ההחלטות שנקבל הן אכן הנכונות? רק על-ידי הבנת מהותה של הטכנולוגיה: מהי טכנולוגיה, מהם יחסי-הגומלין בין הטכנולוגיה לבין החברה האנושית וכיצד אנו יכולים לפתור באמצעותה בעיות, מבלי ליצור בכך בעיות אחרות. רק כך נהיה מסוגלים לקבל החלטות אחראיות.

סימני-השאלה המתעוררים כתוצאה מהשפעת הטכנולוגיה על איכות חיינו ממוקדים לא רק סביב סוגיית איכות הסביבה, אלא מתייחסים גם לסוגיות הדנות באיכות החברה האנושית. כך, למשל, יש הטוענים כי הגולם קם על יוצרו: במקום שהטכנולוגיה תהפוך לחלק מבוקר ונשלט בחיי האדם, שולטת הטכנולוגיה בחייו, וזאת מאחר שהפך להיות תלוי בה לחלוטין. די אם נחשוב על תוצאותיה של הפסקת חשמל לילית קלה, המותירה אותנו בלי אור, בלי אמצעי חימום או קירור, בלי אמצעי לשימור מזון (המקרר לא עובד) ואפילו בלי אמצעי להעברת הזמן (כן, גם הטלוויזיה, הרדיו והמחשב "מתים" בלי חשמל). טענה נוספת היא, כי הטכנולוגיה גורמת לכך שבני-האדם יתרחקו זה מזה ויהיו בודדים. למי מאיתנו אין חבר או חברה המתיישבים ליד מחשב מיד עם שובם הביתה "מתחברים" לאינטרנט, ו"משוטטים" בעולם באתרים שונים ומשונים - וכל זאת בלי שהחליפו מילה אחת, או מבט עיניים, עם אדם כלשהו? יש מבקרים הטוענים כי בקצב כזה, עד מהרה נשכח כיצד לפתח יחסי אנוש יומיומיים, בלתי אמצעיים, בין אדם לחברו. האומנם? וזה מוביל אותנו למחשבה אודות הדור הצעיר הגדל בסביבה חדשה, אשר אין לנו הרבה נסיון בהשלכות שלה לטווח הרחוק.


שיתוף פעולה ברמה גלובלית יכול להתקיים בין בתי-ספר ברחבי הארץ והעולם, בפרויקטים של למידה, בהחלפת מידע, באירגון מפגשים סימולטניים במקומות שונים בעולם בו-זמנית, ועוד. מגבלות הזמן והמקום נפרצות; אין אנו עוד אזרחיה של עיר מסוימת במדינה מסוימת, אלא אזרחי העולם, בעלי יכולת להיות שותפים בתהליכים המתרחשים בו, ובעלי מחויבות לשמור עליו. וזה היופי שבדבר, תרומה לזולת, לחברה אחרת שיתוף פעולה והרמוניה בין חברות זה דבר חיובי התורם לאנושות ומעצים אותה כחברה בכפר גלובלי.

בעצם כל אחד מאיתנו צריך להיות אחראי ומחויב לשימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים לשיפור איכות חיינו - מהרמה האישית ביותר, כמו מיחזור ומיון אשפה, ועד לרמה גלובלית, כמו אכיפת בקרה מחמירה על תהליכי תעשייה מזהמים במדינות העולם.  לכל אחד מאיתנו הזכות והאחריות על חייו. כאשר חיים אלו מתקיימים מתוך הבנת האפשרויות האדירות העומדות בפנינו, ומתוך הבנת מחויבותינו ואחריותנו כלפי עולם זה שבו אנו חיים - הם מבטאים את מהותה של הדמוקרטיה.

אתן דוגמא למקרה שמטריד אותי מאז פתיחת אתר ההדלפות ( זהו הפוסט השני שאני עוסקת באתר ההדלפות )-  אתר ויקיליקס הוא אתר ההדלפות ופרסום עשרות אלפי המסמכים שנבחרו להיות מסווגים ולא להחשף בפני הציבור , לא בכדי. לצערי, פרשת ויקיליקס עלולה לערער את הסדרים הקיימים בחברה לאורך דורות והקלות הבלתי נסבלת שבה בטחנו בהצפנה תתאדה מהעולם. אנשים יחשבו כמה פעמים לפני שישתפו אחרים במסמכים או במידע חשאי. זו יכולה להוות מעין התפקחות של החברה, שמבינה שכמו שניתן להצפין מידע ניתן גם לשעתק אותו בעלות אפסית ובמהירות אדירה. יש לכך השלכות חיוביות ושליליות, תלוי בנקודת מבטו של האדם . מבחינה זו, מצד אחד הדבר עלול לגרום לסיכון ביטחוני וצבאי של מדינות, אך ייתכן שיהיו לכך גם השלכות פוליטיות חיוביות, כי הידיעה שבין כה מתי שהוא בעתיד המידע ייצא לאור - תעודד שקיפות פוליטית ציבורית של המדינה כלפי תושביה וכלפי המדינות האחרות - מהטעם הפשוט שאין יותר ערך להצפנת מידע.

יחד עם זאת, לא נוכל לדעת כיצד יתפתחו העניינים וכיצד תושפע האנושות ממציאות מעין זו. לכן אני חושבת , שעלינו לשמור על חברה דמוקרטית ולהפעיל שיקול דעת ובחירה אחראית אשר תשלב בצורה נבונה ומבוקרת תבונה טכנולוגית עם מוסר חברתי וסביבתי שיכול להוביל ליצירתה של תרבות אנושית מודעת ומחויבת ל"כפר הגלובלי" שבו אנו חיים; תרבות שבה האדם הוא חלק מהסביבה, שבמסגרתה הוא יודע להשתמש בדרך נבונה ושאינה הרסנית במשאבי הסביבה עכשיו ובעתיד.


בכתיבת הפוסט נעזרתי באתר הבא:

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13807

 

התפתחות הזכרון הדיגיטאלי

בשבוע שעבר לוויתי קבוצה של תלמידי יא' הלומדים במגמת מדעי המחשב יחד עמיתיי למקצוע לביקור בחברת ההייטק      "SanDisk" בכפר סבא. מעט על סאנדיסק: נוסדה ב-1988 על ידי ד"ר אלי הררי, היא בת-סמכא בינלאומית בכל הנוגע לטכנולוגיית זיכרון בלתי נדיף. כיום היא הספקית הגדולה בעולם של מוצרי אחסון נתונים בזיכרון פלאש. כיום מחזיקה SanDisk ביותר מ-450 פטנטים אמריקניים וזרים, והיא החברה היחידה בעולם בעלת זכויות גם לייצור וגם למכירה של כל פורמט כרטיס פלאש.


הנושא העיקרי שבו יום העיון עסק היה הזיכרון, המהווה מעין "מחסן" לאחסון ולשליפה של נתונים מסוגים שונים. נושא הזכרון הוסבר מכמה היבטים: היבט הסטורי –השוואה בין זכרון הסטורי לבין זכרון דיגיטאלי, היבט קוגנטיבי- זכרון לטווח קצר, זכרון לטווח ארוך , מבנה המוח ותפקודיו והשפעותיו על הזכרון , זכרון קולקטיבי, ביולוגי ובזיכרון וירטואלי. הוצגו מספר דוגמאות של תעתועי ראייה והבחנו בהבדלים.

                                                מה אתם רואים- גשר או שורה של ספינות?

בתום הביקור נערכה תחרות בין התלמידים (שאלות זכירה בכל מה שקשור ליום זה בנושא ההרצאות ופרטים קטנים שהיו צריכים לזכור עד הפרט הקטן ביותר - לדוגמא: איזו חולצה לבשה המרצה הראשונה, או איזו תחנת דלק נמצאת באיזור התעשיה אליו הגענו) מקבוצות שונות (כל קבוצה מבית ספר אחר), התלמידה שלנו עלתה לגמר וזכתה בתחרות במקום הראשון וקיבלה נגן MP4 מתוצרת SanDisk. לבסוף, הופיע פאנל של מספר עובדים בחברה, שסיפר לילדים על החוויות האישיות שלהם בעבודה , איך הגיעו לחברה זו, התלמידים הפנו אליהם שאלות, אותן הכינו מראש.

לאור הנאמר בתום יום עיון זה , ניתן להסיק כי ברגע שנבין כיצד נשמרים הזכרונות, נוכל להעתיק אותם למחשב. קרי, נוכל "לגבות" את המוח לדיסק הקשיח ולהרחיב את יכולת הזיכרון שלנו עד אינסוף. נוכל לאפשר למידה מיידית של כל תחום שנרצה, ממש כמו במטריקס. נוכל גם להקליט ולצפות, או יותר נכון - לחוות מחדש את כל החלומות והזכרונות שלנו, גם המודחקים ביותר. נוכל בסופו של דבר לתקשר טלפתית ישירות ממוח למוח ואולי נוכל אפילו לשתף מוחות בשלב כלשהו. נוכל גם לשמר מוח של אדם באמצעות חיבורו לרשת, ובשלב מסוים גם העתקתו לרשת, מה שיאפשר למעשה קיום וירטואלי מוחלט ללא צורך בגוף גשמי.


ככל שההבנה שלנו בכל הקשור לפעולת המוח הולכת ומתרחבת, כך יתרחבו גם היכולות שלנו.ריי קורצוויל חוזה כי כבר בשנת 2029 יהיו נפוצים מגוון שתלים עצביים שישפרו ויגבירו את הזיכרון, החשיבה והתפיסה של המוח האנושי. עם זיכרון בלתי מוגבל וכוח חישוב גדול לאין שעור נוכל להגיע לפיתוחים טכנולוגיים מהירים הרבה יותר וייתכן כי נחווה פריצות דרך מדעיות בכל תחום אפשרי שלא ניתן לדעת להיכן יובילו את האנושות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA


כמובן שיש גם צדדים שליליים בטכנולוגיות מסוג זה איתם נאלץ להתמודד. בעיות מוסריות קשות יעלו. האם נרצה לאפשר למוחות לחיות ללא גוף אנושי? מי מלבד הרופאים שלנו יקבלו את המידע האולטימטיבי אודות מצב גופנו? קשה לדעת באילו דילמות מוסריות נעמוד, אבל נאלץ להתמודד איתן רק בבוא היום. הטכנולוגיה, כמו תמיד, תמשיך לרוץ קדימה ולעולם לא תעצור.

קונקטיביזם- דרך ללמידה משמעותית

בשיעור האחרון שמעתי לראשונה מד"ר אלון הסגל על מושג הקונקטיביזם (connectivism) - תיאורית למידה המתיחסת למושג רשת כמושג מרכזי בהבנת תהליכי למידה. מצאתי מאמר של ג'ורג' סימנס העוסק בקונקטיביזם כ"תיאורית למידה שמתאימה לעידן הדיגיטאלי" .המאמר נמצא בכתובת הבאה:

http://www.elearnspace.org/Articles/connectivism.htm

קונקטיביזם הינה תיאוריה עדכנית שהמשיג סימנס (2006) , עקרונותיה של התאוריה מתחברים באופן ברור למיומנויות חשיבה גבוהות בלמידה משמעותית המשלבת את האינטרנט ומתבססת עליו. הגישה הקונקטיביסטית ללמידה מתבססת על החשיבות של רשת האינטרנט כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה וניתוח מורכב של הידע. למידה במרחב המתוקשב היא יצירת מידע. היכולת והכוונה למצוא מידע ולהפכו לידע משמעותיים יותר מן הידיעה עצמה בתחומי תוכן מגוונים.

 קונטקיביזם הוא שילוב של עקרונות מורכבים, העוסקת בלמידה מסועפת,  והלומד הוא במידה רבה יותר אחראי לתהליך הלמידה שלו – בהשוואה ללמידה המסורתית. הוויקי, המאמרים, הדיונים – כל אלה דורשים מהלומד כישורי למידה רבים.  סוגיה זו נידונה גם במאמר של סימנס אשר משווה את הלמידה שהייתה קיימת בעבר לזו של היום: בעבר היא היתה איטית יותר, תהליך מסירת המידע לא היה כה מהיר וגם תפוצתו היתה יותר מצומצמת (השוו כיתה של 30 ילד לזו של כמה מאות תלמידים).

נשמע לכם אולי ערטילאי ומופשט מידי. אנסה לתת דוגמא ללמידה מסוג זה:

ניהול יומן למידה (בלוג) בידי לומד או בידי קבוצת לומדים היא אחת הפעולות המומלצות, מנסיוני האישי (בניהול בלוג זה),  בתחום המטאקוגניציה. יומן מסוג זה יכול לעזור ללמידה הפעילה ולהרחיב את משמעות הנלמד, בין אם הלומד בוחר בעצמו את מה להרחיב ובין אם בוחרים עבורו. הלומד מעבד ומרחיב ביומן מושגים, טקסטים או רעיונות שהוא נחשף אליהם.
הרחבה זו שמקורה בלומד תורמת להרחבת משמעות פעילה שלו. התלמיד מתבקש להרחיב את המשמעות בעזרת עיבוד והרחבה של מושג, טקסט או של רעיון ולהשתמש בכלים שונים: חיבור או קישור לחיים או למקרים, בניית דימויים או מטפורות, חיבור למידע אחר וקישורים שונים ברוח הקונקטיביזם. אפשר גם שקבוצת לומדים תנהל הרחבה כזו במשותף, ובכך תתרום לגיוס ההיבט החברתי החשוב ללמידה. מנהל היומן לומד להפעיל חשיבה ביקורתית המאפשרת ללומד תהליך של התכנסות בתוך עצמו ולהביא לידי ביטוי העדפות שלו בחירה בין משמעויות, פרשנויות שלו, דרך התנסות מנקודת מבט שלו, מסקנות, פתרונות שלו או דרכי פתרון והחלטות אישיות. פעילויות אלה מופעלות בד"כ כשצריך להגיע להסכמות או לתובנות שתהיינה נורמטיביות או מקובלות בתחום הידע והתוכן של הלמידה.

אני חושבת שלמידה מסועפת זו דורשת תהליכים משמעותיים המובילים ללמידה משמעותית מעמיקה ורחבה הדורשת סבלנות והתמדה. ולפני שמגיעים ללימוד מסוג זה בבתי הספר יש להכשיר את הקרקע אצל הלומד ולפתח אצלו יכולות חשיבה מתאימים שיכולים לצייד אותו בכלים קוגנטיביים אלה. ולכן רצוי להתחיל את הדרך עוד בשלבי ההתפתחות  הראשונים של החינוך בגן הילדים ולפתח כבר בגיל הצעיר חשיבה עצמאית, יצירתית ומשמעותית.

הפורום - האם תורם בלמידה?

במסגרת כתיבת הסמינריון בנושא פורום בלמידה , אני מוצאת את עצמי קוראת רבות בנושא זה. הנני מנהלת פורום לכתה י' (הקבצה- אינה כיתת אם) מדעי המחשב, מבחינתי הוא נועד לצורך מתן תמיכה עבור תלמידים והעברת הודעות שוטפות לקבוצת הלימוד.התמיכה בתלמידים באה לידי ביטוי בשאילת שאלות לקראת המבחן בהעברת קטעי קוד של תוכנית לשם בדיקה וסיוע במציאת הבעיה בפתרון, התלמיד מקבל משוב מתאים- רמז להמשך עבודה/ הערות המתייחסות לבעיה בפתרון או פתרון מלא+הערות.

במסגרת חיפושיי אחר חומר בנושא זה מצאתי את מאמרה של פרופ' מנוחה בירנבוים "פורום מקוון", וגליתי דרך המאמר את הפוטנציאל הרב  הגלום בפורום, הרבה יותר ממה ששערתי  עד כה. במאמר יש הצגה של פורמטים שונים לפורומים החל מפורום פתוח, שבו משתתף בוחר את הזמן ואת אופן ההשתתפות וכלה בפורום מובנה, שבו המנחה קובע את מסגרת העבודה ומגביל בנושאי הדיון ומחייב השתתפות פעילה של הלומדים בקורס.

סביבת למידה זו מאפשרת העמקה קוגנטיבית והכנה טובה לקראת שיעור, כל תגובה תורמת לדיון ולתכני הקורס. הפורום מאפשר טיפוח של קהילה לומדת המשלבת שיתוף ידע קבלת עזרה מעמיתים ושיתוף פעולה בין הלומדים. הלומד יכול לקרוא את ההודעות המתועדות בפורום ולהפעיל חשיבה ביקורתית-רפלקטיבית.

החסרון העיקרי בסביבה זו הוא עבור לומדים בעלי מיומנויות לשוניות נמוכות שיכולים לחוש קושי ונחיתות מאחר והכלי מאפשר תוכן טקסטואלי ואינו תומך בתקשורת ויזואלית ותקשורת שאינה מילולית, דבר שיכול לערער את בטחונם העצמי ולפגוע בתפקודם בפורום, לכן ברגע שאנו משתמשים בפורום יש לקחת בחשבון חסרון זה ולהתחשב באותם תלמידים מתקשים.

תרומת הפורום מבחינה קוגנטיבית: מפתח ספקנות, ביקורתיות, התייחסות מוסרית וטיפוח ערכים בסיסיים, מיומנויות למידה פעילה הכוללות בין היתר הכללות, ניתוח, המשגות, ייצוג תכנים ורעיונות בדרכים חדשות וכו'. בנוסף הפורום תורם מבחינה רגשית: מפתח בניית שיווי וערך עצמי, מאפשר תחושה של יכולת להבנות משמעות באופן עצמאי ,העלאת רעיונות תוך שיקול דעת ומחשבה והיכולת לקבל תוקף לכך ע"י פתרון בעיות תוך כדי כך הם חשים כי ה"קול" שלהם נחשב - מעניק להם תחושה של שותפים ללמידה.

בהמשך פרופ' בירנבוים נעזרת בעדויות לחשיבה ביקורתית בסמינרים מקוונים ומסיקה כי בסמינר פנים אל פנים קל יותר לבצע סיעור מוחין ולהעלות רעיונות אך הסמינר המקוון מעודד את הלומדים להפגין חשיבה בקורתית בשלבים מתקדמים, הערכת חלופות שונות לפתרון בעיות והכנת פעולות ליישום הפתרון.
פורום ככלי הערכה כמותית: ההודעות המתועדות מהוות בסיס לניתוח תכנים, מיון ההודעות לפי מדדים כמותיים- מספר פעמים שהלומד נכנס לפורום, אורך ההודעות שהשאיר.תיעוד ההודעות מאפשר מעקב אחר ביצועי התלמיד- תוכנה לניהול סביבה זו מאפשרת מעקב ובקרה אחר כניסות והשתתפות הלומד בפורום.
הפורום מהווה אמצעי לביצוע הערכה מעצבת-איכותית: מתן משוב בונה בין הגורמים המשתתפים בתהליך (המורה, שותפים ללמידה והלומד עצמו) על תפקודו וביצועיו בפורום. ניתן להעריך את השתתפות התלמיד בקבוצת הדיון בעזרת ניתוח תוכן של ההודעות שהשאיר עפ"י קריטריונים שנקבעו מראש.

גריסון (Garrison, 1993) טוען כי נדרשים שלושה מרכיבי למידה כדי שמידע יהפוך לידע. ניתוח תוכן של ההודעות שנכתבים בפורומים יכול להוות בסיס לפיתוח תבחינים המתארים כל מרכיב משלושת מרכיבי הלמידה:
א. שיתוף אחרים במידע.
ב. ניתוח ביקורתי של המידע .
ג. יישום המידע.

מתוך המאמר:

Garison, D. R. (1993). Quality and access in distance education: Theretical considerations. In D. Keegan (Ed.), Theoretical enderpinning of education at a distance. London: Routledge.

לפורום חלק רב ביצירת תהליכים רפלקטיביים. תהליכים אלה נובעים, לדעתי, מתוך צורך של המשתתפים, דרישה של המורה ומתוך קריאת מאמרים בעלי הקשר ותוכן לימודי שמובאים להרחבת הידע, וכן מההקשר החברתי והאינטראקציות בין הלומדים.
אני מניחה ששיטת לימוד זו, המבוססת על תקשורת וירטואלית שבה שמים דגש על למידה אינטראקטיבית המתבססת על השיטה הקונסטרוקטיביסטית, נערכת מתוך מטרה מכוונת לעודד חשיבה מטאקוגנטיבית אצל הלומדים ולבניית שיח קבוצתי שיאפשר התפתחות מידע אישי לידע קבוצתי.

פוסט זה מבוסס על המאמר: "פורום מקוון" של פרופ' מנוחה בירנבוים (2003).

הטכנולוגיה והשלכותיה על החינוך

תחום הטכנולוגיה המתקדמת הוא תחום חדשני. במשך השנים אנשים המציאו דברים מדהימים וחדשניים כמו למשל פלאפונים ומחשבים. בכל שנה ושנה החידושים של הטכנולוגיה מתפתחים ומתחדשים.  

הסוגיות המעסיקות את חוקרי הטכנולוגיה ויחסי הגומלין שבינה לבין החברה, הן כלליות ביותר. הן אינן מתמקדות בטכנולוגיות המידע דווקא. אולם, כאשר אנשי חינוך משתמשים במונח "טכנולוגיה", הם מתכוונים, בדרך כלל, רק לטכנולוגיות הרלבנטיות לחינוך, ואלו הן, כמובן, טכנולוגיות המידע.

השאלה המרכזית הנדונה בהרחבה בתחום הפילוסופיה של הטכנולוגיה, היא השאלה עד כמה דטרמיניסטית ההשפעה של הטכנולוגיה על החברה ועל התרבות שלנו. כאשר שאלה זו נשאלת בניסוח זה, רבים סוברים שאומנם כן, אין אנו מסוגלים שלא להיות מושפעים מן הטכנולוגיה. אולם, אם נשנה את ניסוח השאלה ונשאל, "האם הטכנולוגיה היא כוח עליון?" נהיה זהירים יותר בתשובותינו. אולם, מסתבר, שאחרי דיון בשאלות נוספות, התשובה לשאלה זו איננה פשוטה כל כך, בייחוד אם שואלים אותה גם בהקשר של סביבות הלמידה "עתירות הטכנולוגיה", או בהקשר המודרני יותר של המפגש שבין טכנולוגיות המידע והחינוך, כלומר, בשימוש במדיום הנקרא אינטרנט.


דורון יוסף חסידים במאמרו מציג את הביקורת של מרטין היידגר ממנה עולה קריאה לחינוך להישמר מפני האגרסיביות של הטכנולוגיה ובעקבות זאת השינוי החל בנו, וליטול את המושכות לשם הבנתה היא והבנתנו אנו כבני אדם. בהמשך מוסיף את גרסתו של פרופ' דוד חן ומיודוסר אשר טוענים כי הטכנולוגיה היא אמצעי. שכן הם מדברים על שימוש נבון בטכנולוגיה ועל יצירה בעזרת הטכנולוגיה. סלומון אינו חורג באופן מהותי מההוגים הקודמים וטוען שבעבר שימשו טכנולוגיות ראשית הרחבה של הכוח הפיזי של האדם, של יכולת הזכרון שלו ושל כישורי התקשורת שלו ואילו הטכנולוגיות של היום מציעות קודם כל הרחבה מרשימה ביותר של היכולות האינטלקטואליות של האדם- כלומר הטכנולוגיה היא האמצעי.


דורון טוען שתפיסה משותפת זו את הטכנולוגיה אינה מפתיעה ותואמת לתפיסה והתנהלות יום יומית לנוכח החזות הגלויה של המושג- אותם כלים ואמצעים המאפשרים לנו את החיים המפותחים אותם אנו מכירים. לעומת זאת הציג את תפיסתו הקיצונית של ההוגה ניל פוסטמן. עבורו טכנולוגיה אינם מכשירים אלא מערכת אמונות המרכיבות עולם מחשבתי. בין אמונות אלה האמונה שהמטרה העיקרית של חשיבה אנושית היא יעילות, שחישוב טכנולוגי הוא בעל עדיפות על שיפוט אנושי, שמה שאינו מדיד לא קיים ושענייניהם של אזרחים מטופלים בצורה טובה ביותר ע"י מומחים טכנולוגיים.
פוסטמן, לדעתי, חריף מאוד בביקורתו עד כדי כך שמשווה את הקנאות הדתית באירן לאללה ליחסה של אמריקה לטכנולוגיה. וממשיך לטעון כי הטכנולוגיה היא דת חדשה ובני אדם מרגישים שהם מחוייבים לציית לרצונה. הוא מתנגד לתפיסה לפיה חדשנות טכנולוגית היא מושג נרדף לקדמה אנושית. מתוך ביקורת זו, פוסטמן מסיק כי עלינו לבחון תחילה את מטרת החינוך לפני שניתן מקום לטכנולוגיה. הטכנולוגיה החדשה יוצרת הסחה וחוסר רלבנטיות מטכנולוגיה קיימת, ומתריע מכך שלכל טכנולוגיה ישנן השלכות שליליות ומחירים שיש לשלם. ומוסיף כי שילוב המחשבים בחיי היום יום מביא לאמונה כי בעיות חשובות נפתרות ע"י מחשבים, כשלמעשה בעיות רציניות ומשמעותיות אינן טכניות ואינן נוגעות לזמינות של מידע.


לסיכום, כותב המאמר מציג את טענתו של מרקוזה שגורס כי על החינוך להוביל את ההתייחסות לטכנולוגיה ולא לעקוב ולהשתרך אחריו. ולתפיסה זו אני מצטרפת ומדגישה את הצורך להביא ולהשאיר את הטכנולוגיה כאמצעי התומך במטרות החינוך וביעדיה, עלינו להשאיר את הטכנולוגיה כמסייעת ללמידה ולא כמטרה בפני עצמה. כפי שסלומון טען, אסור שנגיע למצב שבו יכשכש זנב הטכנולוגיה בגוף החינוך. התפיסה הפדגוגית צריכה להיות פתוחה לחידושים טכנולוגיים אך לא לתת להם להוביל אותה באף. פדגוגיה המתעלמת ממה שהטכנולוגיה מציעה לה היא פדגוגיה אנכרוניסטית הפוגעת בעצמה כיוון שהיא מעקרת את מה שעשוי לאפשר את מימושה. מצד שני, טכנולוגיה שניתנת לה הפריווילגיה להכתיב את הפדגוגיה הופכת אותה למערכת של פעילויות של למידת-סרק המקשטות את המיחשוב כדי להצדיק את קיומו.

(סלומון ג., 2000- "מי מכשכש במי?") 

בכתיבת פוסט זה נעזרתי במאמר המרתק של דורון יוסף חסידים שנקרא "בקורת פילוסופית על טכנולוגיה וחינוך" -

http://c3.ort.org.il/Apps/Public/getfile.aspx?inline=yes&f=files/ba3c28fc-8c3e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/f298dbf7-382a-4a0a-a74c-b6b5e19148ea/c36cba66-e66e-4d16-865c-3dff3ec8f691/e1a77d60-04ac-446b-b0c8-44991a69650d.pdf

השפעת מגמות הגלובליזציה על תחומי החינוך

מהי הגלובליזציה וכיצד היא משפיעה על חיינו?           

 הגלובליזציה יכולה להיות בתחומים רבים: כלכלי, פוליטי, תרבותי, חברתי וחינוכי. הגלובליזציה מביאה לשבירת המסגרות הלאומיות ויצירת מסגרות על-לאומיות-זהו התהליך החשוב ביותר המתרחש בדור האחרון.

הגלובליזציה הכלכלית היא כוח שמאחד את כל המשקים הלאומים למשק אחד עולמי, חופשי ממעורבות ממשלתית, שאין בו מגבלות אדמיניסטרטיביות. המשק הגלובלי מתאפיין בכך שכל חמרי הייצור שלו זורמים באופן חופשי עפ"נ כדה"א – חמרי גלם, כוח עבודה, טכנולוגיות והון (אין מכסים, אין עובדים זרים, אין סודות מסחריים ואין מגבלה על קניית מטבע זר שערכו נקבע עפ"י היצע וביקוש – כמו בשוק החופשי).

http://www.mkm-haifa.co.il/schools/hogim/subjects/geo/globali.htm

מחקר מעניין בנושא "גלובליזציה וחינוך- מה יצטרכו התלמידים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות בכפר הגלובאלי" מציב בפנינו נתונים ששונים ממה שהורגלנו עד כה. בניגוד לבתי ספר ומערכות החינוך בארה"ב, רוב האירגונים העסקיים כיום אינם ביורוקרטיים אלא מסתמכים על צוותי עבודה, קבלת החלטות במשותף ומידה גבוהה של נטילת סיכונים מתוך מאמץ להתחרות בשוק הגלובאלי. השוודים מבינים זאת ותוכניות הלימודים הארציות שלהם משקפות זאת.

בעוד שאמות המידה לתלמיד ברוב המדינות בארה"ב מונות באופן ספציפי את מה שהתלמידים חייבים לדעת, השוודים מבקשים מתלמידיהם להיות בוגרים שיתופיים ואחראים כדי שיוכלו לחיות בדמוקרטיה. תוכניות לימוד אלו דומות יותר להצהרות על ערכים תרבותיים ופחות למה שנחשב בארה"ב וגם אצלנו כתוכנית למודים.

באחת מנסיעותיו של כותב המאמר לשוודיה שאל את סגנית המנהל של בי"ס על השגי בנה בן ה- 7 התשובה היתה "הוא בסדר, אני חושבת. אם היו בעיות, המורה היתה אומרת לנו".כותב המאמר נדהם מהתגובה כאשר המשיכה להסביר כי בשוודיה הדאגה בשנים הראשונות בביה"ס היא בעיקר לכך שהילדים יסתדרו זה עם זה ולא כל כך משנה אם הילד מסוגל לקרוא ולכתוב ובסופו של דבר הוא ימצא עצמו בכלא.

הכותב מדווח, כי בדק את תוצאות המחקר הבינלאומי השלישי של לימודי מתימטיקה ומדעים ונמצא כי השוודים מותירים את האמריקאים הרחק מאחור.

הכותב הוסיף, כי חקר את תופעת הגלובליזציה וגילה שבעוד שהתחרות בין ארגונים נהייתה עזה יותר, הרי שהתרבות בתוך הארגונים הללו תצטרך להיות שיתופית יותר ויותר, לכן על הילדים להסתגל לסביבה זו. יתר על כן, חשיבות החברות הרב לאומיות גוברת, ולכן נדרשים עובדיהן לגלות הבנה רב תרבותית.

מתוך המאמר:

http://www.amalnet.k12.il/madatec/view_maa.asp?num=33100&dir_id=7800

לדעתי, עלינו להיות ערניים יותר לנעשה בעולם וללמוד מנסיונם. לא להסתכל לגלובליזציה בעיניים ולא לחנך להיות אזרח העולם, היא טמינת הראש בחול. חלק גדול מאתנו הם כבר אזרחי העולם ומי שמשתמש באופן אינטנסיבי ברשתות החברתית גם לצרכים שמעבר למדינה, יודע זאת וחש זאת על בשרו הוירטואלי. יחד עם זאת, ללא הדגשת תכנים ייחודיים הן ברמה הלאומית והן ברמה המגזרית, ניסיון הגלובליזציה יהיה עקר. זאת, משום שכולנו שואבים את המוטיבציות שלנו ואת ניסיון החיים שלנו וגם את גאוותנו, גם מהרמה המקומית - אישית, מגזרית ולאומית. עלינו לדאוג שהדור החדש יהיה מסוגל לתפקד בעולם של תקשוב, ומעורבות מאסיבית בגלובוס המצטמק, אך אין זה אומר שאנו חייבים לקבל את כל הערכים (או חוסר בערכים) המתלווים לחברה הגלובאלית. הנכונות שלנו לקבל רב תרבותיות, אינו מחייב אותנו לוותר על זהותנו הלאומית-תרבותית, על הקשר שלנו לערכי צדק וסולידריות חברתיים.

ולסיום סרטון קצר בנושא:

כיצד היית מעדיף/ה ללמוד ?

קורי רשת האינטרנט מתפשטים וחודרים למערכת החינוך בשנים אחרונות. המדיה שהתפתחה בצורה כה מהירה במערכות המסחריות, הפרסומיות, והבנקאיות הגיעה גם למערכת החינוך.


ההטמעה מתרחשת בשלושה אופנים עיקריים:

א. לימודים מקוונים – קורסים המועברים דרך הרשת, ללא מפגשי פנים אל פנים של המורה והתלמידים. אלה התחילו להתפתח עוד לפני עידן האינטרנט ההמוני כמענה לתלמידים הגרים במקומות מרוחקים ממרכזי הלימוד, או לאנשים המעונינים בהשכלה בנוסף לעבודה במשרה מלאה, כגון האוניברסיטה הפתוחה. רשת האינטרנט אפשרה הפצה רחבה יותר של הלימוד מרחוק, ונתנה הרגשה או אשליה שבאמצעות הרשת הלימוד מרחוק אפשרי לכל אחד. קיימות מכללות ואוניברסיטאות ווירטואליות המציעות קורסים מתוקשבים ותוכניות ללימודים לתעודות ולתארים אקדמיים. מאידך אנו עדים לתופעה שקורסים רבים ברשת מפותחים ע"י אנשי עסקים, או אנשי מחשבים, אך לא ע"י אנשי חינוך או מורים.

ב. אופן שני של שילוב האינטרנט במערכת החינוך הוא השימוש במדיה כמקור מידע – עבור לימודים קונבנציונליים. זהו שימוש פסיבי באינטרנט, של המורה ושל התלמידים. הלימודים בכתה מתקיימים כרגיל, והתלמידים מחפשים חומר לעבודותיהם באינטרנט – אולי במקום ללכת לספריה. גם חלק מהמורים נעזרים באינטרנט כמקור מידע לצורך הכנת החומר להוראה.

ג. אופן שלישי המתפתח הוא שימוש אקטיבי באינטרנט כעזר הוראה נוסף ללימודים בכתה: הלימודים מתקיימים בכתה, במפגשים פנים אל פנים בין מורה ותלמידים. בנוסף נבנה אתר אינטרנט המלווה את הקורס ותומך בו. כאן השימוש באינטרנט הוא אקטיבי - בונים אתר המתאים לצורכי הקורס והתלמידים.מדובר באתרי אינטרנט תומכי קורסים במכללות ובאוניברסיטאות. ישנם מרצים שבנו את האתרים בעצמם, וכאלה שהשתמשו במעטפת מוכנה כזו או אחרת, לתוכה יצקו תכנים מתאימים.

בהתחשב באופן השימוש השלישי שהוזכר עולה במחשבתי השאלה: מה הוביל את אותם מרצים לשלב אתרים תומכי קורסים לצורכי הוראה בקורסים בהם מתקיימים מפגשי פנים אל פנים. כיצד התנסות זו שלהם יכולה להשפיע על התוכניות העתידיות לגבי שילוב אתרים תומכי קורסים בהוראה?     
 
לפי בראון, על המורים להעריך את תפקיד הטכנולוגיה כזרז להתפתחותם המקצועית, וכמקור לכלי לימוד. כלומר צריכה להיות הדגשה של הפדגוגיה, ומודעות לכך שטכנולוגיה חדשה יכולה לדחוף את הלומדים לסביבה יותר קונסטרוקטיביסטית.


בראון טוען , שבין אם רואים בטכנולוגיה כוח מניע בהוראה, ובין אם רואים בה מערכת כלים לשיפור התקשורת ולהרחבת מגוון דרכי הוראה, הפיתוח של תהליכים ותוצרים מתחיל במספר קטן של בודדים או צוותים, והוא אשר יקבע האם יחלחל החידוש לכלל המערכת או לא. מידת התרומה של אתרים תומכי קורסים לשיפור ולהתייעלות תהליכי ההוראה / למידה תלויה במורים: בחומרים שהם מכניסים לאתר, בפעילויות, וביישום במהלך הקורס.
 

Brown, C. A., (1999). From the what and why to the how of course support systems – the value of the teachers’ perspective, International Journal of Educational Telecommunications Volume 5 No. 4.

קוליס טוענת שרצויות פגישות פנים אל פנים בין התלמיד והמורה ובין התלמידים עצמם. לדעתה קיימות חוויות לימודיות, וכן אספקטים של התפתחות אדם כאינטלקטואל, שהנם יותר מאשר הצרוף של קריאת ספרים ועבודה על מטלות בסביבת הבית הנוחה של התלמיד.מאידך, בהחלט רצוי לחנך את התלמידים לשימוש מושכל בתקשוב. לכן חשוב לבנות אתר תומך לקורסים/ למקצועות.

Collis, B. and De Boer, W.,(1999(, The TeleTOP Method At The University Of Twente, International Journal of Educational Telecommunications Volume 5 No. 4.

אני תומכת בדעתה של קוליס ומוסיפה כי שילוב של לימוד פנים אל פנים  ועבודה מול מחשב יכולה להגביר את המוטיבציה אצל הלומד ולגוון את סביבת העבודה שלו.

ולסיום, אתייחס לשאלה שנשאלה קודם, אני מסיקה כי המרצים אשר בחרו בסביבת עבודה משולבת, המאפשרת להפיק לקחים מניסיונם באמצעות אתרי-אינטרנט תומכי-קורסים ביקשו להוביל לחיזוק ועיצוב שיטת הוראה זו, לאפיון מעלותיה וחסרונותיה, ואולי לבדיקת הפצתה גם למסגרות הוראה נוספות בעזרת אותם פרחי הוראה, אשר מסיימים את לימודיהם ויוצאים ל"שטח".

מאמר שנתבקשתי לקרוא במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה: היבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר-טל .

המאמר עוסק בהתפתחות החינוך הוירטואלי בעולם שמחובר באופן ישיר לפיתוח טכנולוגי. החינוך הוירטואלי דינאמי לחלוטין, המידע כל הזמן מתחדש והתלמיד נמצא תמיד בתהליך של למידה במרחב הטכנולוגי המערכתי. הוצגו מספר ממצאים שנמצאו במהלך המחקר, אתייחס לאחד הממצאים של המחקר, אשר נחרט בזכרוני , אשר בו מוזכרים מורים, אשר מסרבים לקבל את המציאות הגלובלית המאופיינת ע"י תרבות טכנולוגית, כלכלה עולמית ותקשורת ללא גבולות- ישנם מורים שאינם מתמצאים בטכנולוגיה וחשים אפילו בושה ממצב עגום זה לנוכח הידע הרב הקיים אצל ילדיהם או נכדיהם הצעירים, לא אחת נתקלתי במורים מהסוג הזה, לו היו מצליחים להחשף לשינויים חדשניים ולרעיונות חדשים והיו מקבלים את הסיוע והתמיכה לו הם זקוקים, היו מצליחים לשתף פעולה ואפילו להגיע למסקנה כי הטכנולוגיה באמת יכולה לתרום ולהקל בעבודה המורה השוטפת ויכולה לקדם אותם מבחינה מקצועית, לעומתם יש כאלה שעדיין מקובעים בעמדתם, בדרך התנהלותם (הם בד"כ המורים המבוגרים) אשר מתעקשים להמשיך בדרך שהם מכירים הכי טוב, ואינם מבינים שהם מעמיקים את הפער התרבותי שנוצר ביחס למציאות הטכנולוגית.

לאור ההתפתחות הטכנולוגית והידע הטכנולוגי המפותח שקיים בדור הצעיר של היום, הגיע הזמן שהמורים יראו בטכנולוגיות כדרך שיכולה לספק נגישות וקשר בין התלמידים, בינם לבין עצמם ובין הצוות, בין בתי"ס בארץ וברחבי העולם. המורים צריכים להבין את המציאות שאנו קיימים בתוכה ולהיות בה שותפים בעיצוב החברה של המאה העשרים ואחת.