התפתחויות טכנולוגיות הובילו להתפתחויות בחיי החברה האנושית, ולהפך: ככל שהתפתחה התרבות האנושית, ככל שבני-האדם למדו לחיות בקרבה גדלה והולכת, כך התפתחו צרכים, יושמו פתרונות, הועבר ידע והוחלפו רעיונות.
הטכנולוגיה תמיד היתה אחד הצירים המרכזיים, שסביבם סובבים חיינו. מכאן נובעת גם עוצמת השפעתה, לטוב ולרע: כשם שבאמצעותה אנו מגבירים את יכולתנו לתפקד, מרחיבים את טווח החושים שלנו ומתגברים על מגבלותינו הביולוגיות, כך היא מזיקה בנקל כאשר אנו עושים בה שימוש בלתי מבוקר, ניצולה של הטכנולוגיה למטרות מלחמה או יישומה ללא התייחסות למרכיבי הסביבה השונים עלולים להביא להרס העולם שבו אנו חיים. החור בשכבת האוזון בסטרטוספירה, הגברת אפקט החממה, זיהום מקורות מים, זיהום קרקעות וסחיפתן ודילדול במשאבי הטבע העומדים לרשותנו - כל אלה הם רק חלק מהנזקים שאנו גורמים לעצמנו ולסביבה שבה אנו חיים. פגעים אלה מדגישים את החשיבות של תהליכי קבלת החלטות המורכבים מבדיקת האפשרויות, תיכנון, פיתוח ויישום טכנולוגי. כל אלה מחייבים תפיסה מערכתית רחבה של שותפות, שנוטלים בה חלק כל גורמי החברה. כיצד נוודא כי ההחלטות שנקבל הן אכן הנכונות? רק על-ידי הבנת מהותה של הטכנולוגיה: מהי טכנולוגיה, מהם יחסי-הגומלין בין הטכנולוגיה לבין החברה האנושית וכיצד אנו יכולים לפתור באמצעותה בעיות, מבלי ליצור בכך בעיות אחרות. רק כך נהיה מסוגלים לקבל החלטות אחראיות.
סימני-השאלה המתעוררים כתוצאה מהשפעת הטכנולוגיה על איכות חיינו ממוקדים לא רק סביב סוגיית איכות הסביבה, אלא מתייחסים גם לסוגיות הדנות באיכות החברה האנושית. כך, למשל, יש הטוענים כי הגולם קם על יוצרו: במקום שהטכנולוגיה תהפוך לחלק מבוקר ונשלט בחיי האדם, שולטת הטכנולוגיה בחייו, וזאת מאחר שהפך להיות תלוי בה לחלוטין. די אם נחשוב על תוצאותיה של הפסקת חשמל לילית קלה, המותירה אותנו בלי אור, בלי אמצעי חימום או קירור, בלי אמצעי לשימור מזון (המקרר לא עובד) ואפילו בלי אמצעי להעברת הזמן (כן, גם הטלוויזיה, הרדיו והמחשב "מתים" בלי חשמל). טענה נוספת היא, כי הטכנולוגיה גורמת לכך שבני-האדם יתרחקו זה מזה ויהיו בודדים. למי מאיתנו אין חבר או חברה המתיישבים ליד מחשב מיד עם שובם הביתה "מתחברים" לאינטרנט, ו"משוטטים" בעולם באתרים שונים ומשונים - וכל זאת בלי שהחליפו מילה אחת, או מבט עיניים, עם אדם כלשהו? יש מבקרים הטוענים כי בקצב כזה, עד מהרה נשכח כיצד לפתח יחסי אנוש יומיומיים, בלתי אמצעיים, בין אדם לחברו. האומנם? וזה מוביל אותנו למחשבה אודות הדור הצעיר הגדל בסביבה חדשה, אשר אין לנו הרבה נסיון בהשלכות שלה לטווח הרחוק.
שיתוף פעולה ברמה גלובלית יכול להתקיים בין בתי-ספר ברחבי הארץ והעולם, בפרויקטים של למידה, בהחלפת מידע, באירגון מפגשים סימולטניים במקומות שונים בעולם בו-זמנית, ועוד. מגבלות הזמן והמקום נפרצות; אין אנו עוד אזרחיה של עיר מסוימת במדינה מסוימת, אלא אזרחי העולם, בעלי יכולת להיות שותפים בתהליכים המתרחשים בו, ובעלי מחויבות לשמור עליו. וזה היופי שבדבר, תרומה לזולת, לחברה אחרת שיתוף פעולה והרמוניה בין חברות זה דבר חיובי התורם לאנושות ומעצים אותה כחברה בכפר גלובלי.
בעצם כל אחד מאיתנו צריך להיות אחראי ומחויב לשימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים לשיפור איכות חיינו - מהרמה האישית ביותר, כמו מיחזור ומיון אשפה, ועד לרמה גלובלית, כמו אכיפת בקרה מחמירה על תהליכי תעשייה מזהמים במדינות העולם. לכל אחד מאיתנו הזכות והאחריות על חייו. כאשר חיים אלו מתקיימים מתוך הבנת האפשרויות האדירות העומדות בפנינו, ומתוך הבנת מחויבותינו ואחריותנו כלפי עולם זה שבו אנו חיים - הם מבטאים את מהותה של הדמוקרטיה.
אתן דוגמא למקרה שמטריד אותי מאז פתיחת אתר ההדלפות ( זהו הפוסט השני שאני עוסקת באתר ההדלפות )- אתר ויקיליקס הוא אתר ההדלפות ופרסום עשרות אלפי המסמכים שנבחרו להיות מסווגים ולא להחשף בפני הציבור , לא בכדי. לצערי, פרשת ויקיליקס עלולה לערער את הסדרים הקיימים בחברה לאורך דורות והקלות הבלתי נסבלת שבה בטחנו בהצפנה תתאדה מהעולם. אנשים יחשבו כמה פעמים לפני שישתפו אחרים במסמכים או במידע חשאי. זו יכולה להוות מעין התפקחות של החברה, שמבינה שכמו שניתן להצפין מידע ניתן גם לשעתק אותו בעלות אפסית ובמהירות אדירה. יש לכך השלכות חיוביות ושליליות, תלוי בנקודת מבטו של האדם . מבחינה זו, מצד אחד הדבר עלול לגרום לסיכון ביטחוני וצבאי של מדינות, אך ייתכן שיהיו לכך גם השלכות פוליטיות חיוביות, כי הידיעה שבין כה מתי שהוא בעתיד המידע ייצא לאור - תעודד שקיפות פוליטית ציבורית של המדינה כלפי תושביה וכלפי המדינות האחרות - מהטעם הפשוט שאין יותר ערך להצפנת מידע.
יחד עם זאת, לא נוכל לדעת כיצד יתפתחו העניינים וכיצד תושפע האנושות ממציאות מעין זו. לכן אני חושבת , שעלינו לשמור על חברה דמוקרטית ולהפעיל שיקול דעת ובחירה אחראית אשר תשלב בצורה נבונה ומבוקרת תבונה טכנולוגית עם מוסר חברתי וסביבתי שיכול להוביל ליצירתה של תרבות אנושית מודעת ומחויבת ל"כפר הגלובלי" שבו אנו חיים; תרבות שבה האדם הוא חלק מהסביבה, שבמסגרתה הוא יודע להשתמש בדרך נבונה ושאינה הרסנית במשאבי הסביבה עכשיו ובעתיד.
בכתיבת הפוסט נעזרתי באתר הבא:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה