בשיעור האחרון שמעתי לראשונה מד"ר אלון הסגל על מושג הקונקטיביזם (connectivism) - תיאורית למידה המתיחסת למושג רשת כמושג מרכזי בהבנת תהליכי למידה. מצאתי מאמר של ג'ורג' סימנס העוסק בקונקטיביזם כ"תיאורית למידה שמתאימה לעידן הדיגיטאלי" .המאמר נמצא בכתובת הבאה:
קונקטיביזם הינה תיאוריה עדכנית שהמשיג סימנס (2006) , עקרונותיה של התאוריה מתחברים באופן ברור למיומנויות חשיבה גבוהות בלמידה משמעותית המשלבת את האינטרנט ומתבססת עליו. הגישה הקונקטיביסטית ללמידה מתבססת על החשיבות של רשת האינטרנט כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה וניתוח מורכב של הידע. למידה במרחב המתוקשב היא יצירת מידע. היכולת והכוונה למצוא מידע ולהפכו לידע משמעותיים יותר מן הידיעה עצמה בתחומי תוכן מגוונים.
קונטקיביזם הוא שילוב של עקרונות מורכבים, העוסקת בלמידה מסועפת, והלומד הוא במידה רבה יותר אחראי לתהליך הלמידה שלו – בהשוואה ללמידה המסורתית. הוויקי, המאמרים, הדיונים – כל אלה דורשים מהלומד כישורי למידה רבים. סוגיה זו נידונה גם במאמר של סימנס אשר משווה את הלמידה שהייתה קיימת בעבר לזו של היום: בעבר היא היתה איטית יותר, תהליך מסירת המידע לא היה כה מהיר וגם תפוצתו היתה יותר מצומצמת (השוו כיתה של 30 ילד לזו של כמה מאות תלמידים).
נשמע לכם אולי ערטילאי ומופשט מידי. אנסה לתת דוגמא ללמידה מסוג זה:
ניהול יומן למידה (בלוג) בידי לומד או בידי קבוצת לומדים היא אחת הפעולות המומלצות, מנסיוני האישי (בניהול בלוג זה), בתחום המטאקוגניציה. יומן מסוג זה יכול לעזור ללמידה הפעילה ולהרחיב את משמעות הנלמד, בין אם הלומד בוחר בעצמו את מה להרחיב ובין אם בוחרים עבורו. הלומד מעבד ומרחיב ביומן מושגים, טקסטים או רעיונות שהוא נחשף אליהם.
הרחבה זו שמקורה בלומד תורמת להרחבת משמעות פעילה שלו. התלמיד מתבקש להרחיב את המשמעות בעזרת עיבוד והרחבה של מושג, טקסט או של רעיון ולהשתמש בכלים שונים: חיבור או קישור לחיים או למקרים, בניית דימויים או מטפורות, חיבור למידע אחר וקישורים שונים ברוח הקונקטיביזם. אפשר גם שקבוצת לומדים תנהל הרחבה כזו במשותף, ובכך תתרום לגיוס ההיבט החברתי החשוב ללמידה. מנהל היומן לומד להפעיל חשיבה ביקורתית המאפשרת ללומד תהליך של התכנסות בתוך עצמו ולהביא לידי ביטוי העדפות שלו בחירה בין משמעויות, פרשנויות שלו, דרך התנסות מנקודת מבט שלו, מסקנות, פתרונות שלו או דרכי פתרון והחלטות אישיות. פעילויות אלה מופעלות בד"כ כשצריך להגיע להסכמות או לתובנות שתהיינה נורמטיביות או מקובלות בתחום הידע והתוכן של הלמידה.
אני חושבת שלמידה מסועפת זו דורשת תהליכים משמעותיים המובילים ללמידה משמעותית מעמיקה ורחבה הדורשת סבלנות והתמדה. ולפני שמגיעים ללימוד מסוג זה בבתי הספר יש להכשיר את הקרקע אצל הלומד ולפתח אצלו יכולות חשיבה מתאימים שיכולים לצייד אותו בכלים קוגנטיביים אלה. ולכן רצוי להתחיל את הדרך עוד בשלבי ההתפתחות הראשונים של החינוך בגן הילדים ולפתח כבר בגיל הצעיר חשיבה עצמאית, יצירתית ומשמעותית.
קונטקיביזם הוא שילוב של עקרונות מורכבים, העוסקת בלמידה מסועפת, והלומד הוא במידה רבה יותר אחראי לתהליך הלמידה שלו – בהשוואה ללמידה המסורתית. הוויקי, המאמרים, הדיונים – כל אלה דורשים מהלומד כישורי למידה רבים. סוגיה זו נידונה גם במאמר של סימנס אשר משווה את הלמידה שהייתה קיימת בעבר לזו של היום: בעבר היא היתה איטית יותר, תהליך מסירת המידע לא היה כה מהיר וגם תפוצתו היתה יותר מצומצמת (השוו כיתה של 30 ילד לזו של כמה מאות תלמידים).
נשמע לכם אולי ערטילאי ומופשט מידי. אנסה לתת דוגמא ללמידה מסוג זה:
ניהול יומן למידה (בלוג) בידי לומד או בידי קבוצת לומדים היא אחת הפעולות המומלצות, מנסיוני האישי (בניהול בלוג זה), בתחום המטאקוגניציה. יומן מסוג זה יכול לעזור ללמידה הפעילה ולהרחיב את משמעות הנלמד, בין אם הלומד בוחר בעצמו את מה להרחיב ובין אם בוחרים עבורו. הלומד מעבד ומרחיב ביומן מושגים, טקסטים או רעיונות שהוא נחשף אליהם.
הרחבה זו שמקורה בלומד תורמת להרחבת משמעות פעילה שלו. התלמיד מתבקש להרחיב את המשמעות בעזרת עיבוד והרחבה של מושג, טקסט או של רעיון ולהשתמש בכלים שונים: חיבור או קישור לחיים או למקרים, בניית דימויים או מטפורות, חיבור למידע אחר וקישורים שונים ברוח הקונקטיביזם. אפשר גם שקבוצת לומדים תנהל הרחבה כזו במשותף, ובכך תתרום לגיוס ההיבט החברתי החשוב ללמידה. מנהל היומן לומד להפעיל חשיבה ביקורתית המאפשרת ללומד תהליך של התכנסות בתוך עצמו ולהביא לידי ביטוי העדפות שלו בחירה בין משמעויות, פרשנויות שלו, דרך התנסות מנקודת מבט שלו, מסקנות, פתרונות שלו או דרכי פתרון והחלטות אישיות. פעילויות אלה מופעלות בד"כ כשצריך להגיע להסכמות או לתובנות שתהיינה נורמטיביות או מקובלות בתחום הידע והתוכן של הלמידה.
אני חושבת שלמידה מסועפת זו דורשת תהליכים משמעותיים המובילים ללמידה משמעותית מעמיקה ורחבה הדורשת סבלנות והתמדה. ולפני שמגיעים ללימוד מסוג זה בבתי הספר יש להכשיר את הקרקע אצל הלומד ולפתח אצלו יכולות חשיבה מתאימים שיכולים לצייד אותו בכלים קוגנטיביים אלה. ולכן רצוי להתחיל את הדרך עוד בשלבי ההתפתחות הראשונים של החינוך בגן הילדים ולפתח כבר בגיל הצעיר חשיבה עצמאית, יצירתית ומשמעותית.
