קורי רשת האינטרנט מתפשטים וחודרים למערכת החינוך בשנים אחרונות. המדיה שהתפתחה בצורה כה מהירה במערכות המסחריות, הפרסומיות, והבנקאיות הגיעה גם למערכת החינוך.
ההטמעה מתרחשת בשלושה אופנים עיקריים:
א. לימודים מקוונים – קורסים המועברים דרך הרשת, ללא מפגשי פנים אל פנים של המורה והתלמידים. אלה התחילו להתפתח עוד לפני עידן האינטרנט ההמוני כמענה לתלמידים הגרים במקומות מרוחקים ממרכזי הלימוד, או לאנשים המעונינים בהשכלה בנוסף לעבודה במשרה מלאה, כגון האוניברסיטה הפתוחה. רשת האינטרנט אפשרה הפצה רחבה יותר של הלימוד מרחוק, ונתנה הרגשה או אשליה שבאמצעות הרשת הלימוד מרחוק אפשרי לכל אחד. קיימות מכללות ואוניברסיטאות ווירטואליות המציעות קורסים מתוקשבים ותוכניות ללימודים לתעודות ולתארים אקדמיים. מאידך אנו עדים לתופעה שקורסים רבים ברשת מפותחים ע"י אנשי עסקים, או אנשי מחשבים, אך לא ע"י אנשי חינוך או מורים.
ב. אופן שני של שילוב האינטרנט במערכת החינוך הוא השימוש במדיה כמקור מידע – עבור לימודים קונבנציונליים. זהו שימוש פסיבי באינטרנט, של המורה ושל התלמידים. הלימודים בכתה מתקיימים כרגיל, והתלמידים מחפשים חומר לעבודותיהם באינטרנט – אולי במקום ללכת לספריה. גם חלק מהמורים נעזרים באינטרנט כמקור מידע לצורך הכנת החומר להוראה.
ג. אופן שלישי המתפתח הוא שימוש אקטיבי באינטרנט כעזר הוראה נוסף ללימודים בכתה: הלימודים מתקיימים בכתה, במפגשים פנים אל פנים בין מורה ותלמידים. בנוסף נבנה אתר אינטרנט המלווה את הקורס ותומך בו. כאן השימוש באינטרנט הוא אקטיבי - בונים אתר המתאים לצורכי הקורס והתלמידים.מדובר באתרי אינטרנט תומכי קורסים במכללות ובאוניברסיטאות. ישנם מרצים שבנו את האתרים בעצמם, וכאלה שהשתמשו במעטפת מוכנה כזו או אחרת, לתוכה יצקו תכנים מתאימים.
בהתחשב באופן השימוש השלישי שהוזכר עולה במחשבתי השאלה: מה הוביל את אותם מרצים לשלב אתרים תומכי קורסים לצורכי הוראה בקורסים בהם מתקיימים מפגשי פנים אל פנים. כיצד התנסות זו שלהם יכולה להשפיע על התוכניות העתידיות לגבי שילוב אתרים תומכי קורסים בהוראה?
לפי בראון, על המורים להעריך את תפקיד הטכנולוגיה כזרז להתפתחותם המקצועית, וכמקור לכלי לימוד. כלומר צריכה להיות הדגשה של הפדגוגיה, ומודעות לכך שטכנולוגיה חדשה יכולה לדחוף את הלומדים לסביבה יותר קונסטרוקטיביסטית.
בראון טוען , שבין אם רואים בטכנולוגיה כוח מניע בהוראה, ובין אם רואים בה מערכת כלים לשיפור התקשורת ולהרחבת מגוון דרכי הוראה, הפיתוח של תהליכים ותוצרים מתחיל במספר קטן של בודדים או צוותים, והוא אשר יקבע האם יחלחל החידוש לכלל המערכת או לא. מידת התרומה של אתרים תומכי קורסים לשיפור ולהתייעלות תהליכי ההוראה / למידה תלויה במורים: בחומרים שהם מכניסים לאתר, בפעילויות, וביישום במהלך הקורס.
קוליס טוענת שרצויות פגישות פנים אל פנים בין התלמיד והמורה ובין התלמידים עצמם. לדעתה קיימות חוויות לימודיות, וכן אספקטים של התפתחות אדם כאינטלקטואל, שהנם יותר מאשר הצרוף של קריאת ספרים ועבודה על מטלות בסביבת הבית הנוחה של התלמיד.מאידך, בהחלט רצוי לחנך את התלמידים לשימוש מושכל בתקשוב. לכן חשוב לבנות אתר תומך לקורסים/ למקצועות.
אני תומכת בדעתה של קוליס ומוסיפה כי שילוב של לימוד פנים אל פנים ועבודה מול מחשב יכולה להגביר את המוטיבציה אצל הלומד ולגוון את סביבת העבודה שלו.
ולסיום, אתייחס לשאלה שנשאלה קודם, אני מסיקה כי המרצים אשר בחרו בסביבת עבודה משולבת, המאפשרת להפיק לקחים מניסיונם באמצעות אתרי-אינטרנט תומכי-קורסים ביקשו להוביל לחיזוק ועיצוב שיטת הוראה זו, לאפיון מעלותיה וחסרונותיה, ואולי לבדיקת הפצתה גם למסגרות הוראה נוספות בעזרת אותם פרחי הוראה, אשר מסיימים את לימודיהם ויוצאים ל"שטח".
ההטמעה מתרחשת בשלושה אופנים עיקריים:
א. לימודים מקוונים – קורסים המועברים דרך הרשת, ללא מפגשי פנים אל פנים של המורה והתלמידים. אלה התחילו להתפתח עוד לפני עידן האינטרנט ההמוני כמענה לתלמידים הגרים במקומות מרוחקים ממרכזי הלימוד, או לאנשים המעונינים בהשכלה בנוסף לעבודה במשרה מלאה, כגון האוניברסיטה הפתוחה. רשת האינטרנט אפשרה הפצה רחבה יותר של הלימוד מרחוק, ונתנה הרגשה או אשליה שבאמצעות הרשת הלימוד מרחוק אפשרי לכל אחד. קיימות מכללות ואוניברסיטאות ווירטואליות המציעות קורסים מתוקשבים ותוכניות ללימודים לתעודות ולתארים אקדמיים. מאידך אנו עדים לתופעה שקורסים רבים ברשת מפותחים ע"י אנשי עסקים, או אנשי מחשבים, אך לא ע"י אנשי חינוך או מורים.
ב. אופן שני של שילוב האינטרנט במערכת החינוך הוא השימוש במדיה כמקור מידע – עבור לימודים קונבנציונליים. זהו שימוש פסיבי באינטרנט, של המורה ושל התלמידים. הלימודים בכתה מתקיימים כרגיל, והתלמידים מחפשים חומר לעבודותיהם באינטרנט – אולי במקום ללכת לספריה. גם חלק מהמורים נעזרים באינטרנט כמקור מידע לצורך הכנת החומר להוראה.
ג. אופן שלישי המתפתח הוא שימוש אקטיבי באינטרנט כעזר הוראה נוסף ללימודים בכתה: הלימודים מתקיימים בכתה, במפגשים פנים אל פנים בין מורה ותלמידים. בנוסף נבנה אתר אינטרנט המלווה את הקורס ותומך בו. כאן השימוש באינטרנט הוא אקטיבי - בונים אתר המתאים לצורכי הקורס והתלמידים.מדובר באתרי אינטרנט תומכי קורסים במכללות ובאוניברסיטאות. ישנם מרצים שבנו את האתרים בעצמם, וכאלה שהשתמשו במעטפת מוכנה כזו או אחרת, לתוכה יצקו תכנים מתאימים.
לפי בראון, על המורים להעריך את תפקיד הטכנולוגיה כזרז להתפתחותם המקצועית, וכמקור לכלי לימוד. כלומר צריכה להיות הדגשה של הפדגוגיה, ומודעות לכך שטכנולוגיה חדשה יכולה לדחוף את הלומדים לסביבה יותר קונסטרוקטיביסטית.
בראון טוען , שבין אם רואים בטכנולוגיה כוח מניע בהוראה, ובין אם רואים בה מערכת כלים לשיפור התקשורת ולהרחבת מגוון דרכי הוראה, הפיתוח של תהליכים ותוצרים מתחיל במספר קטן של בודדים או צוותים, והוא אשר יקבע האם יחלחל החידוש לכלל המערכת או לא. מידת התרומה של אתרים תומכי קורסים לשיפור ולהתייעלות תהליכי ההוראה / למידה תלויה במורים: בחומרים שהם מכניסים לאתר, בפעילויות, וביישום במהלך הקורס.
Brown, C. A., (1999). From the what and why to the how of course support systems – the value of the teachers’ perspective, International Journal of Educational Telecommunications Volume 5 No. 4.
קוליס טוענת שרצויות פגישות פנים אל פנים בין התלמיד והמורה ובין התלמידים עצמם. לדעתה קיימות חוויות לימודיות, וכן אספקטים של התפתחות אדם כאינטלקטואל, שהנם יותר מאשר הצרוף של קריאת ספרים ועבודה על מטלות בסביבת הבית הנוחה של התלמיד.מאידך, בהחלט רצוי לחנך את התלמידים לשימוש מושכל בתקשוב. לכן חשוב לבנות אתר תומך לקורסים/ למקצועות.
Collis, B. and De Boer, W.,(1999(, The TeleTOP Method At The University Of Twente, International Journal of Educational Telecommunications Volume 5 No. 4.
אני תומכת בדעתה של קוליס ומוסיפה כי שילוב של לימוד פנים אל פנים ועבודה מול מחשב יכולה להגביר את המוטיבציה אצל הלומד ולגוון את סביבת העבודה שלו.
ולסיום, אתייחס לשאלה שנשאלה קודם, אני מסיקה כי המרצים אשר בחרו בסביבת עבודה משולבת, המאפשרת להפיק לקחים מניסיונם באמצעות אתרי-אינטרנט תומכי-קורסים ביקשו להוביל לחיזוק ועיצוב שיטת הוראה זו, לאפיון מעלותיה וחסרונותיה, ואולי לבדיקת הפצתה גם למסגרות הוראה נוספות בעזרת אותם פרחי הוראה, אשר מסיימים את לימודיהם ויוצאים ל"שטח".
היי איריס !
השבמחקהעלית סוגיות מעניינות.
"מה הוביל את אותם מרצים לשלב אתרים תומכי קורסים לצורכי הוראה בקורסים בהם מתקיימים מפגשי פנים אל פנים ?"
להלן הסיבות שהובילו אותי לבנות אתר:
- רציתי כלי טכנולוגי שהתלמידים מכירים ושולטים בו וכך לפתוח ערוץ תקשורת נוסף אשר גם ישמש להעברת מסרים וגם לתכנים.
- הייתי מעוניין לתת גם לתלמידים להתנסות בהפעלה של כלים טכנולוגים וכך לסגל לעצמם מיומנות חשובה - חקירת כלים טכנולוגים.
- הפסקת הכתבות - מביאה לחסכון בזמן - מביאה להתעמקות בנושאים שונים ואף זמן ללימוד נושאים חדשים - מביאה גם לחסכון בדפי צילום - בהיבט של איכות הסביבה.
- רציתי לאפשר לתלמידים לראות מה היה בשיעור כאשר הם מגיעים הביתה (וגם להורים).
- רציתי לאפשר לתלמידים שלא יכלו להגיע פיסית לשיעור - להיות בכל זאת שותפים בשיעור ע"י צ'אט בזמן השיעור.
- היה לי חשוב לבנות מערכת שתלמידים יוכלו לגלוש בתכנים גם בסלולר.
- אני משתמש בכלים אשר מאפשרים לי לתת מטלות קבוצתיות ובכך אני משפר את כישורי עבודת הצוות של התלמידים.
- היה חשוב לי להתנסות גם בפלטפורמה המאפשרת קורס מקוון מלא (e-Learning) כיוון זה תחום חם כיום וגם משמש לשעת חירום.
* היה ברור לי שמכיוון שמדובר ביוזמה פרטית אף אחד לא ישלם לי כך - עשיתי זאת מכל הסיבות שהוזכרו.
* התחלתי לבנות אתר לצרכים שלי וזה התפתח לסביבות עבודה אישיות לסטודנטים ומרצים הכוללות גם הדרכות.
כדי לראות מה בדיוק אני עושה, איך ולמה - ניתן לצפות בסרטון:
http://www.youtube.com/watch?v=JfstaWi5E6s
היי איריס,
השבמחקמאוד נהנתי לקרוא את הפוסט. כל מה שכתבת מתחבר עם כל מה שלמדנו במהלך כל הקורסים. לכל גישת לימוד יתרונות וחסרונות משלה. אני מתחברת מאוד לגישה השלישית: שילוב של הטכנולוגיה ומפגשים פנים מול פנים. הטכנולוגיה מספקת את סביבת הלמידה הקונסרוקטיביסטית וחוויית למידה אחרת. המפגשים פנים מול פנים חשובים לפן החברתי, שהילד לא יהיה מנוכר חברתית ובנוסף חשובה האינטראקציה של התלמידים בתהליך הלמידה, ההבעות פנים טון הדיבור ועוד. לגבי שאלתך על בניית אתר: כשמורה בונה אתר הוא יכול להכניס תכנים רלוונטים למקצוע ולנושאים שהוא מלמד, לתקשר עם התלמידים מחוץ לשעות ביה"ס, עדכונים מיוחדים הקשורים לשיעור, הפצת חומרי למידה שונים ועוד- האתר עושה את הלמידה ליותר אטרקטבית ומחייבת.
שלום איריס,
השבמחקשמי רונית זלוף, מורה למקצועות חשמל אלקטרוניקה בתיכון ובמכללה.
אני בעד שלוב של הוראה פרונטלית עם עבודה מתוקשבת. לצערי ניסיתי לבצע זאת מספר פעמים ולא תמיד הצלחתי בגלל חוסר מוטיבציה של התלמידים בבית וחוסר שיתוף פעולה. לדוגמא ע"י העברת חומר או בניית פרויקטון באלקטרוניקה כאשר הבנייה בכיתה וכתיבת החוברת בבית. בכתיבת החוברת היו צריכים לשלב חומר לימודי אותו מצאו ברשת ושילובו בספר הפרויקט. חייבתי גם את העברת החומר הכתוב ביני ובין התלמידים באמצעות מייל. לצערי התלמידים לא מעוניינים ללמוד בבית , וזה לא משנה באופן הלמידה ( בעזרת ספרים או בצורה מתוקשבת). בכיתה הם משתפים פעולה חלקית ( בעבודה כיתתית מול מחשב מוצאים אותם לעיתים גולשים לתחומים אחרים).
המסקנה שלי צריך להמשיך לנסות להכניס את המחשב להוראה אבל אסור עדיין לותר על המתכונת הקיימת היום, הילדים לא בשלים מבחינת הבגרות שלהם ללמידה עצמאית הם עדיין חיבים במסגרת.
לאיריס .
השבמחקמעניין לקרוא גם את התגובות לפוסט . כל תגובה - רעיון ודעה שונים .
היום - כאשר הילדים נמצאים בעידן הדיגיטלי , חיים אותו , אין ספק שמערכת החינוך חייבת גם היא לצעוד לכיוון הטכנולוגיה ויישומיה השונים . לפי דעתי הילדים משתעממים בקלות , וזקוקים לגירויים רבים בלמידה . פורומים - אשר ישמשו לשיח בין התלמידים,ההורים והמורה מעבר לשעות הלימודים . שימוש ברשתות חברתיות : יצירת דפי פייסבוק לכיתה / קהילת בית ספר .
שילוב מושכל של תכני הלימוד בישומים טכנולוגיים שונים וכו' .
אני חושבת על התלמיד הממוצע : במהלך החודשיים האחרונים , בחופש , הוא "היה" בפייסבוק , הוא שיחק במשחקי מחשב , הוא ראה סרטים תלת מימדיים ,ועם תחילת הלימודים אני צריכה להחזיר אותו להשתמש בחוברות עבודה בחשבון ??
אי אפשר לעצור את העגלה .
נהניתי לקרוא את הפוסט ואת התגובות . למדתי רבות .
שלום נעמי היקרה,
השבמחקקראתי את תגובתך והזדהיתי מאוד עם המעבר החד הזה מחופשה מלאה מכל מחוייבות לכניסה למסגרת של ביה"ס-מעבר זה, מבחינת הילד, אינו קל, ואם ניתן לו את הכלים המתאימים ונשפר את ההרגשה ביחסו לבית הספר בעזרת שילוב התקשוב בחינוך, נוכל לאפשר לו מעבר/ "נחיתה" קלה יותר לקראת תקופת הלימודים.
ממני, איריס.