מתוך האתר http://www.teachertube.com/
בהתייחס לקורס משחקים לימודיים ברשת עם פרופ' מיקי רונן הבנתי , כי משחקים לימודיים הם דבר נפלא אשר יכול לתרום רבות לתלמיד, שלמעשה אינו מגיע מרצונו החופשי לשבת בכיתה ולהאזין למורה. ואני כמורה צריכה לחשוב מה יעורר אצל הלומד את המוטיבציה הנדרשת בתהליך הלימוד. לא בכל מצב ובכל זמן נוכל להשתמש במשחקים לימודיים, אלא יש צורך ללמוד כיצד להכניס את המשחק הלימודי לכיתה ולהבנות את הידע של הלומד בתחום כלשהוא בדרך הנכונה והיעילה. המאמר "משחקים מקוונים" יכול לכוון את המורה בדרך הנכונה להכנסת המשחק הלימודי לכיתה.
משחקים מקוונים
למידה מבוססת משחק מקוון היא שיטת הוראה המשלבת תכנים לימודיים או לימוד עקרונות בעזרת משחקי מחשב במטרה למשוך את תשומת לב של הלומדים. יישומים אלה מבוססים על התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית של החינוך.
בהתבסס על התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית של חינוך, למידה המבוססת משחק מקוון משלבת בתוכה תוכן לימודי עם מחשב או משחקי וידאו. למידה זו יכולה לבוא לידי ביטוי כמעט בכל הנושאים הנלמדים וברמות שונות. תומכי למידה מבוססת משחק מקוון טוענים כי הוא מספק הזדמנויות למידה אשר מושכות את הלומדים ואופן הלמידה האינטראקטיבי עוזר בהכנתם והשתלבותם בחברה הגלובלית - טכנולוגית של המאה ה -21.
ההסטוריה של המשחק המקוון
מארק פרנסקי מסביר כי פריצת הדרך של למידה מבוססת המשחק המקוון החלה בסוף המאה ה-20. מארק טוען כי, תלמידי יסודי ותיכון של היום נעזרים ןמשתמשים בטכנולוגיה –עוסקים לא רק במחשבים אלא גם בטלפונים סלולריים, מוסיקה דיגיטלית , נגני וידאו, משחקי וידאו, וכן שורה של יישומים אחרים אשר מצריכים שימוש בטכנולוגיה. לכן פרנסקי סבור כי התלמידים של היום חושבים ומעבדים אינפורמציה באופן שונה מקודמיהם. מורים, פרנסקי מכנה אותם "מהגרים דיגיטליים", עכשיו צרכים להסתגל לשפה וללמוד סגנונות של "הילידים הדיגיטליים ", מונח זה, לפי פרנסקי, מתאר את התלמידים, אשר מוקפים באופן קבוע בטכנולוגיה. פרנסקי ממליץ למורים להתאים את ההוראה שלהם כדי לענות על הצרכים של התלמידים, ומציע להם ליישם בעזרת המחשב או בעזרת משחקים מקוונים את הלמידה בכיתה . משחקים אלו יכולים לשמש בתחומי עניין שונים ובמגוון דרכים.
מרכיבי המשחק המקוון
למידה המבוססת על משחק מקוון כוללת פעילויות שיכולות לנוע בין השלמת משימות פשוטות מאוד לפיתוח מיומנויות בפתרון בעיות מורכבות. לדברי פטרישיה דיאבל, קיימים מספר סוגי משחקים: פעולה, הרפתקאות, לחימה, פאזל, משחק תפקידים, ספורט ואסטרטגיה.דיאבל מציינת כי כאשר בוחרים משחק לימודי יש לקחת בחשבון את המרכיבים הבאים: גיל התלמידים, מאפייניהם, מגדר, רמת תחרותיות, ואת נסיונם הקודם במשחק. קושי המשחק בהתחשב בגיל התלמידים. צרכים מיוחדים- האם תלמידים יכולים להתקדם במשחק בכוחות עצמם? משחק המתאים למגדר- מבחינת בחירה של הדמויות, השפה או מצבים.
מספר שחקנים. כמה תלמידים יכולים לשחק בבת אחת? האם יש תלמידים שיושבים בחיבוק ידיים? תפקידו המורה- פסיבי או משתתף פעיל?
בנוסף, המורים צריכים לשקול אם במשחק רמת התחרותיות רבה מדי, אם המשחק ארוך ומסורבל ומידת האפקטיביות ברמת הקושי במשחק. דיאבל מציעה מספר מרכיבים הדרושים ללמידה יעילה המבוססת משחקים מקוונים. קודם כל, המשחקים חייבים לשמור על למידה ועל רמת עניין של הלומד גם ברמת הקושי הגבוהה.
כללים ומטרות של המשחק המקוון הם גם מרכיבים חשובים במשחק. המורים חייבים לדאוג שתוצאות המשחק יהיה ברורות ומספקות משוב מיידי. בנוסף, דיאבל ממליצה שלתלמידים יהיה תפקיד אינטראקטיבי לא רק עם המשחק, אבל עם עמיתיהם.
יתרונות המשחק המקוון
לדברי פטרישיה דיאבל, ללמידה המבוססת על המשחק המקוון יש פוטנציאל לעודד תלמידים ולהעלות אצלם את רמת המוטיבציה האישית, למידה זו מציעה חוויות תוך טיפוח הזיכרון לטווח ארוך ומספקת ניסיון מעשי. דיאבל מציעה למורים, כי על מנת לייעל את הלמידה מבוססת משחק מקוון בכיתה, יש להשתמש במשחקים שאינם אלימים המאפשרים תכנון ופתרון בעיות ומתייחסים לתוכנית הלימודים. דיאבל ממליצה להשתמש במשחקי תפקידים , סימולציה, משחקי הרפתקאות, כי הם תורמים בפיתוח של יותר ממיומנות אחת. דיאבל מציינת גם את התרומה של למידה מבוססת משחק התורמת בפיתוח של אוצר המילים ושיפור הבשלות הנפשית אצל הלומד.לדברי מארק גריפיתס, משחקי וידאו או משחקים מקוונים יכולים לספק כלי נהדר לביצוע מחקר חינוכי. גריפיתס טוען כי במשחקים מקוונים יש היצע רב לתלמידים בעלי רקע דמוגרפי שונה. המשחקים יכולים לסייע לתלמידים להגדיר ולפעול להשגת מטרות, לספק משוב מועיל, וגם לשמור את התוצאות של המשחק למטרות מדידה והערכה. בנוסף, גריפיתס מציין כי, האופי האינטראקטיבי של משחקים מקוונים מגרה ללמידה , מעודד ומאתגר את המשתתפים וחושף אותם לידע חדש. גריפיתס מציין גם כי משחקי וידאו יכולים לסייע לתלמידים לפתח מיומנויות מחשב אשר ישמשו אותם בחברה אשר ממשיכה להתפתח מבחינה טכנולוגית.
מגבלות המשחק המקוון
המתנגדים לשילוב משחקי למידה מקוונים טוענים כי משחקים בהשוואה לכלים אחרים אשר ניתן לשלבם בלמידה הם יותר מסיחי דעת ,ועלולים לגרום לבלבול וכי מטרות המשחק לא בהכרח עולות בקנה אחד עם מטרות הלמידה של הכיתה. דיאבל מציעה כי , כאשר משתמשים בכלי הוראה זה, על המורים לקחת בחשבון את מידת ההשפעה של המשחק על התלמידים מבחינה קוגניטיבית ופיזיולוגית. המורים חייבים לדאוג לכך שהתוכן של המשחק יתאים לקבוצות הגיל ולכך שהמשחק יתאים להוראה המבוססת על סטנדרטים מוגדרים.גריפיתס טוען כי אחת המגבלות הבולטות בהערכת השימוש במשחקים מקוונים לצורכי למידה היא העובדה כי משחקים אלה מתעדכנים ועוברים שדרוג כל הזמן. כתוצאה מכך, קשה לחוקרים להעריך את ההשפעה החינוכית של משחקים אלה בתהליך הלמידה. המורים חייבים לקחת בחשבון גם את היכולת לגישה נוחה ותומכת באותה טכנולוגיה (בהפעלת המשחק הלימודי ) בבית הספר.
בהתבסס על התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית של חינוך, למידה המבוססת משחק מקוון משלבת בתוכה תוכן לימודי עם מחשב או משחקי וידאו. למידה זו יכולה לבוא לידי ביטוי כמעט בכל הנושאים הנלמדים וברמות שונות. תומכי למידה מבוססת משחק מקוון טוענים כי הוא מספק הזדמנויות למידה אשר מושכות את הלומדים ואופן הלמידה האינטראקטיבי עוזר בהכנתם והשתלבותם בחברה הגלובלית - טכנולוגית של המאה ה -21.
ההסטוריה של המשחק המקוון
מארק פרנסקי מסביר כי פריצת הדרך של למידה מבוססת המשחק המקוון החלה בסוף המאה ה-20. מארק טוען כי, תלמידי יסודי ותיכון של היום נעזרים ןמשתמשים בטכנולוגיה –עוסקים לא רק במחשבים אלא גם בטלפונים סלולריים, מוסיקה דיגיטלית , נגני וידאו, משחקי וידאו, וכן שורה של יישומים אחרים אשר מצריכים שימוש בטכנולוגיה. לכן פרנסקי סבור כי התלמידים של היום חושבים ומעבדים אינפורמציה באופן שונה מקודמיהם. מורים, פרנסקי מכנה אותם "מהגרים דיגיטליים", עכשיו צרכים להסתגל לשפה וללמוד סגנונות של "הילידים הדיגיטליים ", מונח זה, לפי פרנסקי, מתאר את התלמידים, אשר מוקפים באופן קבוע בטכנולוגיה. פרנסקי ממליץ למורים להתאים את ההוראה שלהם כדי לענות על הצרכים של התלמידים, ומציע להם ליישם בעזרת המחשב או בעזרת משחקים מקוונים את הלמידה בכיתה . משחקים אלו יכולים לשמש בתחומי עניין שונים ובמגוון דרכים.
מרכיבי המשחק המקוון
למידה המבוססת על משחק מקוון כוללת פעילויות שיכולות לנוע בין השלמת משימות פשוטות מאוד לפיתוח מיומנויות בפתרון בעיות מורכבות. לדברי פטרישיה דיאבל, קיימים מספר סוגי משחקים: פעולה, הרפתקאות, לחימה, פאזל, משחק תפקידים, ספורט ואסטרטגיה.דיאבל מציינת כי כאשר בוחרים משחק לימודי יש לקחת בחשבון את המרכיבים הבאים: גיל התלמידים, מאפייניהם, מגדר, רמת תחרותיות, ואת נסיונם הקודם במשחק. קושי המשחק בהתחשב בגיל התלמידים. צרכים מיוחדים- האם תלמידים יכולים להתקדם במשחק בכוחות עצמם? משחק המתאים למגדר- מבחינת בחירה של הדמויות, השפה או מצבים.
מספר שחקנים. כמה תלמידים יכולים לשחק בבת אחת? האם יש תלמידים שיושבים בחיבוק ידיים? תפקידו המורה- פסיבי או משתתף פעיל?
בנוסף, המורים צריכים לשקול אם במשחק רמת התחרותיות רבה מדי, אם המשחק ארוך ומסורבל ומידת האפקטיביות ברמת הקושי במשחק. דיאבל מציעה מספר מרכיבים הדרושים ללמידה יעילה המבוססת משחקים מקוונים. קודם כל, המשחקים חייבים לשמור על למידה ועל רמת עניין של הלומד גם ברמת הקושי הגבוהה.
כללים ומטרות של המשחק המקוון הם גם מרכיבים חשובים במשחק. המורים חייבים לדאוג שתוצאות המשחק יהיה ברורות ומספקות משוב מיידי. בנוסף, דיאבל ממליצה שלתלמידים יהיה תפקיד אינטראקטיבי לא רק עם המשחק, אבל עם עמיתיהם.
יתרונות המשחק המקוון
לדברי פטרישיה דיאבל, ללמידה המבוססת על המשחק המקוון יש פוטנציאל לעודד תלמידים ולהעלות אצלם את רמת המוטיבציה האישית, למידה זו מציעה חוויות תוך טיפוח הזיכרון לטווח ארוך ומספקת ניסיון מעשי. דיאבל מציעה למורים, כי על מנת לייעל את הלמידה מבוססת משחק מקוון בכיתה, יש להשתמש במשחקים שאינם אלימים המאפשרים תכנון ופתרון בעיות ומתייחסים לתוכנית הלימודים. דיאבל ממליצה להשתמש במשחקי תפקידים , סימולציה, משחקי הרפתקאות, כי הם תורמים בפיתוח של יותר ממיומנות אחת. דיאבל מציינת גם את התרומה של למידה מבוססת משחק התורמת בפיתוח של אוצר המילים ושיפור הבשלות הנפשית אצל הלומד.לדברי מארק גריפיתס, משחקי וידאו או משחקים מקוונים יכולים לספק כלי נהדר לביצוע מחקר חינוכי. גריפיתס טוען כי במשחקים מקוונים יש היצע רב לתלמידים בעלי רקע דמוגרפי שונה. המשחקים יכולים לסייע לתלמידים להגדיר ולפעול להשגת מטרות, לספק משוב מועיל, וגם לשמור את התוצאות של המשחק למטרות מדידה והערכה. בנוסף, גריפיתס מציין כי, האופי האינטראקטיבי של משחקים מקוונים מגרה ללמידה , מעודד ומאתגר את המשתתפים וחושף אותם לידע חדש. גריפיתס מציין גם כי משחקי וידאו יכולים לסייע לתלמידים לפתח מיומנויות מחשב אשר ישמשו אותם בחברה אשר ממשיכה להתפתח מבחינה טכנולוגית.
מגבלות המשחק המקוון
המתנגדים לשילוב משחקי למידה מקוונים טוענים כי משחקים בהשוואה לכלים אחרים אשר ניתן לשלבם בלמידה הם יותר מסיחי דעת ,ועלולים לגרום לבלבול וכי מטרות המשחק לא בהכרח עולות בקנה אחד עם מטרות הלמידה של הכיתה. דיאבל מציעה כי , כאשר משתמשים בכלי הוראה זה, על המורים לקחת בחשבון את מידת ההשפעה של המשחק על התלמידים מבחינה קוגניטיבית ופיזיולוגית. המורים חייבים לדאוג לכך שהתוכן של המשחק יתאים לקבוצות הגיל ולכך שהמשחק יתאים להוראה המבוססת על סטנדרטים מוגדרים.גריפיתס טוען כי אחת המגבלות הבולטות בהערכת השימוש במשחקים מקוונים לצורכי למידה היא העובדה כי משחקים אלה מתעדכנים ועוברים שדרוג כל הזמן. כתוצאה מכך, קשה לחוקרים להעריך את ההשפעה החינוכית של משחקים אלה בתהליך הלמידה. המורים חייבים לקחת בחשבון גם את היכולת לגישה נוחה ותומכת באותה טכנולוגיה (בהפעלת המשחק הלימודי ) בבית הספר.
Coffey, H' . Digital game-based learning, The university of north Carolina at chapel hill
http://www.learnnc.org/lp/pages/4970
http://www.learnnc.org/lp/pages/4970
מאמר זה מציג את ההסטוריה של המשחק הלימודי ומתייחס ליתרונות ולחסרונות שיש במשחק לימודי.
לאחר שהמשחק נבדק כמשמעותי עבור הלומד ותורם בתחום התוכן הלימודי, השלב הבא הוא לבדוק האם רמת הקושי מתאימה ללומד העצמאי לעומת השאר- יש להתאים את רמת הקושי לכל תלמיד על מנת שלא יווצר מצב שתלמיד אחד לא מבין מה עליו לבצע במשחק או למד חלקית את תחום התוכן אשר אותו משחק עוסק בו, או קל מידי עבורו ומסיים את המשימה במהירות רבה ומגיע לשעמום. על המורה לשים לב שאף אחד מהמצבים לא יקרה- זוהי מטלה לא פשוטה עבורו ולפני ביצוע מטלה זו עליו להכיר את הלומדים היטב.
