זהו נפרדים...פוסט סיכום

זהו, הגעתי כמעט לקו הסיום, יום אחרי המבחן האחרון, הרגשה נפלאה ומיוחדת, הרגשה של הקלה ושחרור. אך עדיין לא תם ונשלם. זהו פוסט סיכום שהוא בעצם התחלה חדשה, שבה אני מצויידת בארגז כלים של סוכנת תקשוב- שאותו קיבלתי בסיום הלימודים במגמת תקשוב ולמידה בניצוחה המושלם של ד"ר גילה קורץ.

במבט לאחור, לאחר עיון בפוסטים הקודמים שכתבתי, בפוסט הראשון הקצרצר שכתבתי , בו הייתי מאוד מדודה במלים וכתבתי תשובות קצרות הקולעות במדויק למה שנתבקשתי לכתוב   (-: - זה מצחיק, כי הרגשתי אז מאוד זהירה , חששות שהציפו אותי בפרט בשל העובדה שזו חשיפה, פומביות , שאינני רגילה אליה, התלמידים שלי אולי יגיעו לפוסטים האלה, אולי אף המנהל או סגניות של המנהל, ההורים, כולם עשויים להגיע לפוסטים שאכתוב. גם כאשר גילה ,בהדרכתה, איפשרה לסגור את הבלוג לקוראים חיצוניים - עדיין קיננה בי הדילמה בין קבלת משובים לבין החשיפה שלא היטיבה עמי. לבסוף כמו כולם , עם הזרם , נסחפתי להמשך עבודה עם בלוג פתוח לכולם.

 הנושאים בהם התמקדתי היו בעיקר נושאים שעניינו אותי בתחום התקשוב, נושאים שחשבתי ש"שווה" לי להשקיע ולקרוא עליהם- יחד עם זאת הייתי מאוד רגישה לנושאים שיכולים לעניין את הקוראים ולכן בחרתי בנושאים משותפים שיכולים לעניין אותי ובעיקר למשוך את הקוראים. משיכת הקוראים היתה חשובה לי מכיוון שבתהליך למידה חשוב לקבל משוב כן ואמיתי מהסובבים  אחרת לא מתקיימת למידה ואין הפרייה משמעותית בתהליך הלמידה ,חיזוק לכך קיבלתי גם בשיעורה של ד"ר נטע נוצר שהתייחסה לכך בנושא למידה משמעותית.

אני חושבת שניהול בלוג הוא מיומנות, אשר צריך לפתח אותה תוך שימוש ופעולה המתבקשת מהלומד. מיומנות זו נרכשת במשך הזמן והניסיון. ראיה לכך היא כל התהליך הזה שעברתי מפוסט קצר ונטול תחושות, רגשות, מחשבות וכתיבה חופשית לפוסט שאני כותבת עכשיו שהוא חופשי וחסר מחסומים, שבו אני מרגישה שניתן לכתוב בגבולות הטעם הטוב כל דבר כמעט.

בזכות ניהול הבלוג, חיפשתי מקורות מידע בתחומים שונים והתעניינתי לעומקו של עניין, במסגרת התכנים שנלמדו, מיזגתי תכנים, חשתי שדברים מתקשרים אחד לשני, כאשר למדתי ממרצה אחד ומרצה אחר הזכיר אותם או גרם לי להיזכר באותו עניין ולהעמיק בו, לחשוב עליו שוב, ולהגיע כך לרמות חשיבה גבוהות יותר- הערכה/ כתיבה ביקורתית, אנליזה וסינתיזה של כל הנלמד. כאן המקום בו "חיברתי" , "תפרתי" את הכל. אלולא הבלוג, אני מודה ,כי לא הייתי  מגיעה לרמות חשיבה גבוהות שאותם הזכרתי.  לדעתי, זה מה  שנדרש מבית הספר לעשות בכדי להעלות את רמת החשיבה של כל לומד (ראו פוסט קודם שכתבתי בנושא הקשר ההדוק בין חשיבה ללמידה) - ולכן אני ממליצה לכל מורה להשתמש בהוראתו בכלי זה- לאפשר ללומדים לנהל בלוג משלהם, מקום שבו יוכלו להשיג יותר בלמידה  ולהרגיל אותם להגיע לרפלקציה עצמית , הערכה , פיתוח רעיונות חדשים ובכך להעצים את  הלמידה בכל תחום שהוא.

אני רוצה להודות ולחבק את כל מי שהיה לצידי ותמך בי באופן ישיר או עקיף:

חיבוק ראשון וחזק לנעמי , המלווה שלי, השותפה שלי, החברה שלי, הבחורה שבאמת לימדה אותי המון ושיתפה אותי בכל, ונתנה לי להרגיש נוח במחיצתה, ויחד הצלחנו לבצע את המשימות הנדרשות בהרמוניה ובשיתוף פעולה פורה ומוצלח ובשילוב מנצח של אהבה, התחשבות והנאה.

חיבוק שני וחזק לכל החברים והחברות שזכיתי להכיר במגמת תקשוב ולמידה, הייתם שותפים אמיתיים, שמחתי להיות בחברתכם, שמחתי להיות חלק מכם. ומאחלת לכל אחד ואחד מכם הצלחה בהמשך הדרך.

חיבוק שלישי חזק ומלא הערכה לד"ר גילה קורץ,  הכרתי בחיי הרבה מאוד מרצים: באוניברסיטה, במכללות, בהשתלמויות, בימי עיון ועוד, מעולם לא הכרתי כמוך, תמיד בחיוך רחב ורצון טוב לעזור, לתמוך, להיות קשובה לצרכי כסטודנטית ולצרכי הקבוצה כולה לגיבושה מתחילת הדרך והצלחתה. יישר כוח, עלי והצליחי !

הקשר ההדדי בין חשיבה ולמידה

"החשיבה היא חקר מודע של ההתנסות למען מטרה מסוימת. המטרה עשויה להיות הבנה, קבלת החלטה, תכנון, פתרון בעיה, שיפוט, פעולה ..."    אדוארדו דה-בונו , ללמד חשיבה, 1998.
חשיבה יכולה להיות ברמות שונות , התאוריקנים הצביעו על שלוש רמות של חשיבה:הבנה ויכולת שימוש בידע קיים, במושגים ובמיומנויות. רמה שנייה, היכולת לפתור בעיות תוך בחירת הכלל ליישום. ורמה שלישית- מציאת הדרך ליישום הפתרון.

לפי הנאמר בשיעורה של ד"ר נטע נוצר, בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה", החינוך בבתי הספר אינו מצליח להגיע בהוראה לדרגות חשיבה גבוהות יותר מלבד זכירה והבנה- שהן רמות החשיבה הנמוכות ביותר לפי הטקסונומיה של בלום- וזהו ממצא מצער מאוד. המשימה בהוראה היא להעלות את רמות החשיבה בתהליך הלמידה ולהגיע לרמות חשיבה גבוהות- של יישום, אנליזה, סינתיזה והגבוהה ביותר הערכה וביקורת.

חשוב לציין כי חשיבה הוא לא דבר מובן מאליו , קיימים תנאים לחשיבה: החשיבה מתרחשת כאשר האדם כשיר מבחינה נוירולוגית לחשיבה. לפיכך, כל לומד בעל קושי נוירולוגי יתקשה ללמוד. המטרה העיקרית של החינוך היא להביא לשינוי מבני ושיפור התפקוד וההסתגלות של הלומד כך שיגיע לפתרון בעיות.

קיימים מספר סוגי חשיבה: חשיבה אנליטית- ניתוח מצבים ובעיות- היישום לחשיבה הגיונית מדעית בעבודה קוגנטיבית.
חשיבה ביקורתית- הערכה זו חשיבה המגבשת את העמדות והדעות שלנו לגבי המתרחש סביבנו. גיבוש הדעות מאפשר פעילות יעילה. חשיבה יצירתית- ארגון מחדש, עיצוב, פיתוח מקורי של רעיונות (יצירתיות). אנשי חינוך מאמינים כי ניתן לשפר את כושר היצירתיות. ולאור זאת מתבקשת השאלה- מחי חשיבה יעילה ? חשיבה יעילה היא חשיבה אשר משלבת בתוכה את שלושת סוגי החשיבה שהזכרתי. ככל שתלמידים ניחנים בשלוש תכונות אלה כך זה יכול לתרום יותר ללמידה שלהם.

אם כך , מהי למידה ? למידה היא פעולה שכלית שהופנמה על פני רצף הפעילות השכלית הכוללת. לכן הלמידה היא שינוי קוגנטיבי מתמשך שנוצר בעקבות התנסות חוזרת תוך כדי חשיבה ופעולה. אחד הדברים המדגישים הוראה מקוונת היא בגלל הפעולות המתבצעות במהלכה, התלמיד נדרש לפעולה במיומנויות ובמשימות שונות.

אז מה ההבדל בין חשיבה ללמידה?
פעילות אינטליגנטית  נחלקת לשני סוגים מרכזיים:
1. חשיבה- פעילויות שונות על ידע האגור בזיכרון של היחיד.
2. למידה- הרחבת גוף הידע הקיים ברשות היחיד. הרחבה של הידע במעגל סגור שמשלב גם חשיבה וגם למידה: למדתי- חשבתי-למדתי- חשבתי (למידה ספיראלית) וכך הלאה- וכך היכולות עולות ולכן אנו כמורים צריכים לראות איך אנו מביאים את הלומד לשלב הבא ומתקדמים איתו ברמות החשיבה הגבוהות יותר.
בעצם, הלמידה היא תהליך של רכישת ידע חדש , וחשיבה היא תהליך של הפעלת האינטליגנציה בתוך המוח, התרחשות של תהליכים הגורמים לשינוי במוח. מכאן אנו יכולים להסיק כי החשיבה והלמידה מקיימות מערכת יחסים הדדית. תהליכי החשיבה ניתנים לשיפור בעזרת למידה ישירה ועקיפה. תהליכי הלמידה משתפרים בעזרת חשיבה יעילה ואפקטיבית. כל אחד מהיבטים אלה מזין את חברו ומקדם את תהליכי הלמידה.

המושג חשיבה מסדר גבוה הוא היכולת למצות ולהפיק מהמידע מעבר למוצג, לאמץ גישה ביקורתית, לדעת להעריך מידע ותהליכים, לפתח מודעות מטה-קוגנטיבית ויכולות של פתרון בעיות.  היכולת לחשוב באופן עצמאי והיכולת להחליט באופן מושכל מתוך שיקול דעת, כל אלה, לטעמי, הן האיכויות המבוקשות לתפקוד מיטבי במאה ה- 21.
הדרך היעילה להוראת חשיבה היא באמצעות הוראתה באופן משולב בתחומי הדעת השונים. התכנים במקצועות הלימוד הם המכתיבים את הבחירה של אסטרטגיית החשיבה המתאימה, וזאת בהתאמה לרמת הגיל ולצורכי התלמידים.

אנו נוטים לבחון דברים מנקודת מבט אחת מתוך מגוון האפשרויות שישנן, ולהינעל על נקודת מבט זו. נטייה זו מונעת מאיתנו לבחון את הדברים בדרכים נוספות. מודעות לכך שישנן אפשרויות רבות נוספות- מסייעת להעלאת נקודות מבט נוספות ולהגמשת דפוסי החשיבה שלנו. דבר זה נכון גם לדפוסי פעולה בבואנו לפתור בעיות, עלינו להתגבר על הנטייה להינעל על דרך הסתכלות מסוימת (נקרא "קבעון מחשבתי"- שמעתי על כך בהשתלמות בה השתתפתי) ולבחון אפשרויות שונות לבחינת הדברים.
ולסיום, ציטוט בנושא המסכם את חשיבות נושא החשיבה בהוויה האנושית בכלל:

"חשיבה מערבת את כל מהותנו- רגשות, רעיונות, אמונות, תכונות, שאיפות. למידה של חשיבה מתחילה בהבנה את עצמנו,איך אנו חושבים במצבי למידה וחיים מגוונים.... ניתן להתחיל לחשוב בכך שנקשיב לעצמנו ולתגובות שלנו."

ציטוט מתוך הספר:

Costa ,A.L.(2006).five Themes  in a Thought -full Curriculum . Thinking skills and Creativity

התאמת בית הספר למאה ה-21

בשלהי העשור האחרון של המאה ה- 21, נמצאים בתי הספר בתקופת מעבר, המאופיינת בתהליכי שינוי המונעים, בין השאר, על ידי מהפכת המידע במערכת החינוך, ומנגישות בתי הספר אל מגוון גישות וסביבות למידה חדשניות, המושתתות על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT).

הקו המוביל את ההוראה והלמידה הוא הנחלת מיומנויות המאה ה- 21 הכוללות שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת, להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. כל זאת באמצעות הנגישות למידע ואינטראקציה בינאישית:
דרכי חשיבה (יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית ומערכתית, זיהוי ופתרון בעיות, קבלת החלטות; למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה).

דרכי עבודה (אוריינות תקשורת; שיתוף פעולה -עבודה בצוות).

אמצעי עבודה (אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה).

חיים בעולמנו (אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית; מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית).
אני רואה חשיבות רבה בהטמעת תחום התקשוב במערכת החינוך, אשר מהווה מנוף לשינוי ארגוני, תכני ופדגוגי. במסגרת זו מפותחות שיטות הוראה-למידה עדכניות, ומפותחים חומרי למידה חדשניים תוך עדכונם המתמיד, ומיושם תהליך הוראה למידה חדשני הפורץ את גבולות הכיתה במרחב ובזמן.חשיפתם הרחבה של כלל תלמידי ישראל לטכנולוגיית המידע וההוראה חדשניות מאפשרת לצמצם את הפערים הדיגיטאליים בין אוכלוסיות שונות, ומאפשרת את השתלבותם בעולם הדיגיטאלי, בכל תחומי החיים.

במאמר "התאמת ביה"ס למאה ה- 21 ופדגוגיה חדשנית" ,נכתב ע"י מלכה וידיסלבסקי- מפקחת ממונה על סביבות למידה חדשניות באגף החינוך היסודי ודר' ברכה פלד ואורנה פבסנר- שתיהן מדריכות באגף לחינוך יסודי, הוגדר  המושג "פדגוגיה חדשנית" מתאר מבנה לימודים גמיש המותאם לתהליכי שינוי חברתיים- תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת. "פדגוגיה חדשנית" מגדירה את מטרת החינוך ואת דמות הלומד במערכת החינוך במאה ה- 21 ומתארת מרכיבים שצריכים להתקיים בבתי הספר במאה  ה- 21, כגון: ת"ל, תהליכי הוראה-למידה-הערכה (כולל ארגון זמן, ארגון לומדים וארגון צוות) וסביבה לימודית.

קיימת הסכמה בקרב אנשי החינוך והחברה בדבר הצורך לפתח אצל הלומדים את "מיומנויות המאה ה- 21", מיומנויות אלה מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים שהפדגוגיה החדשנית אמורה לתת להם מענה:
1. מיומנויות חשיבה מסדר גבוה הכוללת חשיבה יצרתית וכושר המצאה, חשיבה ביקורתית ומיומנויות לפתרון בעיות.
2. מיומנויות של עבודה שיתופית, למידה עצמאית ואתיקה.
3. מיומנויות לטיפול במידע הדיגיטאלי והתקשורתי הכוללות אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת ואוריינות טכנולוגיות תקשוב.
להלן המאמר:

http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper30/docs/05.pdf

בית ספר שמתפקידו להכין את דור הצעירים לקראת עתידם, צריך להכיר את עולמם של בני הנוער כיום, ולדעת למה הם יידרשו בבגרותם. בין שאר חובותיו, צריך בית ספר להקנות לתלמידיו את המיומנויות שיידרשו מהם על מנת להתמודד בהצלחה עם האתגרים הצפויים להם בבגרותם. חשוב לזכור כי למידה משמעותית עבורו יוצרת אצל הלומד חוויה ומעוררת הנעה ורצון ללמוד, התלמיד פעיל מרצונו. הוא מפיק משמעות בתהליך הלמידה וכך מטרותיו מושגות. אנו צריכים להבין כי הפקת משמעות היא לא דבר מובן מאליו - האתגר שלנו כאנשי חינוך הוא לעורר את ההנעה הזו ולעודד את הלומד, בעזרת שימוש בשפה חזותית ותוכנות אינטראקטיביות אשר מגבירות את הלמידה הסימבולית ומקרבות את הלומד ומניעות אותו ללמידה.

אם כן, בית הספר של העתיד חייב להתאים עצמו לצרכים ההולכים ומתפתחים של החיים במאה ה- 21 ולהקנות לתלמידים ידע, מיומנויות, וערכים שיהיו נחוצים ומבוקשים בחיים בעולם טכנולוגי, היוצר מציאות גלובלית חדשה- תרבותית, חברתית, כלכלית ופוליטית.

אני חושבת שהשינוי חייב להתחיל במנהיגות הבית ספרית, מנהיגות זו מחובתה להשתנות , להתאים עצמה לרוח התקופה,  ולהוביל את המורים והתלמידים למציאות של למידה בכל זמן ומכל מקום, מציאות שתצמצם את הפער בין החיים בעולם לבין חיים בבית הספר ותחזיר את החינוך למקום הראוי לו.

ולסיכום סרטון שימחיש את הנושא בצורה ברורה ומעניינת...



אז קדימה, למה מחכים ? עכשיו שלב היישום בבתי הספר...



מה היית עושה אם היית עומד למות?

במסגרת לימודיי בקורס של ד"ר נטע נוצר שנקרא "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה" נחשפנו להרצאת מופת של

ד"ר רנדי פאוש (Randy Pausch ), ד"ר למדעי המחשב בפיטס בורג, פנסילבניה, נשוי ואבא ל- 3 ילדים . הוא גילה באוגוסט 2006, שהוא חולה סרטן הלבלב ויש 10 גידולים ממאירים בגופו. הרופאים ניבאו שיש לו מקסימום חצי שנה לחיות.פאוש לא הגיב באופן רגיל לנבואה על סוף חייו. הוא החליט שבשארית הזמן שנותר לו, הוא יעביר הרצאות מעוררות חיים בפני אנשים כדי להותיר זיכרונות לילדיו הקטנים, לכשיגדלו. הוא אמר, שהוא רוצה להשאיר את הערכים שהוא מאמין בהם לילדיו ולקהל המאזינים שלו אמר: "אני לא מרצה עבורכם אלא עבור משפחתי".

רנדי דיבר בשבח ההנאות שיש בחיים. הוא הזמין את הקהל לחיות חיים מלאים, להקשיב ללב, להיות מוקירי תודה על כל מה שיש.ביולי 2007 הוא נפטר ממחלת הסרטן כשהוא מותיר מאחוריו אישה ו- 3 ילדים. רנדי פאוש מסוגל להתייחס לסרטן שלו כאל מתנה משום שהוא אפשר לו לדעת בוודאות את יום מותו ולהיערך אליו כראוי.
לפני מותו, רנדי פאוש אמר שהייתה לו זכות נדירה שאין בדרך כלל לאנשים:אלוהים גילה לו מתי מגיע סופו כדי שהוא יוכל לעשות משהו משמעותי בשארית חייו. אתם לא צריכים את ההודעה הזאת כדי לחיות חיים מלאים. תתחילו החל מעכשיו !
בדרך מקורית, מלאת דמיון ומשעשעת הוא דיבר על איך להתגבר על מכשולים ("אנחנו לא יכולים לשנות את הקלפים שחילקו לנו, אלא רק את אופן המשחק שלנו.") איך לחיות את הרגע (כי "זמן הוא כל מה שיש לכם, ויום אחד אתם עלולים לגלות שיש לכם פחות מכפי שחשבתם."), איך לעשות חיים ("אני לא יודע איך לא לעשות חיים. אני עומד למות ואני עושה חיים.") וכמובן איך להגשים את חלומות הילדות.

זהו סיפור מרגש מאוד של אדם שהפך את תהליך מותו לסמל של אופטימיות. בהרצאה הוא נחשף מעביר לקהל את תפיסת עולמו והדרך לחוות חיים אופטימיים. בהרצאה פאוש לא פסח על דברים שוברי לב כאהבתו לאשתו ג'יי ולשלושת ילדיהם, ואמר שהחליט לשאת את ההרצאה כדי להשאיר להם זיכרון מוקלט ומצולם, מעין דימוי לבקבוק שאולי ימצאו יום אחד, על שפת הים. ההרצאה הועברה ברשת והפכה בן לילה ללהיט עולמי. מיליונים צפו בה והיא תורגמה לשפות רבות. פאוש השתתף בכתיבת ספר המבוסס על ההרצאה והפך לידיד אישי, חכם, מבין ומלא הומור, של אנשים רבים שאותם לא פגש מעולם.

ההרצאה מרגשת במיוחד בשל העובדה שהוא יודע כי זהו סופו והדרך שבה בחר לחיות ואפילו למות היא לראות את החיים מפרספקטיבה אחרת, חלק מהדברים שאמר בהרצאה שריגשו אותי מאוד היו:

"אני לא יודע איך לא לעשות חיים. אני עומד למות ואני עושה חיים. ואני מתכוון להמשיך לעשות חיים בכל יום שנותר לי, כי אין דרך אחרת."

"אחד הדברים שמאפשרים לך להיות אופטימיסט הוא תוכנית מגירה למקרה שהכל יתפקשש. יש המון דברים שלא מדאיגים אותי, כי יש לי תוכנית מוכנה למקרה שהם אכן יתרחשו."

"עבודה קשה היא כמו ריבית דריבית שמצטברת בבנק. התגמול גדל מהר יותר."

"כשמתנצלים לא בלב שלם או בחוסר כנות זה לרוב גרוע מלא להתנצל כלל, כי אלה שבפניהם התנצלתם יחשבו שהתנצלותכם מעליבה. אם עשיתם משהו רע ביחסיכם עם אדם אחר, הדבר הזה נשאר שם כמו דלקת. התנצלות טובה פועלת כאנטיביוטיקה. התנצלות גרועה היא כמו מלח על הפצעים."  זהו רק חלק מתאוריית החיים האופטימית ויוצאת הדופן שלו".

בהרצאתו שיבח פאוש את הוריו, שהניחו לו לצייר על קירות חדרו. עשרות הורים כתבו לו לאחר מכן כי לקחו דוגמה מהוריו והרשו לילדיהם לקשט את חדרם באותה הדרך. רבים מהגולשים שצפו בהרצאה באינטרנט כתבו לו מכתבים ואי-מיילים וסיפרו כי הוא נתן להם השראה להפסיק לרחם על עצמם ולהעניק תשומת לב רבה יותר למשפחתם. אחדים כתבו כי בזכותו התגברו על מחשבות אובדניות.

הספר, שאותו החליט להקדיש למשפחתו, נגזר למעשה מההרצאה, אשר ניתנה בספטמבר 2007, והוא כולל למעלה משישים לקחים, שלמד פרופסור פאוש במהלך 48 שנות חייו. הסיפור שמאחורי הספר מרגש, והסיפורים בספר נותנים הצצה לחייו של אדם חכם מאוד, שמצליח לשמור על חוש הומור (וכושר לא רע בכלל!- כפי שתראו בסרטון המצורף בהמשך ) גם שהוא קרוב לסוף חייו, וגם כשהוא נושא בקרבו מספר לא מבוטל של גידולים ממאירים.

זה לא סיפור עלילתי, עם התחלה, אמצע וסוף. זה לא פנטזיה או רומן. זה יותר רשימה של מה צריך לעשות כל עוד אתה חי, מפי אדם שנותר לו מעט מאוד זמן לחיות.  ומי שקורא את הספר ו/או רואה את ההרצאה, בהחלט מתוודע אל האיש הנפלא והחזק הזה.

ההרצאה האחרונה של פאוש שתהיה סמן דרך עבורכם- הרצאה למופת עם המון מוסר השכל : מומלץ בחום!!! 

** 12  מיליון איש צפו בה.**

הערכת אתר בית ספר

במסגרת לימודיי בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע"  של ד"ר גילה קורץ, הקורס מתמקד בהערכת טכנולוגיות ידע ובהקניית הבנה מעמיקה של השלכות שילוב טכנולוגיות ידע  על התהליך החינוכי בכללותו.  ניתנה לנו (לי ולשותפתי היקרה, נעמי) משימת הערכה של אתר על פי מספר מימדים: המימד התיאורי, המימד הפדגוגי, מימד התוכן, סוגי התקשורת הקיימים בין המשתמשים והערכה אישית שלנו אודות האתר. 


בחרנו באתר "על הגובה", מצאנו כי פורטל "על הגובה" מיועד לשעות הפנאי, ולכן תפיסת הפיתוח המרכזית שלו מבוססת על למידה ממשחק. משחקי מחשב הם חלק מעולם הילדים, כמות הזמן שילדים בישראל מקדישים למשחק במחשב היא בין הגבוהות בעולם המערבי. בשנים האחרונות אנו עדים להכרה הולכת וגוברת בכוחם של משחקים בתור כלי למידה חשובים. משחקי "על הגובה" מאפשרים לילדים להתנסות במצבי חיים אותנטיים, לפתח מיומנויות וכישורי חיים, לפתור בעיות ולרכוש ידע. המשחקים מלווים על ידי יחידות תוכן אינטראקטיביות, המציעות מידע משלים ומרחיבות ומעמיקות את הידע שנרכש במשחק.
מתוך ניתוח סביבה זו גילינו כי:
1. האתר עשיר בפרטי מידע : תמונות, אנימציה, חידון , הבעת דיעה, סקר, הוספת תגובה בפורום- מגוון סוגי ייצוג מידע נמצאו באתר.

2. ממשק האתר נוח וידידותי למשתמש-קיימים מדריכים הן הורים והן למורים- הסבר מפורט על כל סביבה מתוך 6 הסביבות הקיימות באתר.

3. האתר מבוסס על משחקים אשר מתאימים לעולמו של הילד.


4. תכני האתר מותאמים לתוכנית הלמודים הנלמדת בבתי הספר.


כתובת אתר "על הגובה":

http://kids.gov.il/

בעקבות משימה זו ומתוקף תפקידי רכזת אתר ביה"ס תיכון עירוני י"ד חשתי צורך להעריך את האתר של בית הספר אותו אני מנהלת ולשם כך פניתי למקורות מידע בנושא זה.
בבואי לבחון את האתר הבית ספרי אבדוק על פי מספר היבטים, אשר אותם מפרטים ד"ר אברום רותם ד"ר יהודה פלד במאמרם "עקרונות ורציונל בפיתוח אתר בית ספרי", המאמר המלא בקישור הבא:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1961

אתר בית ספרי הוא:

http://www.schooly2.co.il/ud


ההיבט הראשון הוא אחידות: לפיו יש להקפיד על סטנדרטים וכללים ברורים לתצוגה והתנהלות מקוונת בכל דף באתר הבית-ספרי, על תוכנו. זאת כדי להבטיח אחידות מובנית וידידותיות לשימוש נכון וקל. באתר התיכון מצאתי כי אכן קיימת אחידות בתצוגה ובעיצוב דפי האתר אך בהתנהלות מקוונת קיים חוסר אחידות - למשל, בניהול פורומים קבוצתיים - ישנם מורים אשר מעוניינים לנהל פורום לצורך למידה והוראה ואחרים שלא מעוניינים לטרוח בניהול פורומים בטענה כי "אינם לוקחים את העבודה הביתה" וזה פוגע באחידות, כאשר תלמיד יודע שבמגמה שבחר לא קיים פורום המנוהל על ידי המורה ובמגמה אחרת ישנו פורום פעיל אשר עונה על צרכי הקבוצה. יחד עם זאת, אין באפשרות מנהל ביה"ס לדרוש ממורה המלמד במגמת רשות או במקצוע חובה לנהל פורום לימודי, וכאן אני חושבת שעליי להתערב ולהפנות את תשומת הלב של אותם מורים המלמדים מקצוע בחירה, ולשכנע אותם כי חלק משיווק המקצוע שלהם (אחת לשנה מתקיים ערב שיווק עבור מקצועות הבחירה שכל ילד רשאי לבחור להתמקצעות ) הוא האפשרות להעניק לתלמידים יחס אישי הולם בעזרת כלי הפורום או מרחב קבוצתי וירטואלי שייבנה במרחב האתר הבית ספרי.

ההיבט השני הוא ייחודיות- יש לתת מענה לייחודיות של כל בית ספר של כל מורה ושל כל תלמיד . ככל שמנהלי האתר הבית ספרי והמורה נהנים מאוטונומיה גדולה יותר בניהול הלמידה ובהתנהלותה, בעיצוב סביבת הלמידה ובאופן הצגת הדברים וארגונם – כך גדלה ההיענות לשימוש בלמידה מקוונת . באתר בית ספרי קיימת ייחודיות לבית הספר אך לא עבור כל מורה ולכן גם לא עבור כל תלמיד. כפי שכבר נאמר, כל מורה חופשי מבחינתו להחליט האם הוא מנהל אתר מקצוע או פורום לימודי או כיתה וירטואלית עבור מחנכים או  לא.הבעייתיות היא השונות בין המורים או המחנכים אשר חלקם לא מעוניינים בעיסוק נוסף הקשור לחינוך/ להוראה, לטענתם תחזוקה שוטפת ועדכון אתר מקצוע/ אתר הכיתה/ פורום מעמיס על עבודתם אשר גם כך שוחקת וגוזלת מהם זמן רב.

מרחב אישי מקוון – לכל משתמש מסגל ההנהלה , ההוראה והלומדים קיים מרחב אישי מקוון . המרחב האישי משמש ארונית מקוונת , שאליה ניתן להגיע מכל מקום באמצעות האינטרנט. בארונית המקוונת נשמרים חומרי הלימוד וחומרים אחרים על פי בחירה. מורי התיכון וסגל ההנהלה בבית ספרי אינם מנהלים מרחב אישי מקוון, כל אחד רגיל לשמור את קבציו במחשב האישי שלו ולהעלות את חומרי הלמידה במידת הצורך. לאחר הדרכה שעברו ונחשפו ליכולות האתר חלקם השתכנע ומנהל מרחב אישי מסוג זה וחלקו האחר החליט להמשיך בדרך המוכרת ואינו פתוח לשינויים.

מרחב התנהלות להנהלה ולסגל ההוראה – מרחב זה מחליף את ארוניות חדר המורים ואת ההתכתבויות של ההנהלה עם המורים , עם התלמידים ועם הוריהם. נוסף על החומרים הנאספים ומחוברים על ידי המורה, המרחב משמש לרישומים , לדיווחים.  בבית ספרי  קיימת תקשורת בין אישית בין המורים - לצורך העברת דיווחים,הודעות, רישומים ופניות אשר מועברים בין מורי התיכון והסגל באמצעות פלטפורמה לניהול למידה שנקראת "סמארט סקול".

מרכז משאבים – באמצעות האתר מופעל מרכז משאבים המנהל את המידע הפדגוגי שהצטבר במהלך השנים בבית הספר. המאגר מזין מרכז משאבים אזורי וייתכן גם ארצי. מאגר משאבים מוסדי ואזורי הוא לב לבה של התנהלות פדגוגית מקוונת.- באתר בית ספרי לא קיים מרכז משאבים מסוג זה.

קיום כחלק מאשכול ( (בתי ספר – אתר בית ספר אינו עומד בפני עצמו ואינו מוקם ומנוהל רק על ידי בית ספר אחד, אלא הוא חלק מאשכול בתי ספר ( יישובי או מחוזי) המשתמשים בפלטפורמה אחידה. לצד חיסכון ניכר באמצעים הדרושים להקמת אתר בית ספר ולתחזוקתו, הגורם העיקרי לכך נובע מההכרה בצורך בלמידה שיתופית מובנית, שהיא חלק חשוב בלמידה איכותית המשתמשת בסביבת למידה מקוונת. אשכול בתי ספר מזמן הזדמנויות למידה שיתופיות רבות ומגוונות הרבה יותר מאתר בית ספר יחיד.

אתר ביה"ס בנוי בפלטפורמה של סקולי - חברה המאפשרת הקמת פלטפורמה לאתר , המותאמת לצרכי ביה"ס ושימוש בשרת - העלאת חומרים ומידע לשרת שלהם. כמונו , יש עוד בתי ספר תיכוניים אשר בנו את האתר הבית ספרי באותה פלטפורמה. ומידי פעם אני מוצאת עצמי משווה ונעזרת ברעיונות של אתרי בתי ספר אחרים מאותה פלטפורמה הן לצרכי עבודה הקשורים במקצוע, מדעי המחשב, והן לצרכי האתר.

פתיחות – נגישות לכל – באתר הבית ספרי יש חלק פתוח , שבו משתקפת פעילות בית הספר ללא קשר למרחבים המקוונים האישיים.  אכן כך גם אצלנו יש מרחבים הפתוחים לציבור- חומרים הקשורים למידע אודות ביה"ס ופורומים המאפשרים צפייה פאסיבית אך לא אקטיבית. ישנה אפשרות כניסה ללא זיהוי למידעון בית ספר ומידע אודות בית הספר לגלריות ללוחות המבחנים לסילבוסים- תכניות הלימודים של כל המקצועות ועוד. החלק שאינו פתוח לצפייה הוא התערבות המשתמש והשתתפות לפורומים של קבוצות הלימוד ולכרטיסי התלמידים / מורים/ הורים שכניסה מתאפשרת רק בהזנת שם משתמש וססמא של תלמיד/ מורה/  הורה- בכרטיסים אלה מוצגים פרטים אישיים של אותו משתמש , ציונים, אירועי משמעת, הערות המורים המלמדים, נשמרים שם חומרי הלימוד של מורים מקצועיים/ מחנכים אשר מעלים את חומרי הלימוד והעשרה לצורכי הוראה וכו'.

אני סבורה כי החלקים שנמצאו חסרים בבחינת האתר בית ספרי זה , על פי מאפייני המאמר, נגזרו מהעובדה שהמאמר מתייחס למאפייני ביה"ס יסודי וחטיבות ביניים ולא התייחסות לצורכי בתי ספר תיכוניים אשר שונים במידה רבה מצורכי בתי ספר יסודיים או חטיבות. אתייחס לנושא מאוד בולט- מרחבים כיתתיים וירטואליים. מרחבים כיתתיים וירטואליים יכולים להתקיים לצורכי הילדים הקטנים בבתי ספר יסודי  ופחות יעיל, שימושי ואטרקטיבי עבור הבוגרים/ התיכוניים, אשר מתגלים כיותר עצמאיים ומיומנים דיים לדעת מה נדרש מהם ומה מצופה מהם לכן אני רואה (וכך גם מנהל ביה"ס שלי) את הוספת תחזוקה ועדכון של מרחב וירטואלי כיתתי כנטל על גבו של  המחנך יותר מאשר עזרה ותרומה במהלך עבודתו. יחד עם זאת , אני חושבת שתפקידי כרכזת תקשוב עדיין לא הסתיים ועליי להמשיך ולהשקיע מאמצים רבים בפתיחת אתרי מקצוע אשר יכולים לתרום רבות ולענות על צרכים שונים של תלמידים, בעיקר במקצועות הבחירה, ויפותחו עם מבחר של גישות הוראה ודרכי למידה שונות , קרי סגנונות למידה המותאמים לצרכים של תלמידים בקבוצות למידה שונות. אתר המקצוע יכול לשמש כתמיכה להוראה בכיתה ולספק דרך  אלטרנטיבית ללמידה פרונטאלית.