בשלהי העשור האחרון של המאה ה- 21, נמצאים בתי הספר בתקופת מעבר, המאופיינת בתהליכי שינוי המונעים, בין השאר, על ידי מהפכת המידע במערכת החינוך, ומנגישות בתי הספר אל מגוון גישות וסביבות למידה חדשניות, המושתתות על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT).
הקו המוביל את ההוראה והלמידה הוא הנחלת מיומנויות המאה ה- 21 הכוללות שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת, להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. כל זאת באמצעות הנגישות למידע ואינטראקציה בינאישית:
דרכי חשיבה (יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית ומערכתית, זיהוי ופתרון בעיות, קבלת החלטות; למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה).
דרכי עבודה (אוריינות תקשורת; שיתוף פעולה -עבודה בצוות).
אמצעי עבודה (אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה).
חיים בעולמנו (אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית; מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית).
אני רואה חשיבות רבה בהטמעת תחום התקשוב במערכת החינוך, אשר מהווה מנוף לשינוי ארגוני, תכני ופדגוגי. במסגרת זו מפותחות שיטות הוראה-למידה עדכניות, ומפותחים חומרי למידה חדשניים תוך עדכונם המתמיד, ומיושם תהליך הוראה למידה חדשני הפורץ את גבולות הכיתה במרחב ובזמן.חשיפתם הרחבה של כלל תלמידי ישראל לטכנולוגיית המידע וההוראה חדשניות מאפשרת לצמצם את הפערים הדיגיטאליים בין אוכלוסיות שונות, ומאפשרת את השתלבותם בעולם הדיגיטאלי, בכל תחומי החיים.
במאמר "התאמת ביה"ס למאה ה- 21 ופדגוגיה חדשנית" ,נכתב ע"י מלכה וידיסלבסקי- מפקחת ממונה על סביבות למידה חדשניות באגף החינוך היסודי ודר' ברכה פלד ואורנה פבסנר- שתיהן מדריכות באגף לחינוך יסודי, הוגדר המושג "פדגוגיה חדשנית" מתאר מבנה לימודים גמיש המותאם לתהליכי שינוי חברתיים- תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת. "פדגוגיה חדשנית" מגדירה את מטרת החינוך ואת דמות הלומד במערכת החינוך במאה ה- 21 ומתארת מרכיבים שצריכים להתקיים בבתי הספר במאה ה- 21, כגון: ת"ל, תהליכי הוראה-למידה-הערכה (כולל ארגון זמן, ארגון לומדים וארגון צוות) וסביבה לימודית.
קיימת הסכמה בקרב אנשי החינוך והחברה בדבר הצורך לפתח אצל הלומדים את "מיומנויות המאה ה- 21", מיומנויות אלה מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים שהפדגוגיה החדשנית אמורה לתת להם מענה:
1. מיומנויות חשיבה מסדר גבוה הכוללת חשיבה יצרתית וכושר המצאה, חשיבה ביקורתית ומיומנויות לפתרון בעיות.
2. מיומנויות של עבודה שיתופית, למידה עצמאית ואתיקה.
3. מיומנויות לטיפול במידע הדיגיטאלי והתקשורתי הכוללות אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת ואוריינות טכנולוגיות תקשוב.
להלן המאמר:
בית ספר שמתפקידו להכין את דור הצעירים לקראת עתידם, צריך להכיר את עולמם של בני הנוער כיום, ולדעת למה הם יידרשו בבגרותם. בין שאר חובותיו, צריך בית ספר להקנות לתלמידיו את המיומנויות שיידרשו מהם על מנת להתמודד בהצלחה עם האתגרים הצפויים להם בבגרותם. חשוב לזכור כי למידה משמעותית עבורו יוצרת אצל הלומד חוויה ומעוררת הנעה ורצון ללמוד, התלמיד פעיל מרצונו. הוא מפיק משמעות בתהליך הלמידה וכך מטרותיו מושגות. אנו צריכים להבין כי הפקת משמעות היא לא דבר מובן מאליו - האתגר שלנו כאנשי חינוך הוא לעורר את ההנעה הזו ולעודד את הלומד, בעזרת שימוש בשפה חזותית ותוכנות אינטראקטיביות אשר מגבירות את הלמידה הסימבולית ומקרבות את הלומד ומניעות אותו ללמידה.
אם כן, בית הספר של העתיד חייב להתאים עצמו לצרכים ההולכים ומתפתחים של החיים במאה ה- 21 ולהקנות לתלמידים ידע, מיומנויות, וערכים שיהיו נחוצים ומבוקשים בחיים בעולם טכנולוגי, היוצר מציאות גלובלית חדשה- תרבותית, חברתית, כלכלית ופוליטית.
אני חושבת שהשינוי חייב להתחיל במנהיגות הבית ספרית, מנהיגות זו מחובתה להשתנות , להתאים עצמה לרוח התקופה, ולהוביל את המורים והתלמידים למציאות של למידה בכל זמן ומכל מקום, מציאות שתצמצם את הפער בין החיים בעולם לבין חיים בבית הספר ותחזיר את החינוך למקום הראוי לו.
ולסיכום סרטון שימחיש את הנושא בצורה ברורה ומעניינת...
אז קדימה, למה מחכים ? עכשיו שלב היישום בבתי הספר...
הקו המוביל את ההוראה והלמידה הוא הנחלת מיומנויות המאה ה- 21 הכוללות שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת, להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. כל זאת באמצעות הנגישות למידע ואינטראקציה בינאישית:
דרכי חשיבה (יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית ומערכתית, זיהוי ופתרון בעיות, קבלת החלטות; למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה).
אמצעי עבודה (אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה).
חיים בעולמנו (אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית; מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית).
אני רואה חשיבות רבה בהטמעת תחום התקשוב במערכת החינוך, אשר מהווה מנוף לשינוי ארגוני, תכני ופדגוגי. במסגרת זו מפותחות שיטות הוראה-למידה עדכניות, ומפותחים חומרי למידה חדשניים תוך עדכונם המתמיד, ומיושם תהליך הוראה למידה חדשני הפורץ את גבולות הכיתה במרחב ובזמן.חשיפתם הרחבה של כלל תלמידי ישראל לטכנולוגיית המידע וההוראה חדשניות מאפשרת לצמצם את הפערים הדיגיטאליים בין אוכלוסיות שונות, ומאפשרת את השתלבותם בעולם הדיגיטאלי, בכל תחומי החיים.
במאמר "התאמת ביה"ס למאה ה- 21 ופדגוגיה חדשנית" ,נכתב ע"י מלכה וידיסלבסקי- מפקחת ממונה על סביבות למידה חדשניות באגף החינוך היסודי ודר' ברכה פלד ואורנה פבסנר- שתיהן מדריכות באגף לחינוך יסודי, הוגדר המושג "פדגוגיה חדשנית" מתאר מבנה לימודים גמיש המותאם לתהליכי שינוי חברתיים- תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת. "פדגוגיה חדשנית" מגדירה את מטרת החינוך ואת דמות הלומד במערכת החינוך במאה ה- 21 ומתארת מרכיבים שצריכים להתקיים בבתי הספר במאה ה- 21, כגון: ת"ל, תהליכי הוראה-למידה-הערכה (כולל ארגון זמן, ארגון לומדים וארגון צוות) וסביבה לימודית.
קיימת הסכמה בקרב אנשי החינוך והחברה בדבר הצורך לפתח אצל הלומדים את "מיומנויות המאה ה- 21", מיומנויות אלה מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים שהפדגוגיה החדשנית אמורה לתת להם מענה:
1. מיומנויות חשיבה מסדר גבוה הכוללת חשיבה יצרתית וכושר המצאה, חשיבה ביקורתית ומיומנויות לפתרון בעיות.
2. מיומנויות של עבודה שיתופית, למידה עצמאית ואתיקה.
3. מיומנויות לטיפול במידע הדיגיטאלי והתקשורתי הכוללות אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת ואוריינות טכנולוגיות תקשוב.
להלן המאמר:
בית ספר שמתפקידו להכין את דור הצעירים לקראת עתידם, צריך להכיר את עולמם של בני הנוער כיום, ולדעת למה הם יידרשו בבגרותם. בין שאר חובותיו, צריך בית ספר להקנות לתלמידיו את המיומנויות שיידרשו מהם על מנת להתמודד בהצלחה עם האתגרים הצפויים להם בבגרותם. חשוב לזכור כי למידה משמעותית עבורו יוצרת אצל הלומד חוויה ומעוררת הנעה ורצון ללמוד, התלמיד פעיל מרצונו. הוא מפיק משמעות בתהליך הלמידה וכך מטרותיו מושגות. אנו צריכים להבין כי הפקת משמעות היא לא דבר מובן מאליו - האתגר שלנו כאנשי חינוך הוא לעורר את ההנעה הזו ולעודד את הלומד, בעזרת שימוש בשפה חזותית ותוכנות אינטראקטיביות אשר מגבירות את הלמידה הסימבולית ומקרבות את הלומד ומניעות אותו ללמידה.
אם כן, בית הספר של העתיד חייב להתאים עצמו לצרכים ההולכים ומתפתחים של החיים במאה ה- 21 ולהקנות לתלמידים ידע, מיומנויות, וערכים שיהיו נחוצים ומבוקשים בחיים בעולם טכנולוגי, היוצר מציאות גלובלית חדשה- תרבותית, חברתית, כלכלית ופוליטית.
אני חושבת שהשינוי חייב להתחיל במנהיגות הבית ספרית, מנהיגות זו מחובתה להשתנות , להתאים עצמה לרוח התקופה, ולהוביל את המורים והתלמידים למציאות של למידה בכל זמן ומכל מקום, מציאות שתצמצם את הפער בין החיים בעולם לבין חיים בבית הספר ותחזיר את החינוך למקום הראוי לו.
ולסיכום סרטון שימחיש את הנושא בצורה ברורה ומעניינת...
אז קדימה, למה מחכים ? עכשיו שלב היישום בבתי הספר...
פוסט מעולה תודה רבה רבה
השבמחק