יום חמישי, 6 בינואר 2011

הערכת אתר בית ספר

במסגרת לימודיי בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע"  של ד"ר גילה קורץ, הקורס מתמקד בהערכת טכנולוגיות ידע ובהקניית הבנה מעמיקה של השלכות שילוב טכנולוגיות ידע  על התהליך החינוכי בכללותו.  ניתנה לנו (לי ולשותפתי היקרה, נעמי) משימת הערכה של אתר על פי מספר מימדים: המימד התיאורי, המימד הפדגוגי, מימד התוכן, סוגי התקשורת הקיימים בין המשתמשים והערכה אישית שלנו אודות האתר. 


בחרנו באתר "על הגובה", מצאנו כי פורטל "על הגובה" מיועד לשעות הפנאי, ולכן תפיסת הפיתוח המרכזית שלו מבוססת על למידה ממשחק. משחקי מחשב הם חלק מעולם הילדים, כמות הזמן שילדים בישראל מקדישים למשחק במחשב היא בין הגבוהות בעולם המערבי. בשנים האחרונות אנו עדים להכרה הולכת וגוברת בכוחם של משחקים בתור כלי למידה חשובים. משחקי "על הגובה" מאפשרים לילדים להתנסות במצבי חיים אותנטיים, לפתח מיומנויות וכישורי חיים, לפתור בעיות ולרכוש ידע. המשחקים מלווים על ידי יחידות תוכן אינטראקטיביות, המציעות מידע משלים ומרחיבות ומעמיקות את הידע שנרכש במשחק.
מתוך ניתוח סביבה זו גילינו כי:
1. האתר עשיר בפרטי מידע : תמונות, אנימציה, חידון , הבעת דיעה, סקר, הוספת תגובה בפורום- מגוון סוגי ייצוג מידע נמצאו באתר.

2. ממשק האתר נוח וידידותי למשתמש-קיימים מדריכים הן הורים והן למורים- הסבר מפורט על כל סביבה מתוך 6 הסביבות הקיימות באתר.

3. האתר מבוסס על משחקים אשר מתאימים לעולמו של הילד.


4. תכני האתר מותאמים לתוכנית הלמודים הנלמדת בבתי הספר.


כתובת אתר "על הגובה":


בעקבות משימה זו ומתוקף תפקידי רכזת אתר ביה"ס תיכון עירוני י"ד חשתי צורך להעריך את האתר של בית הספר אותו אני מנהלת ולשם כך פניתי למקורות מידע בנושא זה.
בבואי לבחון את האתר הבית ספרי אבדוק על פי מספר היבטים, אשר אותם מפרטים ד"ר אברום רותם ד"ר יהודה פלד במאמרם "עקרונות ורציונל בפיתוח אתר בית ספרי", המאמר המלא בקישור הבא:



אתר בית ספרי הוא:
ההיבט הראשון הוא אחידות: לפיו יש להקפיד על סטנדרטים וכללים ברורים לתצוגה והתנהלות מקוונת בכל דף באתר הבית-ספרי, על תוכנו. זאת כדי להבטיח אחידות מובנית וידידותיות לשימוש נכון וקל. באתר התיכון מצאתי כי אכן קיימת אחידות בתצוגה ובעיצוב דפי האתר אך בהתנהלות מקוונת קיים חוסר אחידות - למשל, בניהול פורומים קבוצתיים - ישנם מורים אשר מעוניינים לנהל פורום לצורך למידה והוראה ואחרים שלא מעוניינים לטרוח בניהול פורומים בטענה כי "אינם לוקחים את העבודה הביתה" וזה פוגע באחידות, כאשר תלמיד יודע שבמגמה שבחר לא קיים פורום המנוהל על ידי המורה ובמגמה אחרת ישנו פורום פעיל אשר עונה על צרכי הקבוצה. יחד עם זאת, אין באפשרות מנהל ביה"ס לדרוש ממורה המלמד במגמת רשות או במקצוע חובה לנהל פורום לימודי, וכאן אני חושבת שעליי להתערב ולהפנות את תשומת הלב של אותם מורים המלמדים מקצוע בחירה, ולשכנע אותם כי חלק משיווק המקצוע שלהם (אחת לשנה מתקיים ערב שיווק עבור מקצועות הבחירה שכל ילד רשאי לבחור להתמקצעות ) הוא האפשרות להעניק לתלמידים יחס אישי הולם בעזרת כלי הפורום או מרחב קבוצתי וירטואלי שייבנה במרחב האתר הבית ספרי.

ההיבט השני הוא ייחודיות- יש לתת מענה לייחודיות של כל בית ספר של כל מורה ושל כל תלמיד . ככל שמנהלי האתר הבית ספרי והמורה נהנים מאוטונומיה גדולה יותר בניהול הלמידה ובהתנהלותה, בעיצוב סביבת הלמידה ובאופן הצגת הדברים וארגונם – כך גדלה ההיענות לשימוש בלמידה מקוונת . באתר בית ספרי קיימת ייחודיות לבית הספר אך לא עבור כל מורה ולכן גם לא עבור כל תלמיד. כפי שכבר נאמר, כל מורה חופשי מבחינתו להחליט האם הוא מנהל אתר מקצוע או פורום לימודי או כיתה וירטואלית עבור מחנכים או  לא.הבעייתיות היא השונות בין המורים או המחנכים אשר חלקם לא מעוניינים בעיסוק נוסף הקשור לחינוך/ להוראה, לטענתם תחזוקה שוטפת ועדכון אתר מקצוע/ אתר הכיתה/ פורום מעמיס על עבודתם אשר גם כך שוחקת וגוזלת מהם זמן רב.

מרחב אישי מקוון – לכל משתמש מסגל ההנהלה , ההוראה והלומדים קיים מרחב אישי מקוון . המרחב האישי משמש ארונית מקוונת , שאליה ניתן להגיע מכל מקום באמצעות האינטרנט. בארונית המקוונת נשמרים חומרי הלימוד וחומרים אחרים על פי בחירה. מורי התיכון וסגל ההנהלה בבית ספרי אינם מנהלים מרחב אישי מקוון, כל אחד רגיל לשמור את קבציו במחשב האישי שלו ולהעלות את חומרי הלמידה במידת הצורך. לאחר הדרכה שעברו ונחשפו ליכולות האתר חלקם השתכנע ומנהל מרחב אישי מסוג זה וחלקו האחר החליט להמשיך בדרך המוכרת ואינו פתוח לשינויים.
מרחב התנהלות להנהלה ולסגל ההוראה – מרחב זה מחליף את ארוניות חדר המורים ואת ההתכתבויות של ההנהלה עם המורים , עם התלמידים ועם הוריהם. נוסף על החומרים הנאספים ומחוברים על ידי המורה, המרחב משמש לרישומים , לדיווחים.  בבית ספרי  קיימת תקשורת בין אישית בין המורים - לצורך העברת דיווחים,הודעות, רישומים ופניות אשר מועברים בין מורי התיכון והסגל באמצעות פלטפורמה לניהול למידה שנקראת "סמארט סקול".

מרכז משאבים – באמצעות האתר מופעל מרכז משאבים המנהל את המידע הפדגוגי שהצטבר במהלך השנים בבית הספר. המאגר מזין מרכז משאבים אזורי וייתכן גם ארצי. מאגר משאבים מוסדי ואזורי הוא לב לבה של התנהלות פדגוגית מקוונת.- באתר בית ספרי לא קיים מרכז משאבים מסוג זה.

קיום כחלק מאשכול ( (בתי ספר – אתר בית ספר אינו עומד בפני עצמו ואינו מוקם ומנוהל רק על ידי בית ספר אחד, אלא הוא חלק מאשכול בתי ספר ( יישובי או מחוזי) המשתמשים בפלטפורמה אחידה. לצד חיסכון ניכר באמצעים הדרושים להקמת אתר בית ספר ולתחזוקתו, הגורם העיקרי לכך נובע מההכרה בצורך בלמידה שיתופית מובנית, שהיא חלק חשוב בלמידה איכותית המשתמשת בסביבת למידה מקוונת. אשכול בתי ספר מזמן הזדמנויות למידה שיתופיות רבות ומגוונות הרבה יותר מאתר בית ספר יחיד.
אתר ביה"ס בנוי בפלטפורמה של סקולי - חברה המאפשרת הקמת פלטפורמה לאתר , המותאמת לצרכי ביה"ס ושימוש בשרת - העלאת חומרים ומידע לשרת שלהם. כמונו , יש עוד בתי ספר תיכוניים אשר בנו את האתר הבית ספרי באותה פלטפורמה. ומידי פעם אני מוצאת עצמי משווה ונעזרת ברעיונות של אתרי בתי ספר אחרים מאותה פלטפורמה הן לצרכי עבודה הקשורים במקצוע, מדעי המחשב, והן לצרכי האתר.
פתיחות – נגישות לכל – באתר הבית ספרי יש חלק פתוח , שבו משתקפת פעילות בית הספר ללא קשר למרחבים המקוונים האישיים.  אכן כך גם אצלנו יש מרחבים הפתוחים לציבור- חומרים הקשורים למידע אודות ביה"ס ופורומים המאפשרים צפייה פאסיבית אך לא אקטיבית. ישנה אפשרות כניסה ללא זיהוי למידעון בית ספר ומידע אודות בית הספר לגלריות ללוחות המבחנים לסילבוסים- תכניות הלימודים של כל המקצועות ועוד. החלק שאינו פתוח לצפייה הוא התערבות המשתמש והשתתפות לפורומים של קבוצות הלימוד ולכרטיסי התלמידים / מורים/ הורים שכניסה מתאפשרת רק בהזנת שם משתמש וססמא של תלמיד/ מורה/  הורה- בכרטיסים אלה מוצגים פרטים אישיים של אותו משתמש , ציונים, אירועי משמעת, הערות המורים המלמדים, נשמרים שם חומרי הלימוד של מורים מקצועיים/ מחנכים אשר מעלים את חומרי הלימוד והעשרה לצורכי הוראה וכו'.


אני סבורה כי החלקים שנמצאו חסרים בבחינת האתר בית ספרי זה , על פי מאפייני המאמר, נגזרו מהעובדה שהמאמר מתייחס למאפייני ביה"ס יסודי וחטיבות ביניים ולא התייחסות לצורכי בתי ספר תיכוניים אשר שונים במידה רבה מצורכי בתי ספר יסודיים או חטיבות. אתייחס לנושא מאוד בולט- מרחבים כיתתיים וירטואליים. מרחבים כיתתיים וירטואליים יכולים להתקיים לצורכי הילדים הקטנים בבתי ספר יסודי  ופחות יעיל, שימושי ואטרקטיבי עבור הבוגרים/ התיכוניים, אשר מתגלים כיותר עצמאיים ומיומנים דיים לדעת מה נדרש מהם ומה מצופה מהם לכן אני רואה (וכך גם מנהל ביה"ס שלי) את הוספת תחזוקה ועדכון של מרחב וירטואלי כיתתי כנטל על גבו של  המחנך יותר מאשר עזרה ותרומה במהלך עבודתו. יחד עם זאת , אני חושבת שתפקידי כרכזת תקשוב עדיין לא הסתיים ועליי להמשיך ולהשקיע מאמצים רבים בפתיחת אתרי מקצוע אשר יכולים לתרום רבות ולענות על צרכים שונים של תלמידים, בעיקר במקצועות הבחירה, ויפותחו עם מבחר של גישות הוראה ודרכי למידה שונות , קרי סגנונות למידה המותאמים לצרכים של תלמידים בקבוצות למידה שונות. אתר המקצוע יכול לשמש כתמיכה להוראה בכיתה ולספק דרך  אלטרנטיבית ללמידה פרונטאלית.

יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

טכנולוגיה- טוב או רע לאנושות ?


התפתחויות טכנולוגיות הובילו להתפתחויות בחיי החברה האנושית, ולהפך: ככל שהתפתחה התרבות האנושית, ככל שבני-האדם למדו לחיות בקרבה גדלה והולכת, כך התפתחו צרכים, יושמו פתרונות, הועבר ידע והוחלפו רעיונות.

הטכנולוגיה תמיד היתה אחד הצירים המרכזיים, שסביבם סובבים חיינו. מכאן נובעת גם עוצמת השפעתה, לטוב ולרע: כשם שבאמצעותה אנו מגבירים את יכולתנו לתפקד, מרחיבים את טווח החושים שלנו ומתגברים על מגבלותינו הביולוגיות, כך היא מזיקה בנקל כאשר אנו עושים בה שימוש בלתי מבוקר, ניצולה של הטכנולוגיה למטרות מלחמה או יישומה ללא התייחסות למרכיבי הסביבה השונים עלולים להביא להרס העולם שבו אנו חיים. החור בשכבת האוזון בסטרטוספירה, הגברת אפקט החממה, זיהום מקורות מים, זיהום קרקעות וסחיפתן ודילדול במשאבי הטבע העומדים לרשותנו - כל אלה הם רק חלק מהנזקים שאנו גורמים לעצמנו ולסביבה שבה אנו חיים. פגעים אלה מדגישים את החשיבות של תהליכי קבלת החלטות המורכבים מבדיקת האפשרויות, תיכנון, פיתוח ויישום טכנולוגי. כל אלה מחייבים תפיסה מערכתית רחבה של שותפות, שנוטלים בה חלק כל גורמי החברה. כיצד נוודא כי ההחלטות שנקבל הן אכן הנכונות? רק על-ידי הבנת מהותה של הטכנולוגיה: מהי טכנולוגיה, מהם יחסי-הגומלין בין הטכנולוגיה לבין החברה האנושית וכיצד אנו יכולים לפתור באמצעותה בעיות, מבלי ליצור בכך בעיות אחרות. רק כך נהיה מסוגלים לקבל החלטות אחראיות.

סימני-השאלה המתעוררים כתוצאה מהשפעת הטכנולוגיה על איכות חיינו ממוקדים לא רק סביב סוגיית איכות הסביבה, אלא מתייחסים גם לסוגיות הדנות באיכות החברה האנושית. כך, למשל, יש הטוענים כי הגולם קם על יוצרו: במקום שהטכנולוגיה תהפוך לחלק מבוקר ונשלט בחיי האדם, שולטת הטכנולוגיה בחייו, וזאת מאחר שהפך להיות תלוי בה לחלוטין. די אם נחשוב על תוצאותיה של הפסקת חשמל לילית קלה, המותירה אותנו בלי אור, בלי אמצעי חימום או קירור, בלי אמצעי לשימור מזון (המקרר לא עובד) ואפילו בלי אמצעי להעברת הזמן (כן, גם הטלוויזיה, הרדיו והמחשב "מתים" בלי חשמל). טענה נוספת היא, כי הטכנולוגיה גורמת לכך שבני-האדם יתרחקו זה מזה ויהיו בודדים. למי מאיתנו אין חבר או חברה המתיישבים ליד מחשב מיד עם שובם הביתה "מתחברים" לאינטרנט, ו"משוטטים" בעולם באתרים שונים ומשונים - וכל זאת בלי שהחליפו מילה אחת, או מבט עיניים, עם אדם כלשהו? יש מבקרים הטוענים כי בקצב כזה, עד מהרה נשכח כיצד לפתח יחסי אנוש יומיומיים, בלתי אמצעיים, בין אדם לחברו. האומנם? וזה מוביל אותנו למחשבה אודות הדור הצעיר הגדל בסביבה חדשה, אשר אין לנו הרבה נסיון בהשלכות שלה לטווח הרחוק.


שיתוף פעולה ברמה גלובלית יכול להתקיים בין בתי-ספר ברחבי הארץ והעולם, בפרויקטים של למידה, בהחלפת מידע, באירגון מפגשים סימולטניים במקומות שונים בעולם בו-זמנית, ועוד. מגבלות הזמן והמקום נפרצות; אין אנו עוד אזרחיה של עיר מסוימת במדינה מסוימת, אלא אזרחי העולם, בעלי יכולת להיות שותפים בתהליכים המתרחשים בו, ובעלי מחויבות לשמור עליו. וזה היופי שבדבר, תרומה לזולת, לחברה אחרת שיתוף פעולה והרמוניה בין חברות זה דבר חיובי התורם לאנושות ומעצים אותה כחברה בכפר גלובלי.

בעצם כל אחד מאיתנו צריך להיות אחראי ומחויב לשימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים לשיפור איכות חיינו - מהרמה האישית ביותר, כמו מיחזור ומיון אשפה, ועד לרמה גלובלית, כמו אכיפת בקרה מחמירה על תהליכי תעשייה מזהמים במדינות העולם.  לכל אחד מאיתנו הזכות והאחריות על חייו. כאשר חיים אלו מתקיימים מתוך הבנת האפשרויות האדירות העומדות בפנינו, ומתוך הבנת מחויבותינו ואחריותנו כלפי עולם זה שבו אנו חיים - הם מבטאים את מהותה של הדמוקרטיה.

אתן דוגמא למקרה שמטריד אותי מאז פתיחת אתר ההדלפות ( זהו הפוסט השני שאני עוסקת באתר ההדלפות )-  אתר ויקיליקס הוא אתר ההדלפות ופרסום עשרות אלפי המסמכים שנבחרו להיות מסווגים ולא להחשף בפני הציבור , לא בכדי. לצערי, פרשת ויקיליקס עלולה לערער את הסדרים הקיימים בחברה לאורך דורות והקלות הבלתי נסבלת שבה בטחנו בהצפנה תתאדה מהעולם. אנשים יחשבו כמה פעמים לפני שישתפו אחרים במסמכים או במידע חשאי. זו יכולה להוות מעין התפקחות של החברה, שמבינה שכמו שניתן להצפין מידע ניתן גם לשעתק אותו בעלות אפסית ובמהירות אדירה. יש לכך השלכות חיוביות ושליליות, תלוי בנקודת מבטו של האדם . מבחינה זו, מצד אחד הדבר עלול לגרום לסיכון ביטחוני וצבאי של מדינות, אך ייתכן שיהיו לכך גם השלכות פוליטיות חיוביות, כי הידיעה שבין כה מתי שהוא בעתיד המידע ייצא לאור - תעודד שקיפות פוליטית ציבורית של המדינה כלפי תושביה וכלפי המדינות האחרות - מהטעם הפשוט שאין יותר ערך להצפנת מידע.

יחד עם זאת, לא נוכל לדעת כיצד יתפתחו העניינים וכיצד תושפע האנושות ממציאות מעין זו. לכן אני חושבת , שעלינו לשמור על חברה דמוקרטית ולהפעיל שיקול דעת ובחירה אחראית אשר תשלב בצורה נבונה ומבוקרת תבונה טכנולוגית עם מוסר חברתי וסביבתי שיכול להוביל ליצירתה של תרבות אנושית מודעת ומחויבת ל"כפר הגלובלי" שבו אנו חיים; תרבות שבה האדם הוא חלק מהסביבה, שבמסגרתה הוא יודע להשתמש בדרך נבונה ושאינה הרסנית במשאבי הסביבה עכשיו ובעתיד.


בכתיבת הפוסט נעזרתי באתר הבא:




 







יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

התפתחות הזכרון הדיגיטאלי

בשבוע שעבר לוויתי קבוצה של תלמידי יא' הלומדים במגמת מדעי המחשב יחד עמיתיי למקצוע לביקור בחברת ההייטק      "SanDisk" בכפר סבא. מעט על סאנדיסק: נוסדה ב-1988 על ידי ד"ר אלי הררי, היא בת-סמכא בינלאומית בכל הנוגע לטכנולוגיית זיכרון בלתי נדיף. כיום היא הספקית הגדולה בעולם של מוצרי אחסון נתונים בזיכרון פלאש. כיום מחזיקה SanDisk ביותר מ-450 פטנטים אמריקניים וזרים, והיא החברה היחידה בעולם בעלת זכויות גם לייצור וגם למכירה של כל פורמט כרטיס פלאש.


הנושא העיקרי שבו יום העיון עסק היה הזיכרון, המהווה מעין "מחסן" לאחסון ולשליפה של נתונים מסוגים שונים. נושא הזכרון הוסבר מכמה היבטים: היבט הסטורי –השוואה בין זכרון הסטורי לבין זכרון דיגיטאלי, היבט קוגנטיבי- זכרון לטווח קצר, זכרון לטווח ארוך , מבנה המוח ותפקודיו והשפעותיו על הזכרון , זכרון קולקטיבי, ביולוגי ובזיכרון וירטואלי. הוצגו מספר דוגמאות של תעתועי ראייה והבחנו בהבדלים.
                                                מה אתם רואים- גשר או שורה של ספינות?

בתום הביקור נערכה תחרות בין התלמידים (שאלות זכירה בכל מה שקשור ליום זה בנושא ההרצאות ופרטים קטנים שהיו צריכים לזכור עד הפרט הקטן ביותר - לדוגמא: איזו חולצה לבשה המרצה הראשונה, או איזו תחנת דלק נמצאת באיזור התעשיה אליו הגענו) מקבוצות שונות (כל קבוצה מבית ספר אחר), התלמידה שלנו עלתה לגמר וזכתה בתחרות במקום הראשון וקיבלה נגן MP4 מתוצרת SanDisk. לבסוף, הופיע פאנל של מספר עובדים בחברה, שסיפר לילדים על החוויות האישיות שלהם בעבודה , איך הגיעו לחברה זו, התלמידים הפנו אליהם שאלות, אותן הכינו מראש.

לאור הנאמר בתום יום עיון זה , ניתן להסיק כי ברגע שנבין כיצד נשמרים הזכרונות, נוכל להעתיק אותם למחשב. קרי, נוכל "לגבות" את המוח לדיסק הקשיח ולהרחיב את יכולת הזיכרון שלנו עד אינסוף. נוכל לאפשר למידה מיידית של כל תחום שנרצה, ממש כמו במטריקס. נוכל גם להקליט ולצפות, או יותר נכון - לחוות מחדש את כל החלומות והזכרונות שלנו, גם המודחקים ביותר. נוכל בסופו של דבר לתקשר טלפתית ישירות ממוח למוח ואולי נוכל אפילו לשתף מוחות בשלב כלשהו. נוכל גם לשמר מוח של אדם באמצעות חיבורו לרשת, ובשלב מסוים גם העתקתו לרשת, מה שיאפשר למעשה קיום וירטואלי מוחלט ללא צורך בגוף גשמי.


ככל שההבנה שלנו בכל הקשור לפעולת המוח הולכת ומתרחבת, כך יתרחבו גם היכולות שלנו.ריי קורצוויל חוזה כי כבר בשנת 2029 יהיו נפוצים מגוון שתלים עצביים שישפרו ויגבירו את הזיכרון, החשיבה והתפיסה של המוח האנושי. עם זיכרון בלתי מוגבל וכוח חישוב גדול לאין שעור נוכל להגיע לפיתוחים טכנולוגיים מהירים הרבה יותר וייתכן כי נחווה פריצות דרך מדעיות בכל תחום אפשרי שלא ניתן לדעת להיכן יובילו את האנושות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA


כמובן שיש גם צדדים שליליים בטכנולוגיות מסוג זה איתם נאלץ להתמודד. בעיות מוסריות קשות יעלו. האם נרצה לאפשר למוחות לחיות ללא גוף אנושי? מי מלבד הרופאים שלנו יקבלו את המידע האולטימטיבי אודות מצב גופנו? קשה לדעת באילו דילמות מוסריות נעמוד, אבל נאלץ להתמודד איתן רק בבוא היום. הטכנולוגיה, כמו תמיד, תמשיך לרוץ קדימה ולעולם לא תעצור.

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

קונקטיביזם- דרך ללמידה משמעותית

בשיעור האחרון שמעתי לראשונה מד"ר אלון הסגל על מושג הקונקטיביזם (connectivism) - תיאורית למידה המתיחסת למושג רשת כמושג מרכזי בהבנת תהליכי למידה. מצאתי מאמר של ג'ורג' סימנס העוסק בקונקטיביזם כ"תיאורית למידה שמתאימה לעידן הדיגיטאלי" .המאמר נמצא בכתובת הבאה:

קונקטיביזם הינה תיאוריה עדכנית שהמשיג סימנס (2006) , עקרונותיה של התאוריה מתחברים באופן ברור למיומנויות חשיבה גבוהות בלמידה משמעותית המשלבת את האינטרנט ומתבססת עליו. הגישה הקונקטיביסטית ללמידה מתבססת על החשיבות של רשת האינטרנט כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה וניתוח מורכב של הידע. למידה במרחב המתוקשב היא יצירת מידע. היכולת והכוונה למצוא מידע ולהפכו לידע משמעותיים יותר מן הידיעה עצמה בתחומי תוכן מגוונים.

 קונטקיביזם הוא שילוב של עקרונות מורכבים, העוסקת בלמידה מסועפת,  והלומד הוא במידה רבה יותר אחראי לתהליך הלמידה שלו – בהשוואה ללמידה המסורתית. הוויקי, המאמרים, הדיונים – כל אלה דורשים מהלומד כישורי למידה רבים.  סוגיה זו נידונה גם במאמר של סימנס אשר משווה את הלמידה שהייתה קיימת בעבר לזו של היום: בעבר היא היתה איטית יותר, תהליך מסירת המידע לא היה כה מהיר וגם תפוצתו היתה יותר מצומצמת (השוו כיתה של 30 ילד לזו של כמה מאות תלמידים).

נשמע לכם אולי ערטילאי ומופשט מידי. אנסה לתת דוגמא ללמידה מסוג זה:

ניהול יומן למידה (בלוג) בידי לומד או בידי קבוצת לומדים היא אחת הפעולות המומלצות, מנסיוני האישי (בניהול בלוג זה),  בתחום המטאקוגניציה. יומן מסוג זה יכול לעזור ללמידה הפעילה ולהרחיב את משמעות הנלמד, בין אם הלומד בוחר בעצמו את מה להרחיב ובין אם בוחרים עבורו. הלומד מעבד ומרחיב ביומן מושגים, טקסטים או רעיונות שהוא נחשף אליהם.
הרחבה זו שמקורה בלומד תורמת להרחבת משמעות פעילה שלו. התלמיד מתבקש להרחיב את המשמעות בעזרת עיבוד והרחבה של מושג, טקסט או של רעיון ולהשתמש בכלים שונים: חיבור או קישור לחיים או למקרים, בניית דימויים או מטפורות, חיבור למידע אחר וקישורים שונים ברוח הקונקטיביזם. אפשר גם שקבוצת לומדים תנהל הרחבה כזו במשותף, ובכך תתרום לגיוס ההיבט החברתי החשוב ללמידה. מנהל היומן לומד להפעיל חשיבה ביקורתית המאפשרת ללומד תהליך של התכנסות בתוך עצמו ולהביא לידי ביטוי העדפות שלו בחירה בין משמעויות, פרשנויות שלו, דרך התנסות מנקודת מבט שלו, מסקנות, פתרונות שלו או דרכי פתרון והחלטות אישיות. פעילויות אלה מופעלות בד"כ כשצריך להגיע להסכמות או לתובנות שתהיינה נורמטיביות או מקובלות בתחום הידע והתוכן של הלמידה.

אני חושבת שלמידה מסועפת זו דורשת תהליכים משמעותיים המובילים ללמידה משמעותית מעמיקה ורחבה הדורשת סבלנות והתמדה. ולפני שמגיעים ללימוד מסוג זה בבתי הספר יש להכשיר את הקרקע אצל הלומד ולפתח אצלו יכולות חשיבה מתאימים שיכולים לצייד אותו בכלים קוגנטיביים אלה. ולכן רצוי להתחיל את הדרך עוד בשלבי ההתפתחות  הראשונים של החינוך בגן הילדים ולפתח כבר בגיל הצעיר חשיבה עצמאית, יצירתית ומשמעותית.

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

רשתות חברתיות- שטח פרטי פתוח ?

אחת הדילמות של החרדים לפרטיות שהיתה למרמס בעידן שבו הרשתות החברתיות הפופולריות מעודדות את כולנו לחשוף כמה שיותר מידע על עצמנו,  במובן שהרבה מהפרטיות שאיננה היא תוצאה של מסירת מידע באופן יזום מצד הגולשים.
אנחנו מספרים היכן אכלנו, לאן יצאנו, מה מצב-הרוח שלנו, מצבנו המשפחתי או על מקום העבודה שלנו. לעתים איננו מודעים לכך שאחרים שאישרנו כחברים בפייסבוק קוראים מידע שלא היינו רוצים שיקראו ויידעו, אך אנו לא חושבים על כך, אנו מרגישים חופשיים לספר ולתעד דברים שבעצם מאוד אישיים לנו, ואולי במחשבה שנייה לא היינו כותבים את כל מה שנכתב כלאחר יד.

נשאלת השאלה-  האם עצם קיומם של אתרים כמו פייסבוק הוא ההוכחה שאין לנו עוד צורך בפרטיות?

ד"ר מיכאל בירנהק, בספרו "מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה", טוען שמדובר במונח שעובר שינוי. "הפרטיות היתה מאז ומעולם מושג דינמי, שמשתנה כל הזמן לפי שינויים חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים - וכמובן משפטיים. הפרטיות לא מתה, אבל היא כן נתונה במתקפה חזיתית מכיוונים רבים, שמאיימים עליה בו-זמנית". דיעה נוספת שמצאתי על נושא זה ומאוד מעניינת בגישתה היא דעתו של ינקי מרגלית, לשעבר מנכ"ל ויזם אלדין והיום יזם חברתי,אשר טוען כי פרטיות היא מושג חדש יחסית. "המין האנושי חי רוב חייו בלי פרטיות", הוא אומר. "איזו פרטיות היתה לשבט הקדום? פרטיות הומצאה במאות השנים האחרונות, יחד עם תהליך העיור. כשעברנו לעיר הגדולה, ניצלנו את העיור כדי להתחבא. רצינו אנונימיות. זה דבר חדש שלדעתי ייעלם. לא תהיה לנו פרטיות לנצח". תגובה קצת מפתיעה, תודו שלא חשבתם בכיוון הזה, גם אני לא.

מה שכן מטריד את מרגלית הוא המידע שבידי התאגידים. "הם מנצלים את המידע וסוחרים בו, אבל גם מאבדים את זה, כי כל נתון שנאסף גם הולך לאיבוד. אין דבר כזה שמידע נאסף ולא דולף. מה שרואים היום עם אתר וויקיליקס, העוסק בהדלפה של מסמכים תוך עקיפה של צנזורה או של חוקי הפרטיות, מראה לנו שכשארגונים גדולים ומדינות אחראים על איסוף אינפורמציה, הם לא יודעים לעבוד. 'חוק הכבידה' גורם לכך שאינפורמציה שנאגרת גם יוצאת החוצה".

דברים אלה הזכירו לי את דברי ד"ר הסגל, אשר בשיעורו האחרון הסביר לנו שברגע שאנו פותחים חשבון בפייסבוק אנו חותמים במודע או שלא במודע (מי קורא את ה"אותיות הקטנות" ? ) במסמך סטנדרטי המאשר את מסירת כל הקבצים והתכנים שנשתמש בהם  לטובת פייסבוק , אשר יוכלו לסחור ולהשתמש בחומר זה כאוות נפשם - מאיתנו נשללת הבעלות על מסמכים ותמונות שאנו מעלים לחשבוננו בפייסבוק- במלים אחרות, כל החומר שאנו מעלים עובר לבעלותה של פייסבוק.

לפרשת וויקיליקס יש משמעות אדירה מבחינת היחסים שבין מדינות לאזרחיה, ובין מדינות לבין עצמן. אני מניחה שההרתעה החדשה המתמשכת של חשיפת תקשורת פנימית תגרום לבירוקרטים להיות יותר זהירים בהתבטאויות פנימיות ולא רק חיצוניות, ולמצב בו מדינות לוקחות אחריות על מוצא פיהם ומעשיהם של פקידיה. מדינות מוכרחות להפנים את השינוי – העולם הופך לשקיף יותר. פרשה זו ממחישה כי לאינטרנט יש יכולת ממשית להוביל בפועל לצמצום בהיקף הצנזורה המדינתית על סוגֵיה ולגידול בהיקף חופש הביטוי.

פרופ' גוסטבו מהמחלקה לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה לא מאמין שהצורך בפרטיות עבר מהעולם. "הצורך בפרטיות הוא צורך חברתי אוניברסלי. מקורו ביסודות של התפקוד של חברה. חברה מתפקדת כשכל אחד מחבריה ממלא תפקידים מגוונים שחלקם אינם רלבנטיים לאחר. היותי אב ובעל אינו רלבנטי ליכולת המקצועית שלי; היותי בעל בעיה נפשית, שאיתה אני מתמודד בהצלחה, אינו רלבנטי לתפקידים הציבוריים שלי". אני מסכימה עם דבריו של פרופ' גוסטבו ומאמינה שהפרטיות היא מצרך חשוב ביותר התורם לשפיות האדם באותה המידה שסביבה תורמת להתפתחותו של האדם.

אני חושבת שהפרטיות משרתת צורך אנושי בסיסי . הדבר העיקרי שהשתנה הוא האיומים על הפרטיות והנסיונות לערער אותה. למעשה, לכל אחד ואחד מאתנו יש  גבול מסוים שממנו ואילך הוא לא מוכן שאחרים יהיו מעורבים בעניינים הפרטיים שלו. לדעתי, הפרטיות לא מתה, היא לובשת פנים אחרות לחלוטין, ותפקידנו לדעת לווסת השפעה זו של הרשתות החברתיות בכך שנהיה ערים ומודעים לחסרונות טכנולוגיה חדישה זו - web 2.0, ונשכיל להדריך את ילדינו- דור ההמשך- בהתאם וללמד אותם שגם ברשת אנו מגנים על פרטיותנו ולא נסחפים וכותבים את כל העולה בדעתנו.  אני מודה, זוהי משימה לא פשוטה בכלל !

ולסיום, סרטון מיו טיוב בנושא הגדרות פרטיות בחשבון הפייסבוק ואזהרות באשר לשימוש בחשבון זה- מומלץ מאוד!