התאמת בית הספר למאה ה-21

בשלהי העשור האחרון של המאה ה- 21, נמצאים בתי הספר בתקופת מעבר, המאופיינת בתהליכי שינוי המונעים, בין השאר, על ידי מהפכת המידע במערכת החינוך, ומנגישות בתי הספר אל מגוון גישות וסביבות למידה חדשניות, המושתתות על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT).

הקו המוביל את ההוראה והלמידה הוא הנחלת מיומנויות המאה ה- 21 הכוללות שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת, להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. כל זאת באמצעות הנגישות למידע ואינטראקציה בינאישית:
דרכי חשיבה (יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית ומערכתית, זיהוי ופתרון בעיות, קבלת החלטות; למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה).

דרכי עבודה (אוריינות תקשורת; שיתוף פעולה -עבודה בצוות).

אמצעי עבודה (אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה).

חיים בעולמנו (אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית; מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית).
אני רואה חשיבות רבה בהטמעת תחום התקשוב במערכת החינוך, אשר מהווה מנוף לשינוי ארגוני, תכני ופדגוגי. במסגרת זו מפותחות שיטות הוראה-למידה עדכניות, ומפותחים חומרי למידה חדשניים תוך עדכונם המתמיד, ומיושם תהליך הוראה למידה חדשני הפורץ את גבולות הכיתה במרחב ובזמן.חשיפתם הרחבה של כלל תלמידי ישראל לטכנולוגיית המידע וההוראה חדשניות מאפשרת לצמצם את הפערים הדיגיטאליים בין אוכלוסיות שונות, ומאפשרת את השתלבותם בעולם הדיגיטאלי, בכל תחומי החיים.

במאמר "התאמת ביה"ס למאה ה- 21 ופדגוגיה חדשנית" ,נכתב ע"י מלכה וידיסלבסקי- מפקחת ממונה על סביבות למידה חדשניות באגף החינוך היסודי ודר' ברכה פלד ואורנה פבסנר- שתיהן מדריכות באגף לחינוך יסודי, הוגדר  המושג "פדגוגיה חדשנית" מתאר מבנה לימודים גמיש המותאם לתהליכי שינוי חברתיים- תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת. "פדגוגיה חדשנית" מגדירה את מטרת החינוך ואת דמות הלומד במערכת החינוך במאה ה- 21 ומתארת מרכיבים שצריכים להתקיים בבתי הספר במאה  ה- 21, כגון: ת"ל, תהליכי הוראה-למידה-הערכה (כולל ארגון זמן, ארגון לומדים וארגון צוות) וסביבה לימודית.

קיימת הסכמה בקרב אנשי החינוך והחברה בדבר הצורך לפתח אצל הלומדים את "מיומנויות המאה ה- 21", מיומנויות אלה מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים שהפדגוגיה החדשנית אמורה לתת להם מענה:
1. מיומנויות חשיבה מסדר גבוה הכוללת חשיבה יצרתית וכושר המצאה, חשיבה ביקורתית ומיומנויות לפתרון בעיות.
2. מיומנויות של עבודה שיתופית, למידה עצמאית ואתיקה.
3. מיומנויות לטיפול במידע הדיגיטאלי והתקשורתי הכוללות אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת ואוריינות טכנולוגיות תקשוב.
להלן המאמר:

http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper30/docs/05.pdf

בית ספר שמתפקידו להכין את דור הצעירים לקראת עתידם, צריך להכיר את עולמם של בני הנוער כיום, ולדעת למה הם יידרשו בבגרותם. בין שאר חובותיו, צריך בית ספר להקנות לתלמידיו את המיומנויות שיידרשו מהם על מנת להתמודד בהצלחה עם האתגרים הצפויים להם בבגרותם. חשוב לזכור כי למידה משמעותית עבורו יוצרת אצל הלומד חוויה ומעוררת הנעה ורצון ללמוד, התלמיד פעיל מרצונו. הוא מפיק משמעות בתהליך הלמידה וכך מטרותיו מושגות. אנו צריכים להבין כי הפקת משמעות היא לא דבר מובן מאליו - האתגר שלנו כאנשי חינוך הוא לעורר את ההנעה הזו ולעודד את הלומד, בעזרת שימוש בשפה חזותית ותוכנות אינטראקטיביות אשר מגבירות את הלמידה הסימבולית ומקרבות את הלומד ומניעות אותו ללמידה.

אם כן, בית הספר של העתיד חייב להתאים עצמו לצרכים ההולכים ומתפתחים של החיים במאה ה- 21 ולהקנות לתלמידים ידע, מיומנויות, וערכים שיהיו נחוצים ומבוקשים בחיים בעולם טכנולוגי, היוצר מציאות גלובלית חדשה- תרבותית, חברתית, כלכלית ופוליטית.

אני חושבת שהשינוי חייב להתחיל במנהיגות הבית ספרית, מנהיגות זו מחובתה להשתנות , להתאים עצמה לרוח התקופה,  ולהוביל את המורים והתלמידים למציאות של למידה בכל זמן ומכל מקום, מציאות שתצמצם את הפער בין החיים בעולם לבין חיים בבית הספר ותחזיר את החינוך למקום הראוי לו.

ולסיכום סרטון שימחיש את הנושא בצורה ברורה ומעניינת...



אז קדימה, למה מחכים ? עכשיו שלב היישום בבתי הספר...



מה היית עושה אם היית עומד למות?

במסגרת לימודיי בקורס של ד"ר נטע נוצר שנקרא "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה" נחשפנו להרצאת מופת של

ד"ר רנדי פאוש (Randy Pausch ), ד"ר למדעי המחשב בפיטס בורג, פנסילבניה, נשוי ואבא ל- 3 ילדים . הוא גילה באוגוסט 2006, שהוא חולה סרטן הלבלב ויש 10 גידולים ממאירים בגופו. הרופאים ניבאו שיש לו מקסימום חצי שנה לחיות.פאוש לא הגיב באופן רגיל לנבואה על סוף חייו. הוא החליט שבשארית הזמן שנותר לו, הוא יעביר הרצאות מעוררות חיים בפני אנשים כדי להותיר זיכרונות לילדיו הקטנים, לכשיגדלו. הוא אמר, שהוא רוצה להשאיר את הערכים שהוא מאמין בהם לילדיו ולקהל המאזינים שלו אמר: "אני לא מרצה עבורכם אלא עבור משפחתי".

רנדי דיבר בשבח ההנאות שיש בחיים. הוא הזמין את הקהל לחיות חיים מלאים, להקשיב ללב, להיות מוקירי תודה על כל מה שיש.ביולי 2007 הוא נפטר ממחלת הסרטן כשהוא מותיר מאחוריו אישה ו- 3 ילדים. רנדי פאוש מסוגל להתייחס לסרטן שלו כאל מתנה משום שהוא אפשר לו לדעת בוודאות את יום מותו ולהיערך אליו כראוי.
לפני מותו, רנדי פאוש אמר שהייתה לו זכות נדירה שאין בדרך כלל לאנשים:אלוהים גילה לו מתי מגיע סופו כדי שהוא יוכל לעשות משהו משמעותי בשארית חייו. אתם לא צריכים את ההודעה הזאת כדי לחיות חיים מלאים. תתחילו החל מעכשיו !
בדרך מקורית, מלאת דמיון ומשעשעת הוא דיבר על איך להתגבר על מכשולים ("אנחנו לא יכולים לשנות את הקלפים שחילקו לנו, אלא רק את אופן המשחק שלנו.") איך לחיות את הרגע (כי "זמן הוא כל מה שיש לכם, ויום אחד אתם עלולים לגלות שיש לכם פחות מכפי שחשבתם."), איך לעשות חיים ("אני לא יודע איך לא לעשות חיים. אני עומד למות ואני עושה חיים.") וכמובן איך להגשים את חלומות הילדות.

זהו סיפור מרגש מאוד של אדם שהפך את תהליך מותו לסמל של אופטימיות. בהרצאה הוא נחשף מעביר לקהל את תפיסת עולמו והדרך לחוות חיים אופטימיים. בהרצאה פאוש לא פסח על דברים שוברי לב כאהבתו לאשתו ג'יי ולשלושת ילדיהם, ואמר שהחליט לשאת את ההרצאה כדי להשאיר להם זיכרון מוקלט ומצולם, מעין דימוי לבקבוק שאולי ימצאו יום אחד, על שפת הים. ההרצאה הועברה ברשת והפכה בן לילה ללהיט עולמי. מיליונים צפו בה והיא תורגמה לשפות רבות. פאוש השתתף בכתיבת ספר המבוסס על ההרצאה והפך לידיד אישי, חכם, מבין ומלא הומור, של אנשים רבים שאותם לא פגש מעולם.

ההרצאה מרגשת במיוחד בשל העובדה שהוא יודע כי זהו סופו והדרך שבה בחר לחיות ואפילו למות היא לראות את החיים מפרספקטיבה אחרת, חלק מהדברים שאמר בהרצאה שריגשו אותי מאוד היו:

"אני לא יודע איך לא לעשות חיים. אני עומד למות ואני עושה חיים. ואני מתכוון להמשיך לעשות חיים בכל יום שנותר לי, כי אין דרך אחרת."

"אחד הדברים שמאפשרים לך להיות אופטימיסט הוא תוכנית מגירה למקרה שהכל יתפקשש. יש המון דברים שלא מדאיגים אותי, כי יש לי תוכנית מוכנה למקרה שהם אכן יתרחשו."

"עבודה קשה היא כמו ריבית דריבית שמצטברת בבנק. התגמול גדל מהר יותר."

"כשמתנצלים לא בלב שלם או בחוסר כנות זה לרוב גרוע מלא להתנצל כלל, כי אלה שבפניהם התנצלתם יחשבו שהתנצלותכם מעליבה. אם עשיתם משהו רע ביחסיכם עם אדם אחר, הדבר הזה נשאר שם כמו דלקת. התנצלות טובה פועלת כאנטיביוטיקה. התנצלות גרועה היא כמו מלח על הפצעים."  זהו רק חלק מתאוריית החיים האופטימית ויוצאת הדופן שלו".

בהרצאתו שיבח פאוש את הוריו, שהניחו לו לצייר על קירות חדרו. עשרות הורים כתבו לו לאחר מכן כי לקחו דוגמה מהוריו והרשו לילדיהם לקשט את חדרם באותה הדרך. רבים מהגולשים שצפו בהרצאה באינטרנט כתבו לו מכתבים ואי-מיילים וסיפרו כי הוא נתן להם השראה להפסיק לרחם על עצמם ולהעניק תשומת לב רבה יותר למשפחתם. אחדים כתבו כי בזכותו התגברו על מחשבות אובדניות.

הספר, שאותו החליט להקדיש למשפחתו, נגזר למעשה מההרצאה, אשר ניתנה בספטמבר 2007, והוא כולל למעלה משישים לקחים, שלמד פרופסור פאוש במהלך 48 שנות חייו. הסיפור שמאחורי הספר מרגש, והסיפורים בספר נותנים הצצה לחייו של אדם חכם מאוד, שמצליח לשמור על חוש הומור (וכושר לא רע בכלל!- כפי שתראו בסרטון המצורף בהמשך ) גם שהוא קרוב לסוף חייו, וגם כשהוא נושא בקרבו מספר לא מבוטל של גידולים ממאירים.

זה לא סיפור עלילתי, עם התחלה, אמצע וסוף. זה לא פנטזיה או רומן. זה יותר רשימה של מה צריך לעשות כל עוד אתה חי, מפי אדם שנותר לו מעט מאוד זמן לחיות.  ומי שקורא את הספר ו/או רואה את ההרצאה, בהחלט מתוודע אל האיש הנפלא והחזק הזה.

ההרצאה האחרונה של פאוש שתהיה סמן דרך עבורכם- הרצאה למופת עם המון מוסר השכל : מומלץ בחום!!! 

** 12  מיליון איש צפו בה.**

הערכת אתר בית ספר

במסגרת לימודיי בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע"  של ד"ר גילה קורץ, הקורס מתמקד בהערכת טכנולוגיות ידע ובהקניית הבנה מעמיקה של השלכות שילוב טכנולוגיות ידע  על התהליך החינוכי בכללותו.  ניתנה לנו (לי ולשותפתי היקרה, נעמי) משימת הערכה של אתר על פי מספר מימדים: המימד התיאורי, המימד הפדגוגי, מימד התוכן, סוגי התקשורת הקיימים בין המשתמשים והערכה אישית שלנו אודות האתר. 


בחרנו באתר "על הגובה", מצאנו כי פורטל "על הגובה" מיועד לשעות הפנאי, ולכן תפיסת הפיתוח המרכזית שלו מבוססת על למידה ממשחק. משחקי מחשב הם חלק מעולם הילדים, כמות הזמן שילדים בישראל מקדישים למשחק במחשב היא בין הגבוהות בעולם המערבי. בשנים האחרונות אנו עדים להכרה הולכת וגוברת בכוחם של משחקים בתור כלי למידה חשובים. משחקי "על הגובה" מאפשרים לילדים להתנסות במצבי חיים אותנטיים, לפתח מיומנויות וכישורי חיים, לפתור בעיות ולרכוש ידע. המשחקים מלווים על ידי יחידות תוכן אינטראקטיביות, המציעות מידע משלים ומרחיבות ומעמיקות את הידע שנרכש במשחק.
מתוך ניתוח סביבה זו גילינו כי:
1. האתר עשיר בפרטי מידע : תמונות, אנימציה, חידון , הבעת דיעה, סקר, הוספת תגובה בפורום- מגוון סוגי ייצוג מידע נמצאו באתר.

2. ממשק האתר נוח וידידותי למשתמש-קיימים מדריכים הן הורים והן למורים- הסבר מפורט על כל סביבה מתוך 6 הסביבות הקיימות באתר.

3. האתר מבוסס על משחקים אשר מתאימים לעולמו של הילד.


4. תכני האתר מותאמים לתוכנית הלמודים הנלמדת בבתי הספר.


כתובת אתר "על הגובה":

http://kids.gov.il/

בעקבות משימה זו ומתוקף תפקידי רכזת אתר ביה"ס תיכון עירוני י"ד חשתי צורך להעריך את האתר של בית הספר אותו אני מנהלת ולשם כך פניתי למקורות מידע בנושא זה.
בבואי לבחון את האתר הבית ספרי אבדוק על פי מספר היבטים, אשר אותם מפרטים ד"ר אברום רותם ד"ר יהודה פלד במאמרם "עקרונות ורציונל בפיתוח אתר בית ספרי", המאמר המלא בקישור הבא:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1961

אתר בית ספרי הוא:

http://www.schooly2.co.il/ud


ההיבט הראשון הוא אחידות: לפיו יש להקפיד על סטנדרטים וכללים ברורים לתצוגה והתנהלות מקוונת בכל דף באתר הבית-ספרי, על תוכנו. זאת כדי להבטיח אחידות מובנית וידידותיות לשימוש נכון וקל. באתר התיכון מצאתי כי אכן קיימת אחידות בתצוגה ובעיצוב דפי האתר אך בהתנהלות מקוונת קיים חוסר אחידות - למשל, בניהול פורומים קבוצתיים - ישנם מורים אשר מעוניינים לנהל פורום לצורך למידה והוראה ואחרים שלא מעוניינים לטרוח בניהול פורומים בטענה כי "אינם לוקחים את העבודה הביתה" וזה פוגע באחידות, כאשר תלמיד יודע שבמגמה שבחר לא קיים פורום המנוהל על ידי המורה ובמגמה אחרת ישנו פורום פעיל אשר עונה על צרכי הקבוצה. יחד עם זאת, אין באפשרות מנהל ביה"ס לדרוש ממורה המלמד במגמת רשות או במקצוע חובה לנהל פורום לימודי, וכאן אני חושבת שעליי להתערב ולהפנות את תשומת הלב של אותם מורים המלמדים מקצוע בחירה, ולשכנע אותם כי חלק משיווק המקצוע שלהם (אחת לשנה מתקיים ערב שיווק עבור מקצועות הבחירה שכל ילד רשאי לבחור להתמקצעות ) הוא האפשרות להעניק לתלמידים יחס אישי הולם בעזרת כלי הפורום או מרחב קבוצתי וירטואלי שייבנה במרחב האתר הבית ספרי.

ההיבט השני הוא ייחודיות- יש לתת מענה לייחודיות של כל בית ספר של כל מורה ושל כל תלמיד . ככל שמנהלי האתר הבית ספרי והמורה נהנים מאוטונומיה גדולה יותר בניהול הלמידה ובהתנהלותה, בעיצוב סביבת הלמידה ובאופן הצגת הדברים וארגונם – כך גדלה ההיענות לשימוש בלמידה מקוונת . באתר בית ספרי קיימת ייחודיות לבית הספר אך לא עבור כל מורה ולכן גם לא עבור כל תלמיד. כפי שכבר נאמר, כל מורה חופשי מבחינתו להחליט האם הוא מנהל אתר מקצוע או פורום לימודי או כיתה וירטואלית עבור מחנכים או  לא.הבעייתיות היא השונות בין המורים או המחנכים אשר חלקם לא מעוניינים בעיסוק נוסף הקשור לחינוך/ להוראה, לטענתם תחזוקה שוטפת ועדכון אתר מקצוע/ אתר הכיתה/ פורום מעמיס על עבודתם אשר גם כך שוחקת וגוזלת מהם זמן רב.

מרחב אישי מקוון – לכל משתמש מסגל ההנהלה , ההוראה והלומדים קיים מרחב אישי מקוון . המרחב האישי משמש ארונית מקוונת , שאליה ניתן להגיע מכל מקום באמצעות האינטרנט. בארונית המקוונת נשמרים חומרי הלימוד וחומרים אחרים על פי בחירה. מורי התיכון וסגל ההנהלה בבית ספרי אינם מנהלים מרחב אישי מקוון, כל אחד רגיל לשמור את קבציו במחשב האישי שלו ולהעלות את חומרי הלמידה במידת הצורך. לאחר הדרכה שעברו ונחשפו ליכולות האתר חלקם השתכנע ומנהל מרחב אישי מסוג זה וחלקו האחר החליט להמשיך בדרך המוכרת ואינו פתוח לשינויים.

מרחב התנהלות להנהלה ולסגל ההוראה – מרחב זה מחליף את ארוניות חדר המורים ואת ההתכתבויות של ההנהלה עם המורים , עם התלמידים ועם הוריהם. נוסף על החומרים הנאספים ומחוברים על ידי המורה, המרחב משמש לרישומים , לדיווחים.  בבית ספרי  קיימת תקשורת בין אישית בין המורים - לצורך העברת דיווחים,הודעות, רישומים ופניות אשר מועברים בין מורי התיכון והסגל באמצעות פלטפורמה לניהול למידה שנקראת "סמארט סקול".

מרכז משאבים – באמצעות האתר מופעל מרכז משאבים המנהל את המידע הפדגוגי שהצטבר במהלך השנים בבית הספר. המאגר מזין מרכז משאבים אזורי וייתכן גם ארצי. מאגר משאבים מוסדי ואזורי הוא לב לבה של התנהלות פדגוגית מקוונת.- באתר בית ספרי לא קיים מרכז משאבים מסוג זה.

קיום כחלק מאשכול ( (בתי ספר – אתר בית ספר אינו עומד בפני עצמו ואינו מוקם ומנוהל רק על ידי בית ספר אחד, אלא הוא חלק מאשכול בתי ספר ( יישובי או מחוזי) המשתמשים בפלטפורמה אחידה. לצד חיסכון ניכר באמצעים הדרושים להקמת אתר בית ספר ולתחזוקתו, הגורם העיקרי לכך נובע מההכרה בצורך בלמידה שיתופית מובנית, שהיא חלק חשוב בלמידה איכותית המשתמשת בסביבת למידה מקוונת. אשכול בתי ספר מזמן הזדמנויות למידה שיתופיות רבות ומגוונות הרבה יותר מאתר בית ספר יחיד.

אתר ביה"ס בנוי בפלטפורמה של סקולי - חברה המאפשרת הקמת פלטפורמה לאתר , המותאמת לצרכי ביה"ס ושימוש בשרת - העלאת חומרים ומידע לשרת שלהם. כמונו , יש עוד בתי ספר תיכוניים אשר בנו את האתר הבית ספרי באותה פלטפורמה. ומידי פעם אני מוצאת עצמי משווה ונעזרת ברעיונות של אתרי בתי ספר אחרים מאותה פלטפורמה הן לצרכי עבודה הקשורים במקצוע, מדעי המחשב, והן לצרכי האתר.

פתיחות – נגישות לכל – באתר הבית ספרי יש חלק פתוח , שבו משתקפת פעילות בית הספר ללא קשר למרחבים המקוונים האישיים.  אכן כך גם אצלנו יש מרחבים הפתוחים לציבור- חומרים הקשורים למידע אודות ביה"ס ופורומים המאפשרים צפייה פאסיבית אך לא אקטיבית. ישנה אפשרות כניסה ללא זיהוי למידעון בית ספר ומידע אודות בית הספר לגלריות ללוחות המבחנים לסילבוסים- תכניות הלימודים של כל המקצועות ועוד. החלק שאינו פתוח לצפייה הוא התערבות המשתמש והשתתפות לפורומים של קבוצות הלימוד ולכרטיסי התלמידים / מורים/ הורים שכניסה מתאפשרת רק בהזנת שם משתמש וססמא של תלמיד/ מורה/  הורה- בכרטיסים אלה מוצגים פרטים אישיים של אותו משתמש , ציונים, אירועי משמעת, הערות המורים המלמדים, נשמרים שם חומרי הלימוד של מורים מקצועיים/ מחנכים אשר מעלים את חומרי הלימוד והעשרה לצורכי הוראה וכו'.

אני סבורה כי החלקים שנמצאו חסרים בבחינת האתר בית ספרי זה , על פי מאפייני המאמר, נגזרו מהעובדה שהמאמר מתייחס למאפייני ביה"ס יסודי וחטיבות ביניים ולא התייחסות לצורכי בתי ספר תיכוניים אשר שונים במידה רבה מצורכי בתי ספר יסודיים או חטיבות. אתייחס לנושא מאוד בולט- מרחבים כיתתיים וירטואליים. מרחבים כיתתיים וירטואליים יכולים להתקיים לצורכי הילדים הקטנים בבתי ספר יסודי  ופחות יעיל, שימושי ואטרקטיבי עבור הבוגרים/ התיכוניים, אשר מתגלים כיותר עצמאיים ומיומנים דיים לדעת מה נדרש מהם ומה מצופה מהם לכן אני רואה (וכך גם מנהל ביה"ס שלי) את הוספת תחזוקה ועדכון של מרחב וירטואלי כיתתי כנטל על גבו של  המחנך יותר מאשר עזרה ותרומה במהלך עבודתו. יחד עם זאת , אני חושבת שתפקידי כרכזת תקשוב עדיין לא הסתיים ועליי להמשיך ולהשקיע מאמצים רבים בפתיחת אתרי מקצוע אשר יכולים לתרום רבות ולענות על צרכים שונים של תלמידים, בעיקר במקצועות הבחירה, ויפותחו עם מבחר של גישות הוראה ודרכי למידה שונות , קרי סגנונות למידה המותאמים לצרכים של תלמידים בקבוצות למידה שונות. אתר המקצוע יכול לשמש כתמיכה להוראה בכיתה ולספק דרך  אלטרנטיבית ללמידה פרונטאלית.

טכנולוגיה- טוב או רע לאנושות ?

התפתחויות טכנולוגיות הובילו להתפתחויות בחיי החברה האנושית, ולהפך: ככל שהתפתחה התרבות האנושית, ככל שבני-האדם למדו לחיות בקרבה גדלה והולכת, כך התפתחו צרכים, יושמו פתרונות, הועבר ידע והוחלפו רעיונות.

הטכנולוגיה תמיד היתה אחד הצירים המרכזיים, שסביבם סובבים חיינו. מכאן נובעת גם עוצמת השפעתה, לטוב ולרע: כשם שבאמצעותה אנו מגבירים את יכולתנו לתפקד, מרחיבים את טווח החושים שלנו ומתגברים על מגבלותינו הביולוגיות, כך היא מזיקה בנקל כאשר אנו עושים בה שימוש בלתי מבוקר, ניצולה של הטכנולוגיה למטרות מלחמה או יישומה ללא התייחסות למרכיבי הסביבה השונים עלולים להביא להרס העולם שבו אנו חיים. החור בשכבת האוזון בסטרטוספירה, הגברת אפקט החממה, זיהום מקורות מים, זיהום קרקעות וסחיפתן ודילדול במשאבי הטבע העומדים לרשותנו - כל אלה הם רק חלק מהנזקים שאנו גורמים לעצמנו ולסביבה שבה אנו חיים. פגעים אלה מדגישים את החשיבות של תהליכי קבלת החלטות המורכבים מבדיקת האפשרויות, תיכנון, פיתוח ויישום טכנולוגי. כל אלה מחייבים תפיסה מערכתית רחבה של שותפות, שנוטלים בה חלק כל גורמי החברה. כיצד נוודא כי ההחלטות שנקבל הן אכן הנכונות? רק על-ידי הבנת מהותה של הטכנולוגיה: מהי טכנולוגיה, מהם יחסי-הגומלין בין הטכנולוגיה לבין החברה האנושית וכיצד אנו יכולים לפתור באמצעותה בעיות, מבלי ליצור בכך בעיות אחרות. רק כך נהיה מסוגלים לקבל החלטות אחראיות.

סימני-השאלה המתעוררים כתוצאה מהשפעת הטכנולוגיה על איכות חיינו ממוקדים לא רק סביב סוגיית איכות הסביבה, אלא מתייחסים גם לסוגיות הדנות באיכות החברה האנושית. כך, למשל, יש הטוענים כי הגולם קם על יוצרו: במקום שהטכנולוגיה תהפוך לחלק מבוקר ונשלט בחיי האדם, שולטת הטכנולוגיה בחייו, וזאת מאחר שהפך להיות תלוי בה לחלוטין. די אם נחשוב על תוצאותיה של הפסקת חשמל לילית קלה, המותירה אותנו בלי אור, בלי אמצעי חימום או קירור, בלי אמצעי לשימור מזון (המקרר לא עובד) ואפילו בלי אמצעי להעברת הזמן (כן, גם הטלוויזיה, הרדיו והמחשב "מתים" בלי חשמל). טענה נוספת היא, כי הטכנולוגיה גורמת לכך שבני-האדם יתרחקו זה מזה ויהיו בודדים. למי מאיתנו אין חבר או חברה המתיישבים ליד מחשב מיד עם שובם הביתה "מתחברים" לאינטרנט, ו"משוטטים" בעולם באתרים שונים ומשונים - וכל זאת בלי שהחליפו מילה אחת, או מבט עיניים, עם אדם כלשהו? יש מבקרים הטוענים כי בקצב כזה, עד מהרה נשכח כיצד לפתח יחסי אנוש יומיומיים, בלתי אמצעיים, בין אדם לחברו. האומנם? וזה מוביל אותנו למחשבה אודות הדור הצעיר הגדל בסביבה חדשה, אשר אין לנו הרבה נסיון בהשלכות שלה לטווח הרחוק.


שיתוף פעולה ברמה גלובלית יכול להתקיים בין בתי-ספר ברחבי הארץ והעולם, בפרויקטים של למידה, בהחלפת מידע, באירגון מפגשים סימולטניים במקומות שונים בעולם בו-זמנית, ועוד. מגבלות הזמן והמקום נפרצות; אין אנו עוד אזרחיה של עיר מסוימת במדינה מסוימת, אלא אזרחי העולם, בעלי יכולת להיות שותפים בתהליכים המתרחשים בו, ובעלי מחויבות לשמור עליו. וזה היופי שבדבר, תרומה לזולת, לחברה אחרת שיתוף פעולה והרמוניה בין חברות זה דבר חיובי התורם לאנושות ומעצים אותה כחברה בכפר גלובלי.

בעצם כל אחד מאיתנו צריך להיות אחראי ומחויב לשימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים לשיפור איכות חיינו - מהרמה האישית ביותר, כמו מיחזור ומיון אשפה, ועד לרמה גלובלית, כמו אכיפת בקרה מחמירה על תהליכי תעשייה מזהמים במדינות העולם.  לכל אחד מאיתנו הזכות והאחריות על חייו. כאשר חיים אלו מתקיימים מתוך הבנת האפשרויות האדירות העומדות בפנינו, ומתוך הבנת מחויבותינו ואחריותנו כלפי עולם זה שבו אנו חיים - הם מבטאים את מהותה של הדמוקרטיה.

אתן דוגמא למקרה שמטריד אותי מאז פתיחת אתר ההדלפות ( זהו הפוסט השני שאני עוסקת באתר ההדלפות )-  אתר ויקיליקס הוא אתר ההדלפות ופרסום עשרות אלפי המסמכים שנבחרו להיות מסווגים ולא להחשף בפני הציבור , לא בכדי. לצערי, פרשת ויקיליקס עלולה לערער את הסדרים הקיימים בחברה לאורך דורות והקלות הבלתי נסבלת שבה בטחנו בהצפנה תתאדה מהעולם. אנשים יחשבו כמה פעמים לפני שישתפו אחרים במסמכים או במידע חשאי. זו יכולה להוות מעין התפקחות של החברה, שמבינה שכמו שניתן להצפין מידע ניתן גם לשעתק אותו בעלות אפסית ובמהירות אדירה. יש לכך השלכות חיוביות ושליליות, תלוי בנקודת מבטו של האדם . מבחינה זו, מצד אחד הדבר עלול לגרום לסיכון ביטחוני וצבאי של מדינות, אך ייתכן שיהיו לכך גם השלכות פוליטיות חיוביות, כי הידיעה שבין כה מתי שהוא בעתיד המידע ייצא לאור - תעודד שקיפות פוליטית ציבורית של המדינה כלפי תושביה וכלפי המדינות האחרות - מהטעם הפשוט שאין יותר ערך להצפנת מידע.

יחד עם זאת, לא נוכל לדעת כיצד יתפתחו העניינים וכיצד תושפע האנושות ממציאות מעין זו. לכן אני חושבת , שעלינו לשמור על חברה דמוקרטית ולהפעיל שיקול דעת ובחירה אחראית אשר תשלב בצורה נבונה ומבוקרת תבונה טכנולוגית עם מוסר חברתי וסביבתי שיכול להוביל ליצירתה של תרבות אנושית מודעת ומחויבת ל"כפר הגלובלי" שבו אנו חיים; תרבות שבה האדם הוא חלק מהסביבה, שבמסגרתה הוא יודע להשתמש בדרך נבונה ושאינה הרסנית במשאבי הסביבה עכשיו ובעתיד.


בכתיבת הפוסט נעזרתי באתר הבא:

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13807

 

התפתחות הזכרון הדיגיטאלי

בשבוע שעבר לוויתי קבוצה של תלמידי יא' הלומדים במגמת מדעי המחשב יחד עמיתיי למקצוע לביקור בחברת ההייטק      "SanDisk" בכפר סבא. מעט על סאנדיסק: נוסדה ב-1988 על ידי ד"ר אלי הררי, היא בת-סמכא בינלאומית בכל הנוגע לטכנולוגיית זיכרון בלתי נדיף. כיום היא הספקית הגדולה בעולם של מוצרי אחסון נתונים בזיכרון פלאש. כיום מחזיקה SanDisk ביותר מ-450 פטנטים אמריקניים וזרים, והיא החברה היחידה בעולם בעלת זכויות גם לייצור וגם למכירה של כל פורמט כרטיס פלאש.


הנושא העיקרי שבו יום העיון עסק היה הזיכרון, המהווה מעין "מחסן" לאחסון ולשליפה של נתונים מסוגים שונים. נושא הזכרון הוסבר מכמה היבטים: היבט הסטורי –השוואה בין זכרון הסטורי לבין זכרון דיגיטאלי, היבט קוגנטיבי- זכרון לטווח קצר, זכרון לטווח ארוך , מבנה המוח ותפקודיו והשפעותיו על הזכרון , זכרון קולקטיבי, ביולוגי ובזיכרון וירטואלי. הוצגו מספר דוגמאות של תעתועי ראייה והבחנו בהבדלים.

                                                מה אתם רואים- גשר או שורה של ספינות?

בתום הביקור נערכה תחרות בין התלמידים (שאלות זכירה בכל מה שקשור ליום זה בנושא ההרצאות ופרטים קטנים שהיו צריכים לזכור עד הפרט הקטן ביותר - לדוגמא: איזו חולצה לבשה המרצה הראשונה, או איזו תחנת דלק נמצאת באיזור התעשיה אליו הגענו) מקבוצות שונות (כל קבוצה מבית ספר אחר), התלמידה שלנו עלתה לגמר וזכתה בתחרות במקום הראשון וקיבלה נגן MP4 מתוצרת SanDisk. לבסוף, הופיע פאנל של מספר עובדים בחברה, שסיפר לילדים על החוויות האישיות שלהם בעבודה , איך הגיעו לחברה זו, התלמידים הפנו אליהם שאלות, אותן הכינו מראש.

לאור הנאמר בתום יום עיון זה , ניתן להסיק כי ברגע שנבין כיצד נשמרים הזכרונות, נוכל להעתיק אותם למחשב. קרי, נוכל "לגבות" את המוח לדיסק הקשיח ולהרחיב את יכולת הזיכרון שלנו עד אינסוף. נוכל לאפשר למידה מיידית של כל תחום שנרצה, ממש כמו במטריקס. נוכל גם להקליט ולצפות, או יותר נכון - לחוות מחדש את כל החלומות והזכרונות שלנו, גם המודחקים ביותר. נוכל בסופו של דבר לתקשר טלפתית ישירות ממוח למוח ואולי נוכל אפילו לשתף מוחות בשלב כלשהו. נוכל גם לשמר מוח של אדם באמצעות חיבורו לרשת, ובשלב מסוים גם העתקתו לרשת, מה שיאפשר למעשה קיום וירטואלי מוחלט ללא צורך בגוף גשמי.


ככל שההבנה שלנו בכל הקשור לפעולת המוח הולכת ומתרחבת, כך יתרחבו גם היכולות שלנו.ריי קורצוויל חוזה כי כבר בשנת 2029 יהיו נפוצים מגוון שתלים עצביים שישפרו ויגבירו את הזיכרון, החשיבה והתפיסה של המוח האנושי. עם זיכרון בלתי מוגבל וכוח חישוב גדול לאין שעור נוכל להגיע לפיתוחים טכנולוגיים מהירים הרבה יותר וייתכן כי נחווה פריצות דרך מדעיות בכל תחום אפשרי שלא ניתן לדעת להיכן יובילו את האנושות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA


כמובן שיש גם צדדים שליליים בטכנולוגיות מסוג זה איתם נאלץ להתמודד. בעיות מוסריות קשות יעלו. האם נרצה לאפשר למוחות לחיות ללא גוף אנושי? מי מלבד הרופאים שלנו יקבלו את המידע האולטימטיבי אודות מצב גופנו? קשה לדעת באילו דילמות מוסריות נעמוד, אבל נאלץ להתמודד איתן רק בבוא היום. הטכנולוגיה, כמו תמיד, תמשיך לרוץ קדימה ולעולם לא תעצור.